אוהב אוצר כתב:אלו ההולכים ע"פ הנהגת האר"י.
כמדומני מובא בכף החיים - סופר.
אוהב אוצר כתב:אלו ההולכים ע"פ הנהגת האר"י.
כמדומני מובא בכף החיים - סופר.
החתן סופר כתב:בפנה"ל (מלמד) זמנים פ"ח ה"י כתב: ויוצאי אשכנז וחלק מהספרדים, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא והנוהגים עפ"י האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות (רמא תקנא, ד, כה"ח פ, קיצוש"ע טולידנו שפז, ח, ברית כהונה ב, יב ומנהג תוניס ואלג'יר שלא להסתפר מר"ח עפ"י מהר"י עייאש) עכ"ל.
שערי חכמה כתב:החתן סופר כתב:בפנה"ל (מלמד) זמנים פ"ח ה"י כתב: ויוצאי אשכנז וחלק מהספרדים, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא והנוהגים עפ"י האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות (רמא תקנא, ד, כה"ח פ, קיצוש"ע טולידנו שפז, ח, ברית כהונה ב, יב ומנהג תוניס ואלג'יר שלא להסתפר מר"ח עפ"י מהר"י עייאש) עכ"ל.
צריך להבהיר את הדברים.
בכה"ח שם הביא את הערת מהרש"ו בשער הכוונות (דף פט ע"ג) שהעיד על האר"י שלא הסתפר בין המצרים, ויתכן שנהג כן כיון שהיה אשכנזי, ועוד, שהיה מוסיף באבילות החורבן יותר מהדין והמנהג. ועי' בהגהת מהרש"ו שם שהעיד גם על מנהגו של האר"י לא לאכול בשר ולשתות יין בימים אלו.
ברור לגמרי שזה מנהג אבילות שנהג האר"י ז"ל בעצמו אך לא הורה כן בשום מקום, וזה לא קשור לקבלה כלל. מי שרוצה להרבות במנהגי אבילות תע"ב, אך לענין זה אין הבדל בין האר"י לשאר גדולי הדורות. [משא"כ בימי הספירה שם הורה ע"פ הקבלה שלא להסתפר כמבואר בשער הכוונות].
אנושי כתב:ראיתי שהרב מאזוז כתב שאם בספירת העומר מחמירין כ"ש שעלנו להחמיר בג' השבועות
וחשבתי למה לא כולם חושבים ככה
ועניתי לעצמי שכאן שהתורה נשארה הן בבית ראשון שגלו החרש והמסגר והן בבית שני שנותרו יבנה וחכמיה אבל אצל תלמידי ר''ע היה העולם שמם מתורה וזה חמור יותר
מה דעת הרבנים בנושא
ישראל אליהו כתב:אנושי כתב:ראיתי שהרב מאזוז כתב שאם בספירת העומר מחמירין כ"ש שעלנו להחמיר בג' השבועות
וחשבתי למה לא כולם חושבים ככה
ועניתי לעצמי שכאן שהתורה נשארה הן בבית ראשון שגלו החרש והמסגר והן בבית שני שנותרו יבנה וחכמיה אבל אצל תלמידי ר''ע היה העולם שמם מתורה וזה חמור יותר
מה דעת הרבנים בנושא
התשובה באמת פשוטה. וכמו שכתב זה שמעלי, שלמנהג בני ספרד אין מתאבלים מיד בתחילת בין המצרים אלא רק משבוע שחל בו,
והשיא הוא עצם התענית.
שלמה בן חיים כתב:ישראל אליהו כתב:אנושי כתב:ראיתי שהרב מאזוז כתב שאם בספירת העומר מחמירין כ"ש שעלנו להחמיר בג' השבועות
וחשבתי למה לא כולם חושבים ככה
ועניתי לעצמי שכאן שהתורה נשארה הן בבית ראשון שגלו החרש והמסגר והן בבית שני שנותרו יבנה וחכמיה אבל אצל תלמידי ר''ע היה העולם שמם מתורה וזה חמור יותר
מה דעת הרבנים בנושא
התשובה באמת פשוטה. וכמו שכתב זה שמעלי, שלמנהג בני ספרד אין מתאבלים מיד בתחילת בין המצרים אלא רק משבוע שחל בו,
והשיא הוא עצם התענית.
התשובה לא פשוטה כלל, כי הרי גם לדעת השולחן ערוך ימי בין המצרים הם ימי אבלות וכמבואר בשולחן ערוך שכתב שלא לומר שהחיינו בימים אלו, והביא גם שיש נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מי"ז בתמוז. דהיינו המחבר לא פליג על עיקר הדבר שימי בין המצרים ימי אבלות הם.
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים