הודעהעל ידי יגיד דבר » ב' יולי 24, 2017 9:17 am
החתם סופר כתב בכמה מקומות שעד ת"ב הוי חודש אב ומשם ואילך נחשב חודש 'מנחם'.
ועיין שו"ת להורות נתן - והרחיב שם עוד.
שו"ת להורות נתן חלק י סימן נב
א) וע"ד מבוקשו להעלות על הכתב מה שמצאתי להעיר, הנה בספרו (עמוד י"א) הביא מדרשות חת"ס ז"ל (ח"ב דף של"א ע"ב) דאחר ט' באב מתחיל חודש אחר ונקרא מנחם כמו שאנו נוהגים, [וכן דקדק החת"ס ז"ל לכתוב בתשובותיו שנכתבו אחר תשעה באב רק מנחם, ומהם בתשו' או"ח סימן ד', ל"ה, ל"ז, ע"ז, ועיין מה שצויין עוד בהערה שבהקדמת ספר הזכרון הוצאת ירושלים תשי"ז]. אולם יש לי בזה מקום עיון, כי יסוד דברי החת"ס דאחר ט"ב מתחיל חודש אחר, הוא מירושלמי תענית (פ"ד ה"ה) שאמרו אהא דכתיב (יחזקאל כ"ו) ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחודש היה דבר ה' אלי לאמור, בן אדם יען אשר אמרה צור על ירושלים האח, מהו באחד [לגירסת הקה"ע] אין תימר בא' באב עדיין לא נשרף וכו', אלא קלקול חשבונות יש כאן, ר' יוחנן אמר משל למלך שהיה יושב ומחשב חשבונות באו ואמרו לו נשבה בנך ונתקלקלו חשבונותיו, אמר יעשה זה ראש לחשבונות. ופירש קרבן העדה "אמר יעשה יום זה שנשבה בנו ראש לחשבונותיו, והכי נמי עשה יום ט' באב ראש לחשבון וכו', ואותו היום קורא יחזקאל באחד לחודש". וכתב על זה החת"ס ז"ל בדרשות שם "נראה להוסיף כיון שעד עתה היו תלויים בדין וביום שנשבה תם עונך בת ציון, ומיד מתחיל נחמה, על כן מתחיל חודש אחר ונקרא מנחם, כמו שאנו נוהגים, על כן קורא לט' באב אחד בחודש", ומבואר, דיום ט' באב בעצמו כבר נקרא מנחם, שהרי הוא אחד בחודש לחודש מנחם.
ב) אולם בגליון דרשות החת"ס שם הביא מהגהות חת"ס על הירושלמי הנ"ל - ובהגהות חת"ס שנדפס בירושלמי סוף מס' סוטה לא מצאתי זה - שכתב אהא דאמרו יעשה זה ראש לחשבונות וז"ל "היינו מה שרגילים לחדש שם החודש מיו"ד אב ואילך לקרוא לו מנחם, וכאילו היום פסק חודש אב ומתחיל מנחם, נראה משחרב בט' באתה שמועה לצור ליום, ועלה אמרו האח ונקיים ישיש עליכם, ואמרו פ"ק דמגילה אחרים משיש, והוא טובה לנו ע"ד שישי ושמחי בת אדום גם עליך יעבור כוס תם עונך בת ציון, על כן אותו יום מתחיל חשבון חודש מנחם" עכ"ל. ומשמע דרק מיו"ד אב ואילך מתחילין לקרוא מנחם, ואילו מדברי הנביא יחזקאל מבואר דיום ט' באב בעצמו נקרא אחד לחדש. ובהגהות חת"ס לשו"ע או"ח (סי' תקנ"א במג"א סק"ב) - שציין עליו מע"כ נ"י - כתב "שמיום ט' באב ואילך מתחיל חודש אחר ואנחנו קורין לו חודש מנחם", ומשמע דגם ט' באב בעצמו כבר נקרא מנחם, ולא כלשונו בהגהות הירושלמי...
