תכלית חכמה, היכן?
פורסם: ו' מאי 28, 2010 12:39 am
לכבוד חכם באשי, וכמובן כל שאר חברי הפורום
כוונתי לדון - או יותר נכון לרכז את הדיון - מהו הגבול לסוג הטקסטים באוצר ה'חכמה', עם פתיחת הפורום המבורך, ובעקבות הדיונים על עלונים חבורות וספרים של שברי לוחות על ספרי אבינר ועוד, ולדיונים על צנזורות שהיו ויהיו [בעצם לא נכנס לזה, זה רק יקפיץ את הטון מהנעימות השוררת בפורום], הרי מהראוי לפתוח דיון יסודי, איפה גבול החכמה שתזכה להיכנס לאוצרה, הדבר אמור בעיקר להעמיד בקשה לגבאי האוצר להרחיב \ לצמצם את הגבול, אך גם לליבון הנושא לכשעצמו, שכל אחד יוכל להציג את עמדתו, תמיהותיו סברותיו והברקותיו.
כאוצר שמטרתו למען התורה ולומדיה, מה נאה לה ההגדרה אוצר החכמה, אשר אין חכמה כחכמת התורה, לא פרוייקט ובלי הגבלה לשו"ת ולא לספרים בעברית \ עבריים [היברו בוקס בלע"ז] אלא פשוט ספרייה שמטרתה שכל חכמת התורה תהא אצורה בתוכה, להחכים את משתמשיה, להגדיל תורה ולהאדירה.
אחרי שנצמצם את מושג החכמה לחכמת התורה, ונרחיב שהדבר כולל גם מיני עזרים לעניין, כולל ספרי מסעות בילוגרפיות היסוטריה וסיפורי חסידים וכדו', ונוציא משום מה את העזרה המגיעה לפיתוח חכמת התורה מהשבע חכמות [מלבד ספרי החשבון של ראב"ע וכדו', אולי בגלל שסודות גדולים היה לו בכתיבתם], ונוסיף לצמצם שיכנסו רק ספרים שכותבם יהודי + דתי, הרי עדיין נותר לנו כר רחב לדיון.
אני בא לדבר:
א)על המחכימים בתורה שלא דרך ספרים: מאמרים שונים, קישורים לאתרים תורניים, שיעורים מקול הלשון או בעיקר להצעות דלעיל חבורות ועלונים, ואם כבר נוסיף את החוברות הלכה ומעשה ודומיהם.
ב)על כל הספרים מחכימים בתורה הכתובים בסגנון מודרני, כמצוי בעיקר בענייני דעות [מחשבה בלע"ז], מה ההבדל בין ספר על חינוך של מחנך בחייד'ר, שגרס את משנתו אצל פסיכולוג מסויים [חרדי כמובן], לבין ספרי הפסיכולוג עצמו, חוץ מההבדל בסגנון הכתיבה, צבע הכריכה ומספר האזכורים של ה' לעומת האזכורים של חכמי האומות, קחו לדוגמה את ספרי מיכאל אברהם ואת כל שאר הספרים שחכם באשי מעוניין בהם, ומעניין לעניין [להבדיל] ספרים מתנועת התשובה מספרי נויגרשל ועד זמיר כהן וכדו'.
ג)על כל הספרים המטפשים, תיכף נגיע לספרים שאתה חושב שהם מטפשים את חברך הרואה בהם שפיץ חכמה, לבנתיים נדבר על ספרים שלכו"ע אינם מגדילים תורה לאף אחד, ספרים של שברי לוחות וכדו', אכן אין כמעט כאלה באוצר אך אני דן עקרונית האם ראוי להכניסם.
