התמסדות החורבן

[איש_ספר]

אני מהפך במחשבה האם יש מקום לדברים הבאים או שמא יש בהם שמץ וכו'.

מי שדרכה רגלו במפתן קמפוס יד ושם, ודאי מכיר את התחושה החמוצה: איך ממשרפות ותאי גזים, נחצבו לשכות ממוזגות עם מנכ"ל סמנכ"ל ומשכורות מנופחות.
ובכן, הבוקר הייתי עד למערכה חובקות זרועות וכו', שניהלו גבאי בית הכנסת, להשגת מגילת איכה שנכתבה ע"פ בן אשר. מגילה כתובה על קלף יש להם מכבר, השנה רצו לסלסל בבן אשר. ומה אעשה שערב עלי יותר קריאת המגילה ממגילה טרוטה מדמעות בעל הקורא, אלו שירדו מעיניו הקרועות מתמהון. ואיני מדבר במטאפורה. אלו שהיו שם ראו.
מחד, הידור וחיזור מצוה תמיד יש לו ערך, מאידך...ואולי אין מאידך.

הד להרגשה זו: מרן הגר"ש וואזנר, שבערוב ימיו ביקש לכתוב עבורו כל המגילות זולת איכה.

[דרומי]

לדבריך יש על מה לסמוך, וכמדומה שבלבוש כתב משהו בענין זה.

[שעת הכושר]

קריאת המגילה ממגילה טרוטה מדמעות בעל הקורא, אלו שירדו מעיניו הקרועות מתמהון.

הב לי בעל קורא שכזה, ואבכה עימו יומם ולילה על חללי בת עמי.
ויטלו האחרים חלקם במגילת איכה י"א שורות ושאר הידורים.
לא. אין כאן את ה'מאידך' הראשון.

[מעט דבש]

viewtopic.php?p=386377#p386377

ובכל אופן, להסביר את ה'מאידך'...

מגילה עם טעויות - מבית לוי קובץ יב ניסן תשנ''ח עמוד קפט.GIF (5.45 KiB) נצפה 9576 פעמים

וכן פסק בשו"ת שבט הלוי (ב, קמז ג) שרק מגילת אסתר נקראת איגרת.

[גבול ים]

האם חייבת להיות סתירה בין הדברים ?

[קו ירוק]

אין סתירה, אבל אם מתחבר בעל הקורא למגילה שנכתבה כהלכתה, כפי שהטעימה בפרקיה ירמיה הנביא, אזי המאידך הזה יותר מוחשי.. והבכי הוא מהלב, לא רק מתהלים קרועים של סבתא. גם זה צד.
ודוקא יד ושם הוא משל לא זהה, כי הציונות מעולם לא ראתה את האסון שבשואה כערך עליון, אלא כלי עזר להגשמת מטרותיה. כיום המטרה הראשונה במעלה היא אכול ושתה כי מחר נמות, אז בודאי שחייב מזגן ולשכות פאר, כי זו המטרה. מי שרוצה רגש יפנה למרתף השואה בהר ציון..

[פלגינן]

אחת הדוגמאות להתמסדות המדוברת היא בעובדה הבאה: היה יהודי שהשתייך לקהלה הנוהגת להשליך את הקינות ל'גניזה' מדי שנה בשנה מתוך אמונה בביאת משיח בשנה זו [דומני היו צדיקים שהיו תולשים כל דף אחר אמירתו...]. שנה אחת נמאס לו הסיפור הזה שצריך כל שנה ללכת לחנות ספרים לקנות 'קינות', והוא פשוט רכש מארז שלם של 'קינות'...

[אברהם צבי]

ביקורת דומה שמעתי לפני למעלה מעשר שנים ממו"ר הגר"ש אוירבאך שליט"א, שהעיר על הפגם לדעתו באלו המטים כאפרכסת אזנם היטב לדקדוק כל אות חסירה ויתירה בקריאה"ת ואף קופצים ל'תקן' את בעל הקריאה על כל נדנוד 'שינוי משמעות' לדעתם, ואילו את העיקר של שמיעת דבר ד' בחרדה והפנמת הדברים למען ילמדו וכו' - זונחים.
וסיפר את שראה בעיניו בנערותו אצל מרן הגרי"ז שתיקן את הבעל קריאה בהפטורה על חסרון מפיק ה"א, וכשהסתובב מו"ר להבהל"ח והסתכל בפני הגרי"ז מצא שפניו וזקנו שטופים דמעות מהתרגשות... (כמדומני היה בהפטורת מז' דנחמתא).