שו"ת להורות נתן חלק י סימן נב
ה) והנה למאי שנתבאר מדברי החת"ס ז"ל דלא נקרא חודש מנחם אלא מט"ב ואילך או מיו"ד באב, יש להעיר על מש"כ בפתחי תשובה אהע"ז (סי' קכ"ו סקי"ב) בשם ס' גט פשוט שם (סקל"ה) "וראיתי נוהגים לכתוב בשטרות וכתובות ואגרות חודש מנחם במקום חודש אב, ואם נכתב הגט בחודש אב וכתב לירח מנחם במקום לירח אב, נ"ל דכשר בדיעבד כיון דהדבר מפורסם וידוע דחודש אב קרו ליה חודש מנחם". ובס' כנסת הגדולה אהע"ז (סי' קכ"ו הגב"י אות מ"א) כתב "נוהגין הסופרים כשכותבין כתובות או שטרות בחודש אב, כותבין בכך וכך לחודש מנחם, גם שלוחי צבור דהכרזת ר"ח אב מכריזין אותו ר"ח מנחם, וצריך לדעת אם כתב בגט לירח מנחם מה דינו, ונ"ל דלא פסל ואף לכתחלה ינתן" עכ"ל. ויש לעיין דהא להמבואר בחת"ס עפ"י הירושלמי, לא נקרא מנחם אלא מט"ב ואילך, וא"כ איך יכתוב בגט מנחם לפני ט"ב. גם יש לעיין לפי מאי שכתבנו לדון אם התחלת חודש מנחם הוא מיום ט' באב או מיום יו"ד באב, א"כ אכתי לא ידעינן איך לכתוב בגט יום פלוני לחודש מנחם, כי אין אנו יודעין לנכון ממתי מתחיל החודש אם מט' באב או מיו"ד, ואף שכתבנו ליישב את הסתירה וכנ"ל, מ"מ לדינא בגט צ"ע. ובאמת נראה דמנהג הספרדים לכתוב מנחם גם לפני ט"ב, וכאשר כתב הכנסה"ג שנוהגים גם בהכרזת ר"ח אב לומר ר"ח מנחם, וא"כ לדידהו שפיר כותבין בגט מנחם אף לפני ט"ב כיון דלפי מנהגם ידוע שזהו חודש אב, וקורין כן גם לתחלת החודש. אבל לדברי החת"ס שנוהגין לכתוב מנחם רק אחרי ט"ב, לכאורה לא שייך לכתוב בגט חודש מנחם לפני ט"ב. וגם צ"ע כיון דאחרי ט"ב מתחיל חודש חדש א"כ כשכותב יום שני לחודש מנחם לא ידעינן כונתו, אם המכוון הוא ליום ב' באב או ביום י"א אב או ליום י' אב, וצריך עיון ובירור. ועיין ס' ערוך השולחן (אהע"ז סי' קכ"ו סט"ז) שהצריך עיון על הגט פשוט הנ"ל, דאף דבספרי הספרדים רגילין לכתוב בחודש אב מנחם, אבל אצלנו אין נוהגין כן ויש שכותבין שניהם יחד עיין שם. ולדינא צ"ע, ועיין שדה חמד (אסיפת דינים מע' גט סימן י"ז אות ו').
ו) ברם במה שכתבנו שאם כותב יום שני לחודש מנחם לא ידעינן אם כונתו ליום ב' או י' או י"א אב, ומשום דמנחם מתחיל אחרי ט"ב, כעת נתיישבתי דליכא להסתפק בזה, דאף להנוהגים לכתוב מנחם רק אחרי ט"ב, מכל מקום אין נוהגין להתחיל אז מספר חדש של ימים, אלא שביום יו"ד אב כותבין יו"ד מנחם וליום י"א כותבין י"א מנחם, וכדחזינן בתשובות החת"ס ז"ל שאחרי ט"ב כתב מנחם אבל לא התחיל מספר חדש של ימים, אלא שמספר הימים נמשכים אחר א' באב, אלא שבמקום אב כתב מנחם, וא"כ בגט כשכותב למשל יו"ד מנחם, הרי ידעינן שהוא יום אחרי צום תשעה באב, דאין דרך כלל לכתוב יו"ד מנחם על יום שהוא עשרה ימים אחרי תשעה באב, ונמצא דהוי כתיבת זמן מעליא.