רש"י איכה פרק ה
השיבנו ה' - מפני שמסיים בדברי תוכחה הוצרך לכפול מקרא שלפניו פעם אחרת וכן ישעיה ותרי עשר וקהלת:
משמע קצת מלשון "הוצרך" כי הנביא עצמו הוסיף הפסוק למגילה (וא"כ אזי בקרי ולא בכתיב)
ועמד על זה רי"ש שפיגל במאמרו
בבר אילן הגדילו לעשות, ורש"י הזה נמצא באיכה פרק ה פסוק כג... כפה"נ לקחו זאת ממהדורת נ"ך כלשהיא
עוד ראיתי ברש"י סוף קהלת שמסיים כך
אם טוב ואם רע - אפילו נכשל במצוה כגון נותן צדקה לעני בפרהסיא:
סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו':
ולמה כפל סוף דבר? האם מפני שסבר שדין סיום בשבח הוא אף על הכותב? או שמא סבר שיש כאן קרי בלא כתיב?