מחולת המחנים כתב:תוך כי לימודי בהלכות תפילין התעוררתי לשאלה במי שבראשו בלורית החוצצת בתפילין של ראש, האם מותר לו לקצצה בימי ספירת העומר או בין המצרים.
הנה הסכמת הפוסקים דבלורית הויא חציצה לתפילין וכמ"ש המשנ"ב סי' כ"ז ס"ק ט"ו בשם מחצית השקל, וא"כ מה יהיה הדין באחד שנודע לו שבלורית זו מעכבתו מלקיים מצות תפילין כדינה, האם מותר לו בימי ספירת העומר או בין המצרים לקצצה, ויש לדון האם תספורת כהאי גוונא בחלק מהראש ג"כ נאסרה, והאם מותר במקום מצוה כבמקרה זה.
ואת"ל שמותר לקצצה בימי ספירת העומר ובין המצרים, יש לדון האם מותר גם לקצצה בימי חוה"מ.
אלו שיש להם הוכחות כלשהם מספרי הפוסקים שהבלורית אינה נחשבת חציצה יבואו גם הם ויחוו את דעתם, וכן בענין המילה "בלורית" שבלשון חז"ל במשנה ובגמרא מוכח לכאורה שהכוונה היא שיער שאחורי הראש, ומהיכן לקחו הפוסקים לשון זו לקרוא כך לקבוצת השערות הנמצאת מעל המצח.
לעומקו של דבר כתב:בנטעי גבריאל בשם מהר"י מבעלז להתיר למי שהסתפר במספריים (ז"א לא באופן שנעשית כקרחת) ורוצה להתחזק ולהסתפר כדין עד שרשי השערות, מותר לו גם בספיה"ע וגם בבין המצרים.
שיר ורננים כתב:לעומקו של דבר כתב:בנטעי גבריאל בשם מהר"י מבעלז להתיר למי שהסתפר במספריים (ז"א לא באופן שנעשית כקרחת) ורוצה להתחזק ולהסתפר כדין עד שרשי השערות, מותר לו גם בספיה"ע וגם בבין המצרים.
בשלמא להסיר בלוריתו מובן . אך עד שרשי השער היכן מצינו שמוגדר "כדין"? דבר זה הוא שורשו בקבלה ולא בהלכה למיטב זכרוני.
בברכה המשולשת כתב:לכאורה דומה להיתר לאשה לספר שערה בימי ספיה"ע ובין המיצרים בגלל דיני שער באשה ערוה.
מחולת המחנים כתב:תוך כי לימודי בהלכות תפילין התעוררתי לשאלה במי שבראשו בלורית החוצצת בתפילין של ראש, האם מותר לו לקצצה בימי ספירת העומר או בין המצרים.
הנה הסכמת הפוסקים דבלורית הויא חציצה לתפילין וכמ"ש המשנ"ב סי' כ"ז ס"ק ט"ו בשם מחצית השקל, וא"כ מה יהיה הדין באחד שנודע לו שבלורית זו מעכבתו מלקיים מצות תפילין כדינה, האם מותר לו בימי ספירת העומר או בין המצרים לקצצה, ויש לדון האם תספורת כהאי גוונא בחלק מהראש ג"כ נאסרה, והאם מותר במקום מצוה כבמקרה זה.
ואת"ל שמותר לקצצה בימי ספירת העומר ובין המצרים, יש לדון האם מותר גם לקצצה בימי חוה"מ.
אלו שיש להם הוכחות כלשהם מספרי הפוסקים שהבלורית אינה נחשבת חציצה יבואו גם הם ויחוו את דעתם, וכן בענין המילה "בלורית" שבלשון חז"ל במשנה ובגמרא מוכח לכאורה שהכוונה היא שיער שאחורי הראש, ומהיכן לקחו הפוסקים לשון זו לקרוא כך לקבוצת השערות הנמצאת מעל המצח.
נהר שלום כתב:מחולת המחנים כתב:תוך כי לימודי בהלכות תפילין התעוררתי לשאלה במי שבראשו בלורית החוצצת בתפילין של ראש, האם מותר לו לקצצה בימי ספירת העומר או בין המצרים.
הנה הסכמת הפוסקים דבלורית הויא חציצה לתפילין וכמ"ש המשנ"ב סי' כ"ז ס"ק ט"ו בשם מחצית השקל, וא"כ מה יהיה הדין באחד שנודע לו שבלורית זו מעכבתו מלקיים מצות תפילין כדינה, האם מותר לו בימי ספירת העומר או בין המצרים לקצצה, ויש לדון האם תספורת כהאי גוונא בחלק מהראש ג"כ נאסרה, והאם מותר במקום מצוה כבמקרה זה.
ואת"ל שמותר לקצצה בימי ספירת העומר ובין המצרים, יש לדון האם מותר גם לקצצה בימי חוה"מ.
אלו שיש להם הוכחות כלשהם מספרי הפוסקים שהבלורית אינה נחשבת חציצה יבואו גם הם ויחוו את דעתם, וכן בענין המילה "בלורית" שבלשון חז"ל במשנה ובגמרא מוכח לכאורה שהכוונה היא שיער שאחורי הראש, ומהיכן לקחו הפוסקים לשון זו לקרוא כך לקבוצת השערות הנמצאת מעל המצח.
לא הוסכם בפוסקים עי' ילקוט יוסף הלכות תפילין סימן כ''ז הערה יב וביחוה דעת ח''ב סימן ובשו''ת קרן דוד סימן י ובשו''ת שארית יוסף חלק א עמ' שצא
לעומקו של דבר כתב:שיר ורננים כתב:בשלמא להסיר בלוריתו מובן . אך עד שרשי השער היכן מצינו שמוגדר "כדין"? דבר זה הוא שורשו בקבלה ולא בהלכה למיטב זכרוני.
גם לא קבלה. ע"פ מנהג ישראל והרחקה מחוקות הגויים.
מחולת המחנים כתב:אלו שיש להם הוכחות כלשהם מספרי הפוסקים שהבלורית אינה נחשבת חציצה יבואו גם הם ויחוו את דעתם, וכן בענין המילה "בלורית" שבלשון חז"ל במשנה ובגמרא מוכח לכאורה שהכוונה היא שיער שאחורי הראש, ומהיכן לקחו הפוסקים לשון זו לקרוא כך לקבוצת השערות הנמצאת מעל המצח.
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 36 אורחים