ד)היכן גבול השיטות וזרמים של בני אדם שהאוצר שואף להכיל את 'חכמתם', בעוד זה טוען איזה חכמה ניתן לקבל מחוברות הרב שיק, הרי שכל ברסלבר יסביר שזה יסוד חכמתו העליונה, כמו כן לגבי שלמה אבינר [ולהבדיל] שבחי הבעש"ט וכדו', מה לעשות שכולם לקוחות לתוכנה, ובהחלט ראוי שהתוכנה תשמש גם להם, ובהחלט האוצר מצליח לתת לכולם חומר בשפע [אם כי לבנתיים יש לאוצר אופי חרדי, בעיקר בגלל שהם אלה שנותנים רשות להכניס את הספרים + שבכל תקופת האחרונים [בשונה מהראשונים] זה מה שהיה], וככה טוב וראוי עכ"פ לענ"ד.
אך האם ישנו \ אמור להיות איזה גבול לכך, הרי בטח פרופסורים למקרא תלמוד ומדעי היהדות בכלל ותלמדיהון [שבהחלט משתמשים עם האוצר] ודאי מתרעמים על ספרי יסוד בשבילם החסרים להם, איפה קאסוטו או ישעיהו ליבוביץ [סליחה על הפליטה], מה יהיה כשתלמידי יובל שרלו יתחילו לקנות את האוצר, או כשבסוף זה יגיע גם לאיזה נוצרי או מוסלמי, שיטען שכל דעות רבותיו תורת משה ויש להכניסם לאוצר החכמה, בקיצור: אמור להיות איזה גבול כנראה, אך היכן הוא.
ה)אני לא נכנס לנושא הצנזורה כמשנ"ת.
אני כבר מתנבא על אלה שיודיעו שהם בעד להכניס הכל, כל עוד זה לא תופס מקום בארון ספרים, אישית גם אני בעד להכניס כל טקסט כתוב, מספרי פילוספיה מודרנית ועד חוברות ללימודי גיטרה, מספרי מתכונים ועד הוראות שימוש במקסחות דשא, מספרי ילדים ועד ספרי הרשל'ה וצ'יקופיצקי, ואולי אפילו את חוברת ההוראות לשברולט האחרון, ואם אפשר גם מאמרים פיקנטיים מהעיתונות [למה שנצטרך לשמור אותם בפני עצמם], זה שימושי למאן דהו? אז למה לא.
אלא שכמובן יהא צורך להחליף את שם התוכנה ל'אוצר הטקסט', אלא שעד כמה שהתוכנה באה לשמש רק כאוצר לחכמה, הרי ישנו גבול שאיננו בכלל תפקיד האוצר, וממילא אין ראוי להכניס טקסטים מעבר לגבול זה אף אם הם רצויים ושימושיים, וכמובן גם המשתמשים אמורים שלא לבקש מהאוצר כאלה דברים.
וכנגד הקנאים אוסיף שסברות כמו ביטול תורה, ליצנות, חשיפה לידיעות חיצוניות דעות כוזבות וכל שום דאית להו, אינם מתקבלים כאן, מאחר וכבר לא חסרים באוצר ספרים כאלה, ואמנם במהדורת בני תורה לקח האוצר על עצמו אחריות שלא לחשוף את המעיין לידיעות חיצוניות, אך ב'מלא' הכל נכנס, וקחו בחשבון שישרים דרכי ה' וישרים ילכו בם ופשועים יכשלו בם, אם אתם חוששים שתיכשלו, תמחקו מהרשימה את הספרים הלא רצויים [להקל עליכם אבקש מגבאי האוצר לערוך [במאגר פעיל] מאגר של 'ספרים מעניינים', ותוכלו להסיר את כולם באחת].
וכנגד אלו שכבר התחכמו מהאוצר, וצורם להם לראות את ספרי הטפשות הצצים בדורנו כפטריות אחר הגשם ליד ספרי הקדמונים הגר"א הבעש"ט והגרחי"ק ועוד, אוסיף שגם אתם תוכלו לעשות כנ"ל, רק אתנצל שלמענכם לא אוכל לבקש מאגר של 'ספרי טפשות', המחברים לא יסכימו להכניס אותם לאוצר, ואיך אסתדר בלעדם, וגם אתם תפסידו שלא יהיה לכם על מה להתרעם,
נ.ב. כאן המקום לבקש הצעה לשם מקורי לועדת רבנים [מס' ...] שישבו לבדיקת תוכן הספרים, במקום לסמוך על סוג הספר לפי איך שהמחבר מתייג אותו.