[מיכאל1]

הד להרגשה זו: מרן הגר"ש וואזנר, שבערוב ימיו ביקש לכתוב עבורו כל המגילות זולת איכה.

באמת נשאלתי בכגון זה מיהודי שכתב לבית הכנסת שלו את כל צהמגילות מלבד איכה, ושאלני האם ראוי לכתוב איכה או לסמוך ע"ז שנזכה כבר בשנה זו שלא לקונן בט' באב, ולא ידעתי מה להשיב, והכריע מדעתו ששב ואל תעשה עדיף.

מה המקור לסיפור עם השבט הלוי?

[מעט דבש]

בשם הגר"ח קניבסקי

דברי שיח - פרשת בלק תשע''ז.GIF (36.42 KiB) נצפה 9300 פעמים

[קראקובער]

דבריו תמוהים ביותר, זה כמו לחגוג יאהרצייטים אחרי תחית המתים?! ואגב, האם אליהו לא יכריע בכל הוויכוחים בין הפוסקים?!

לדבריו אחד הניסים בבית המקדש השלישי יהיה שמעולם לא הפילה אשה בתשעת הימים מריח בשר הקודש של אנשי ב"ב...

[מיכאל1]

דבריו תמוהים ביותר, זה כמו לחגוג יאהרצייטים אחרי תחית המתים?! ואגב, האם אליהו לא יכריע בכל הוויכוחים בין הפוסקים?!

לדבריו אחד הניסים בבית המקדש השלישי יהיה שמעולם לא הפילה אשה בתשעת הימים מריח בשר הקודש של אנשי ב"ב...

לפי הבנת הנקרא שלי ולא בטוח שאני מצטיין גדול בזה, אבל בכל זאת הבעל הדרך אמונה אמר שההלכות לא יתבטלו מהשולחן ערוך ולא אמר שימשיכו להיות הלכה למעשה
ולכן אולי היו אנשים מסויימים צריכים לשמור בצנצנת את בשר הקודש של אנשי ב"ב כהגדרתך זכר לשנה הבאה הבעל"ט שכבר לא יהיה כן למעשה

[דרומי]

ברשימותיו של הצמח צדק מפרש את פסוקי איכה למעליותא ולשבח (וכבר יש כאלה דברים מהרלוי"צ מבארדישטוב ועוד), וא"כ שפיר יש לומר שגם לאחר ביאת המשיח ילמדו מגילת איכה ויראו את הטוב הגנוז בה.

[איש_ספר]

הגרשז"א היה אומר בשם חכ"א: אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כׇּל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃
"וקח טוב" הוא המוות, וא"ת, וכיון שכך מה יהא על כל הלכות אבלות וכמה פרקים שלמים?! "ונשלמה פרים שפתינו". ודפח"ח.

[סעדיה]

ברשימותיו של הצמח צדק מפרש את פסוקי איכה למעליותא ולשבח (וכבר יש כאלה דברים מהרלוי"צ מבארדישטוב ועוד), וא"כ שפיר יש לומר שגם לאחר ביאת המשיח ילמדו מגילת איכה ויראו את הטוב הגנוז בה.

רמח"ל

[צבי שץ]

בליבי מנקרת תחושה בענין גניזת ה"קינות" ואני משתף בה את הרבנים שליט"א בזהירות.
האם באמת ההנהגה המעשית צריכה להיות שבודאי יבא משיח מחר או עכ"פ 90%.
איך יהודי נוסע לחו"ל ובדיוק אז יבא משיח.
איך יהודי קונה בית בא"י, הרי כשיבא משיח ינתק מביתו ויעבור לנחלת שבטו, ואולי יחליפו קרקעות זה עם זה?.
איך מדפיסים קינות אפי' שבוע לפני ת"ב, הרי זה יהיה מיותר, איך קונים קינות שבוע לפני ת"ב וכנ"ל, ואולי ראוי לקנות רק בת"ב בדרך לבית הכנסת.
לכאורה היה מקום לומר שהצפיה שיבא בכל יום אינה אומרת החלטה ש"בודאי יבא", וגניזת הקינות היתה בכדי להחדיר את הצפיה העמוקה לביאת המשיח, ואולי גם יש בזה כעין "סתירה" אם אתה כ"כ מצפה לביאתו איך אתה שומר את הקינות, ואולי אני טועה?.
ואין כל האמור סתירה לסיפורים הידועים על גדולי ישראל שכשאמרו להם "הוא בא" היו בטוחים דהכונה למשיח, כי כל אחד מאיתנו יודע שכשהוא מצפה לביקור של מישהו או לטלפון של מישהו, כל דפיקה על הדלת וכל טלפון מקפיץ אותו, ולא משנה כמה אחוזים יש שזה הוא.
מאמין שיש עוד נבוכים בענין זה והבהרה טובה בנושא תועיל לכלל הציבור.
ואסיים, אני מאמין באמונה שלימה ביאת המשיח, ואעפ"י שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבא.

