הודעהעל ידי אבוא ביתך » ה' אוגוסט 11, 2016 10:08 am
בקינה ח', 'אאדה עד חוג שמים', מופיע:
אַבְחִין בִּבְכִי לֵיל מִדְבָּר. אֶבְחֲנָה לֵיל מִלֵּיל וּמִדְבָּר מִמִּדְבָּר.
מאי משמע?
בפירוש קול ברמה כתב: בעת צרותי אתבונן במהות בכיי במדבר בליל תשעה באב בגלל חטא המרגלים שהיה של חינם,
ואבחין להבין שמאותו לילה קבע לי הקב"ה בכיה לדורות ובו אני בוכה על החורבן, ואדע להבין מה בין מדבר סיני מקום קבלת התורה שהיה מלא כל טוב, לבין מדבר העמים, שהוליכוני שם השבאים ברעב ובצמא, עכ"ל.
בפירושו יש קושי:
לדבריו, ב' מיני הבחנות נאמרו כאן, 'אבחנה ליל מליל', מליל במשמעות של סיבה ומסובב, ליל החורבן כתוצאה מליל בכית העם בעצת המרגלים, ו'אבחנה מדבר ממדבר', במשמעות של השוואה ומציאת ההבדל, בין מדבר סיני למדבר העמים.
נראה שיש להשוות את ההבחנות ברישא ובסיפא, ובשתי דרכים:
א. ניתן לפרש הבחנה במובן של השוואה, ואז נפרש 'אבחנה ליל מליל', אשווה ואמצא את הפער הנורא בין ליל גאולת מצרים לליל החורבן, ו'מדבר ממדבר' ההפרש בין מדבר סיני למדבר העמים.
ב. ניתן לפרש הבחנה במובן של גילוי סיבה ומסובב, אתבונן ואראה איך מצב החורבן הוא תוצאה ממצב קודם. וכך נפרש: 'אחבנה ליל מליל', ליל תשעה באב הוא תוצאה מליל בכית העם בעצת המרגלים 'מדבר ממדבר', גם כן 'ממדבר במשמעות של סיבה ומסובב, ו'מדבר' הוא דיבור, כמו 'ומדבריך נאוה' (שה"ש ד' ג'), אבחים שדיבורי עתה שלומדה לשוני לומר קינות הוא תוצאה של דיבורי המרגלים.
נערך לאחרונה על ידי
אבוא ביתך ב ה' אוגוסט 11, 2016 10:21 am, נערך פעם 1 בסך הכל.