כוונתי לדון - או יותר נכון לרכז את הדיון - מהו הגבול לסוג הטקסטים באוצר ה'חכמה', עם פתיחת הפורום המבורך, ובעקבות הדיונים על עלונים חבורות וספרים של שברי לוחות על ספרי אבינר ועוד, ולדיונים על צנזורות שהיו ויהיו [בעצם לא נכנס לזה, זה רק יקפיץ את הטון מהנעימות השוררת בפורום], הרי מהראוי לפתוח דיון יסודי, איפה גבול החכמה שתזכה להיכנס לאוצרה, הדבר אמור בעיקר להעמיד בקשה לגבאי האוצר להרחיב \ לצמצם את הגבול, אך גם לליבון הנושא לכשעצמו, שכל אחד יוכל להציג את עמדתו, תמיהותיו סברותיו והברקותיו.
כאוצר שמטרתו למען התורה ולומדיה, מה נאה לה ההגדרה אוצר החכמה, אשר אין חכמה כחכמת התורה, לא פרוייקט ובלי הגבלה לשו"ת ולא לספרים בעברית \ עבריים [היברו בוקס בלע"ז] אלא פשוט ספרייה שמטרתה שכל חכמת התורה תהא אצורה בתוכה, להחכים את משתמשיה, להגדיל תורה ולהאדירה.
אחרי שנצמצם את מושג החכמה לחכמת התורה, ונרחיב שהדבר כולל גם מיני עזרים לעניין, כולל ספרי מסעות בילוגרפיות היסוטריה וסיפורי חסידים וכדו', ונוציא משום מה את העזרה המגיעה לפיתוח חכמת התורה מהשבע חכמות [מלבד ספרי החשבון של ראב"ע וכדו', אולי בגלל שסודות גדולים היה לו בכתיבתם], ונוסיף לצמצם שיכנסו רק ספרים שכותבם יהודי + דתי, הרי עדיין נותר לנו כר רחב לדיון.
אני בא לדבר:
א)על המחכימים בתורה שלא דרך ספרים: מאמרים שונים, קישורים לאתרים תורניים, שיעורים מקול הלשון או בעיקר להצעות דלעיל חבורות ועלונים, ואם כבר נוסיף את החוברות הלכה ומעשה ודומיהם.
ב)על כל הספרים מחכימים בתורה הכתובים בסגנון מודרני, כמצוי בעיקר בענייני דעות [מחשבה בלע"ז], מה ההבדל בין ספר על חינוך של מחנך בחייד'ר, שגרס את משנתו אצל פסיכולוג מסויים [חרדי כמובן], לבין ספרי הפסיכולוג עצמו, חוץ מההבדל בסגנון הכתיבה, צבע הכריכה ומספר האזכורים של ה' לעומת האזכורים של חכמי האומות, קחו לדוגמה את ספרי מיכאל אברהם ואת כל שאר הספרים שחכם באשי מעוניין בהם, ומעניין לעניין [להבדיל] ספרים מתנועת התשובה מספרי נויגרשל ועד זמיר כהן וכדו'.
ג)על כל הספרים המטפשים, תיכף נגיע לספרים שאתה חושב שהם מטפשים את חברך הרואה בהם שפיץ חכמה, לבנתיים נדבר על ספרים שלכו"ע אינם מגדילים תורה לאף אחד, ספרים של שברי לוחות וכדו', אכן אין כמעט כאלה באוצר אך אני דן עקרונית האם ראוי להכניסם.
ד)היכן גבול השיטות וזרמים של בני אדם שהאוצר שואף להכיל את 'חכמתם', בעוד זה טוען איזה חכמה ניתן לקבל מחוברות הרב שיק, הרי שכל ברסלבר יסביר שזה יסוד חכמתו העליונה, כמו כן לגבי שלמה אבינר [ולהבדיל] שבחי הבעש"ט וכדו', מה לעשות שכולם לקוחות לתוכנה, ובהחלט ראוי שהתוכנה תשמש גם להם, ובהחלט האוצר מצליח לתת לכולם חומר בשפע [אם כי לבנתיים יש לאוצר אופי חרדי, בעיקר בגלל שהם אלה שנותנים רשות להכניס את הספרים + שבכל תקופת האחרונים [בשונה מהראשונים] זה מה שהיה], וככה טוב וראוי עכ"פ לענ"ד.