[עובדיה חן]

בליבי מנקרת תחושה בענין גזינת ה"קינות" ואני משתף בה את הרבנים שליט"א בזהירות.
האם באמת ההנהגה המעשית צריכה להיות שבודאי יבא משיח מחר או עכ"פ 90%.
איך יהודי נוסע לחו"ל ובדיוק אז יבא משיח.
איך יהודי קונה בית בא"י, הרי כשיבא משיח ינתק מביתו ויעבור לנחלת שבטו, ואולי יחליפו קרקעות זה עם זה?.
איך מדפיסים קינות אפי' שבוע לפני ת"ב, הרי זה יהיה מיותר, איך קונים קינות שבוע לפני ת"ב וכנ"ל, ואולי ראוי לקנות רק בת"ב בדרך לבית הכנסת.
לכאורה היה מקום לומר שהצפיה שיבא בכל יום אינה אומרת החלטה ש"בודאי יבא", וגניזת הקינות היתה בכדי להחדיר את הצפיה העמוקה לביאת המשיח, ואולי גם יש בזה כעין "סתירה" אם אתה כ"כ מצפה לביאתו איך אתה שומר את הקינות, ואולי אני טועה?.
ואין כל האמור סתירה לסיפורים הידועים על גדולי ישראל שכשאמרו להם "הוא בא" היו בטוחים דהכונה למשיח, כי כל אחד מאיתנו יודע שכשהוא מצפה לביקור של מישהו או לטלפון של מישהו, כל דפיקה על הדלת וכל טלפון מקפיץ אותו, ולא משנה כמה אחוזים יש שזה הוא.
מאמין שיש עוד נבוכים בענין זה והבהרה טובה בנושא תועיל לכלל הציבור.
ואסיים, אני מאמין באמונה שלימה ביאת המשיח, ואעפ"י שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבא.

טעות בסיסית לא וודאי יבוא מחר,אלא יכול לבוא מחר.

[צבי שץ]

ומה טעם ההנהגה לגניזת הקנות?.
נ.ב.יש ברשותי קונטרס בשם "עדיך תאתה" שמאריך ומבאר בטו"ט ענין הצפיה למשיח אך איני יודע איך לצרפו לכאן לתועלת הציבור, אולי יש אותו באוצר

[מיכאל1]

איך יהודי נוסע לחו"ל ובדיוק אז יבא משיח.
איך יהודי קונה בית בא"י, הרי כשיבא משיח ינתק מביתו ויעבור לנחלת שבטו, ואולי יחליפו קרקעות זה עם זה?.

ידועה הזהירות של האמרי אמת מלעלות להר הזיתים, מחשש שמא יבקע בעומדו עליו כמפורש בנבואת אחרית הימים.

וגם הגאון ר"ה זאקס לפי השמועה הרווחת בישיבה נזהר מלקנות קרקע מחוץ לירושלים, מחשש שמא יבוא משיח ותחזור כל נחלה לשבט השייכת לו, וירושלים לא נתחלקה לשבטים.

[מעט דבש]

נ.ב.יש ברשותי קונטרס בשם "עדיך תאתה" שמאריך ומבאר בטו"ט ענין הצפיה למשיח אך איני יודע איך לצרפו לכאן לתועלת הציבור, אולי יש אותו באוצר.

קונטרס עדיך תאתה.

