רחיצת הגוף בחמין ערב שבת חזון

[הצעיר באלפי]

ידוע שעיקר ההלכה הפסוקה הוא שגם בערב שבת חזון אסור לרחוץ כל גופו במים חמין, ורק פניו ידיו ורגליו שרי בחמין, והמשנ"ב בשם הפוסקים מחמיר דגם בסבון אסור, אך החזו"א מיקל בסבון.
ועכ"ז ידוע שבהרבה מקמומות אצל חסידים ואנשי מעשה נוהגין לרחוץ בחמין אפילו כל הגוף, וכידוע שבספר משמרת שלום (קוידינוב) כתה להיתר (כמדומה עפ"י המהרש"ל), וכמדומה שגם הגרי"א הענקין זצ"ל כתב להתיר בתשובותיו או מכתביו.
לי הקטן ידוע רק מקורות אלו, אך אולי ידוע לאחד מבית מדרשינו עוד מקורות בנידון זה הנוטים להתיר עכ"פ ?

[סעדיה]

ביאור הגר"א סי' תקנ"א ס"ק ס"א [וע"ע בדבריו בסק"ג].

[הצעיר באלפי]

ביאור הגר"א סי' תקנ"א ס"ק ס"א [וע"ע בדבריו בסק"ג].

לא מבואר בדבריו שמקיל לגמרי בערב שבת, רק שלצורך מצוה הקילו, אך אין שם רמז להיתר גורף דוגמת המשמרת שלום שמתיר לגמרי.

[סעדיה]

ביאור הגר"א סי' תקנ"א ס"ק ס"א [וע"ע בדבריו בסק"ג].

לא מבואר בדבריו שמקיל לגמרי בערב שבת, רק שלצורך מצוה הקילו, אך אין שם רמז להיתר גורף דוגמת המשמרת שלום שמתיר לגמרי.

אם לצורך מצוה אי"ז רחיצה של תענוג, א"כ למה לאסור?

[הצעיר באלפי]

ביאור הגר"א סי' תקנ"א ס"ק ס"א [וע"ע בדבריו בסק"ג].

לא מבואר בדבריו שמקיל לגמרי בערב שבת, רק שלצורך מצוה הקילו, אך אין שם רמז להיתר גורף דוגמת המשמרת שלום שמתיר לגמרי.

אם לצורך מצוה אי"ז רחיצה של תענוג, א"כ למה לאסור?

כי לצורך מצוה אין חיוב לרחוץ כל גופו, וסגי אם רוחץ פניו ידיו ורגליו כמבואר בריש הל' שבת

[סעדיה]

אם לצורך מצוה אי"ז רחיצה של תענוג, א"כ למה לאסור?

כי לצורך מצוה אין חיוב לרחוץ כל גופו, וסגי אם רוחץ פניו ידיו ורגליו כמבואר בריש הל' שבת

הרי מצוה לרחוץ כל גופו בע"ש (סי' ר"ס סק"א) והרי מבואר בסי' תקנ"א סק"ג שאין לגרוע מכבוד שבת בשום דבר.

[הצעיר באלפי]

אם לצורך מצוה אי"ז רחיצה של תענוג, א"כ למה לאסור?

כי לצורך מצוה אין חיוב לרחוץ כל גופו, וסגי אם רוחץ פניו ידיו ורגליו כמבואר בריש הל' שבת

הרי מצוה לרחוץ כל גופו בע"ש (סי' ר"ס סק"א) והרי מבואר בסי' תקנ"א סק"ג שאין לגרוע מכבוד שבת בשום דבר.

נכון אך אינו חיוב גמור, אלא למצוה בעלמא כמבואר שם, ומי שמקיימה מקבל עליה שכר.
ועוד דהא יוצאין ג"כ אם רוחצין רק פניו ידיו ורגליו כמבו' ברמ"א ושו"ע שם.
ועכ"פ יהיה איך שיהיה אין הכרח שלצורך קיום מצוה זו יצטרכו לרחוץ כל גופו בחמין, ולכן צ"ע אי יש להביא ראיה מדברי הגר"א.

[עוד יהודי]

ביאור הגר"א סי' תקנ"א ס"ק ס"א [וע"ע בדבריו בסק"ג].

לא מבואר בדבריו שמקיל לגמרי בערב שבת, רק שלצורך מצוה הקילו, אך אין שם רמז להיתר גורף דוגמת המשמרת שלום שמתיר לגמרי.

אם לצורך מצוה אי"ז רחיצה של תענוג, א"כ למה לאסור?

זה ודאי שרחיצה של מצוה אין בזה היתר גורף שאינו רחיצה של תענוג. דא"כ אף בת"ב עצמו יהיה מותר, ומחמירים לא ליטול את כל ידיו בת"ב ולא מקילין מכיון שאינו רוחץ אלא מחמת המצוה.

[סעדיה]

זה ודאי שרחיצה של מצוה אין בזה היתר גורף שאינו רחיצה של תענוג. דא"כ אף בת"ב עצמו יהיה מותר, ומחמירים לא ליטול את כל ידיו בת"ב ולא מקילין מכיון שאינו רוחץ אלא מחמת המצוה.

הגר"א בס"ק ס"א מציין לדבריו בס"ק נ"ח ושם הוא משווה רחיצה לצורך מצוה לכיבוס לכבוד השבת, ובסק"ג השווה לה אכילה בשבת שע"ז נאמר שאינו מחסר כלום.