אך האם ישנו \ אמור להיות איזה גבול לכך, הרי בטח פרופסורים למקרא תלמוד ומדעי היהדות בכלל ותלמדיהון [שבהחלט משתמשים עם האוצר] ודאי מתרעמים על ספרי יסוד בשבילם החסרים להם, איפה קאסוטו או ישעיהו ליבוביץ [סליחה על הפליטה], מה יהיה כשתלמידי יובל שרלו יתחילו לקנות את האוצר, או כשבסוף זה יגיע גם לאיזה נוצרי או מוסלמי, שיטען שכל דעות רבותיו תורת משה ויש להכניסם לאוצר החכמה, בקיצור: אמור להיות איזה גבול כנראה, אך היכן הוא.
ה)אני לא נכנס לנושא הצנזורה כמשנ"ת.
אני כבר מתנבא על אלה שיודיעו שהם בעד להכניס הכל, כל עוד זה לא תופס מקום בארון ספרים, אישית גם אני בעד להכניס כל טקסט כתוב, מספרי פילוספיה מודרנית ועד חוברות ללימודי גיטרה, מספרי מתכונים ועד הוראות שימוש במקסחות דשא, מספרי ילדים ועד ספרי הרשל'ה וצ'יקופיצקי, ואולי אפילו את חוברת ההוראות לשברולט האחרון, ואם אפשר גם מאמרים פיקנטיים מהעיתונות [למה שנצטרך לשמור אותם בפני עצמם], זה שימושי למאן דהו? אז למה לא.
אלא שכמובן יהא צורך להחליף את שם התוכנה ל'אוצר הטקסט', אלא שעד כמה שהתוכנה באה לשמש רק כאוצר לחכמה, הרי ישנו גבול שאיננו בכלל תפקיד האוצר, וממילא אין ראוי להכניס טקסטים מעבר לגבול זה אף אם הם רצויים ושימושיים, וכמובן גם המשתמשים אמורים שלא לבקש מהאוצר כאלה דברים.
וכנגד הקנאים אוסיף שסברות כמו ביטול תורה, ליצנות, חשיפה לידיעות חיצוניות דעות כוזבות וכל שום דאית להו, אינם מתקבלים כאן, מאחר וכבר לא חסרים באוצר ספרים כאלה, ואמנם במהדורת בני תורה לקח האוצר על עצמו אחריות שלא לחשוף את המעיין לידיעות חיצוניות, אך ב'מלא' הכל נכנס, וקחו בחשבון שישרים דרכי ה' וישרים ילכו בם ופשועים יכשלו בם, אם אתם חוששים שתיכשלו, תמחקו מהרשימה את הספרים הלא רצויים [להקל עליכם אבקש מגבאי האוצר לערוך [במאגר פעיל] מאגר של 'ספרים מעניינים', ותוכלו להסיר את כולם באחת].
וכנגד אלו שכבר התחכמו מהאוצר, וצורם להם לראות את ספרי הטפשות הצצים בדורנו כפטריות אחר הגשם ליד ספרי הקדמונים הגר"א הבעש"ט והגרחי"ק ועוד, אוסיף שגם אתם תוכלו לעשות כנ"ל, רק אתנצל שלמענכם לא אוכל לבקש מאגר של 'ספרי טפשות', המחברים לא יסכימו להכניס אותם לאוצר, ואיך אסתדר בלעדם, וגם אתם תפסידו שלא יהיה לכם על מה להתרעם,
נ.ב. כאן המקום לבקש הצעה לשם מקורי לועדת רבנים [מס' ...] שישבו לבדיקת תוכן הספרים, במקום לסמוך על סוג הספר לפי איך שהמחבר מתייג אותו.