[צבי שץ]

ייש"כ על ההפניה, יש שם שקו"ט ארוך באשכול ויש שכתבו לחלוק עליו, ובזה ודאי נאמר "עשה לך רב", כי מי יכול להכניס ראשו בעיקרי האמונה בלא רב מסמך.

[מעט דבש]

האם באמת ההנהגה המעשית צריכה להיות שבודאי יבא משיח מחר או עכ"פ 90%.

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן ח

וכנבואת מלאכי (ג', א') אשר פתאם יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים, אשר יש לפרש, אף כשליכא רמז, דהרי עברו כל הקיצים שאמרו אף גדולי עולם, וא"כ בכל יום שיבא הוא פתאם. שהרי לא ידוע שום טעם על עדיפות היום מהקודמים, שלכן מצד אמונתנו הטהורה יכול לבא בכל רגע ורגע. ולזה משמע שאיכא חיוב לצפות יותר מחשיבות ספק. דהא למ"ד שריב"ז סובר שבליכא מקדש האיר מזרח מתיר (מנחות ס"ח ע"א) ובשביל מהרה יבנה ביהמ"ק אף שהוא רק כשלא נבנה עד חמיסר, נאסר יום הנף כולו. ואם היה זה רק בחשיבות ספק, והוא גם רק ספק קטן, לא היה שייך למיגזר ולאסור בחדש כל יום הנף.

אלא הוא משום דהחיוב בכל יום ויום לצפות כעין וודאי שיבא היום, וממילא כשיבא חמיסר הרי יהיה החיוב לצפות כעין וודאי על כל שעה ושעה שיבנה, שלכן שייך לגזור. ופשוט שאף רנב"י לא יפלוג על זה. אך שמכיון שחזינן שאיכא ר' יהודה דסובר דכל היום אסור מדינא בליכא מקדש, אמר שגם ריב"ז מדינא אמר, כקושית התוס' שם ע"ב ד"ה בשיטת רבי יהודה אמרה. וא"כ הרי יש לנו לצפות כעין וודאי שיבנה בכל שעה ושעה.

[צבי שץ]

ציטוט נפלא, ייש"כ.

[ירח בן יומו]

מה זה לצפות כעין וודאי?

[דרומי]

שמעתי פעם משל מחכם אחד שליט"א (ואח"כ סיפרתיו לחכמים אחרים והסתייגו):


לאדם יש קוביה עם 2 צדדים. יכול ליפול על צד א' ויכול ליפול על צד ב'.

מאה פעמים הטיל את הקוביה ונפלה על צד א'.

אף על פי כן, כשעכשיו הוא בא ומטיל את הקוביה בפעם ה-101, אין שום סבירות יותר שהיא תיפול על צד א' מאשר צד ב'. וזה שנפלה 100 פעמים על צד א', מקרה הוא, ועדיין הספק שקול לגמרי ויתכן מאוד שעכשיו יפול על צד א'. ולא זו בלבד, אלא שאף יש יותר סבירות שתיפול עכשיו על צד ב', לאחר שכל כך הרבה פעמים נפל על צד א'.

כך צריכים אנו לצפות לגאולה ולדעת שזה שאתמול ושלשום ולפני כן לא הגיע משיח - אינו אומר כלל על היום. ואדרבה, מכיון שלא הגיע כל כך הרבה ימים - הרי יש יותר סבירות שהיום יבוא.

ובקיצור, הרעיון הוא שצריך לדעת שביאת המשיח זה דבר ריאלי שמבחינת ההגיון יכול לקרות בכל רגע. וכמובן אין הפשט שבטוחים אנו שזה יקרה ברגע הבא, שהרי יכול להיות גם שיתעכב עוד קצת כמו שהתעכב עד כה, אך אין שום הגיון בדבר ואדרבה.

צריך כל אדם לחשוב על יום זה שמדת ההסתברות שהגאולה תבוא היום אינה פחותה ממדת ההסתברות שהיא חלילה תתעכב ולא תבוא היום.

ע"כ תוכן הדברים כפי ששמעתי ממנו לפני כ-15 שנה.

[סגי נהור]

שמעתי פעם משל מחכם אחד שליט"א (ואח"כ סיפרתיו לחכמים אחרים והסתייגו):


לאדם יש קוביה עם 2 צדדים. יכול ליפול על צד א' ויכול ליפול על צד ב'.

מאה פעמים הטיל את הקוביה ונפלה על צד א'.

אף על פי כן, כשעכשיו הוא בא ומטיל את הקוביה בפעם ה-101, אין שום סבירות יותר שהיא תיפול על צד א' מאשר צד ב'. וזה שנפלה 100 פעמים על צד א', מקרה הוא, ועדיין הספק שקול לגמרי ויתכן מאוד שעכשיו יפול על צד א'. ולא זו בלבד, אלא שאף יש יותר סבירות שתיפול עכשיו על צד ב', לאחר שכל כך הרבה פעמים נפל על צד א'.

כך צריכים אנו לצפות לגאולה ולדעת שזה שאתמול ושלשום ולפני כן לא הגיע משיח - אינו אומר כלל על היום. ואדרבה, מכיון שלא הגיע כל כך הרבה ימים - הרי יש יותר סבירות שהיום יבוא.

ובקיצור, הרעיון הוא שצריך לדעת שביאת המשיח זה דבר ריאלי שמבחינת ההגיון יכול לקרות בכל רגע. וכמובן אין הפשט שבטוחים אנו שזה יקרה ברגע הבא, שהרי יכול להיות גם שיתעכב עוד קצת כמו שהתעכב עד כה, אך אין שום הגיון בדבר ואדרבה.

צריך כל אדם לחשוב על יום זה שמדת ההסתברות שהגאולה תבוא היום אינה פחותה ממדת ההסתברות שהיא חלילה תתעכב ולא תבוא היום.

ע"כ תוכן הדברים כפי ששמעתי ממנו לפני כ-15 שנה.

החכם ידוע, אך ההסתייגות מובנת מאוד, כי לאחר שמאה פעמים נפלה על צד א', הרי הנסיון מעיד שמצד איזו סיבה נופלת הקוביא דוקא על צד א' והנסיון חזק מהכל, ואם כי צריך לחפש הסיבה, מ"מ מסתבר יותר שגם בפעם הבאה תיפול על צד א'. וכל שנפלה יותר פעמים על צד א', כך מסתבר יותר שתיפול שוב על צד א'.

[הרעיון נכון כשמדובר בכמה נפילות בודדות, אך כשמדובר במאה נפילות ויותר, שזה דבר בלתי אפשרי סטטיסטית, הרי מוכח לגמרי שיש סיבה לדבר, ולכן צריך לחפש הסיבה ואך שטות היא לומר "מקרה הוא"].

המשפט הבא: "ולא זו בלבד, אלא שאף יש יותר סבירות שתיפול עכשיו על צד ב', לאחר שכל כך הרבה פעמים נפל על צד א'" לכאורה שגוי מאוד וגם סותר את כל הרעיון, שכל נפילה ונפילה היא נפרדת, וקשה להאמין שיצא מפי אותו חכם.

[דרומי]

לכן ציינתי ששמעתי את הדברים לפני זמן רב ואיני אחראי על דיוקם.

[הגיונות]

נקודת הדברים עומדת בשאלה האם המצב שעוברים ימים אחרי ימים והגאולה טרם התרחשה, מצב זה מצביע על סיבה מסוימת שבגינה לא התרחשה הגאולה, ואז שעה שהסיבה לא התבטלה אזי גם המצב של הגלות הוא מצב טבעי. ההשלכה מכך היא שלא סביר שאדם יאמין בכל ליבו שהגאולה אכן תתרחש היום;

או שמונח אצל האדם שאין כל סיבה להתעכבות הגאולה, ולכן למרות שסביר שיש סיבה למצב הגלותי (יש כאן הרי צירוף נדיר של סיטואציות), מכל מקום כיון שברור לנו וסביר לנו יותר (וממש לא חשוב מדוע זה סביר יותר, אם באמצעות הסקה שכלית, חלום או נבואה) שאין אף סיבה למצב הגלותי, אזי הגאולה היא דבר מוחשי וודאי והיא סבירה יותר אצל האדם.

השאלה היא האם יש לנו סיבה לאחוז בכך שהגלות היא דבר כה מופרך אף כנגד הניסיון המציאותי שמטבעו הוא מצביע שיש סיבה להתעכבות הגאולה.

[יגאל10]

בקיצור, כלך ממשלי קוביות, דוק ותשכח - ע"פ תורה או בנפשך - מהו המצב הנורמאלי להתרחש מחר.