פורום אוצר החכמה

עושה חדשות כתב:

דעת_האברך כתב:בקינת שאלי שרופה באש של מהר"ם מרוטנבורג זצ"ל (קינה מ"א בסדר הקינות האשכנזי) נמצא ביאור חדש למה ניתנה התורה על הר סיני שהוא הר נמוך יחסית ולא על הר גבוה [ולא מצד שהיה עניו מכל ההרים וכדומה], והטעם שכותב הוא שהקב"ה ראה מראש את חורבן המקדש וחורבן התורה, ולכן מראש נתנה התורה על הר נמוך כדי לסמל דבר זה:

עוד תגזור לשרוף דת אש וחוקים. ולכן אשרי שישלם לך את גמוליך:

צורי בלפיד ואש. הלבעבור זה נתנך. כי באחריתך תלהט אש בשוליך: - [למה נתנה התורה באש, כי סופה להשרף באש!]

סיני העל כן בך בחר אלוקים. ומאס בגדולים וזרח בגבוליך:

להיות למופת לדת. כי תתמעט ותרד מכבודה, והן אמשול משליך:

משל למלך. אשר בכה למשתה בנו. צפה אשר יגוע. כן את במילייך:


האם יש לכל זה מקור במדרש או שזה חידוש של מהר"ם מרוטנבורג דרך קינה?

מצטרף לשאלה.

וחכ"א אמר שזה בלשון תמיהה: הלבעבור זה נתנך; העל כן בך בחר אלוקים.

מה דעתכם?

יעויין בפרקי דרבי אליעזר פרק מא בדומה לרעיון המובע במשל זה: וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ [דברים ה, כ], וְלָמָּה הִשְׁמִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת קוֹלוֹ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְהַחֹשֶׁךְ וְלֹא מִתּוֹךְ הָאוֹר. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אַסְטֵרְלוּגוּס, וְהָיָה מַשִׂיא בְּנוֹ אִשָּׁה, וְתָלָה בְּחֻפַּת בְּנוֹ פַּרְכִּיוֹת שְׁחוֹרוֹת וְלֹא פַּרְכִּיוֹת לְבָנוֹת. אָמְרוּ לוֹ בְּנֵי פַּלְטִין, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, אֵין אָדָם תּוֹלֶה בְּחֻפַּת בְּנוֹ אֶלָּא פַּרְכִיוֹת לְבָנוֹת, אָמַר לָהֶם יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין בְּנִי מַמְתִּין אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לְמָחָר אַסְטֵרְלוּגוּס לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה עָתִיד לֵאָרַע לִבְנוֹ. כָּךְ, הַמֶּלֶךְ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַבֵּן שֶׁלּוֹ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, וְהַכַּלָּה זוֹ הַתּוֹרָה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל מַמְתִּינִין בַּדִּבְּרוֹת אֶלָּא אַרְבָּעִים יוֹם, לְפִיכָךְ הִשְׁמִיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת קוֹלוֹ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְהַחֹשֶׁךְ. יעו"ש בהגהות הרד"ל אות פג.

בקינה "אהלי אשר תאבת".
יש בסדר א ב "למה.. ביד.."
באות ע' "למה לנצח עורער ביד עובדי כוכבים" כך בקינות שלפני והוא מן הסתם צנזורה. מה הנוסח המקורי?

ביד ערלים.

בלת"ק

זנב לאריות כתב:בס"ד
וכן ההמשך "בתה להשית" מה פי' המילים כאן?

ישעיה ה ו: "ואשיתהו בתה". מצוד"צ: ""בתה" - ענין שממון כמו בנחלי הבתות (לקמן ז)"

זנב לאריות כתב:קינה לב' -"נוי ים הנחושת" אולי זה שאלה של בורות, אך מהו ים הנחושת?

לכאו' הוא ים של שלמה (מלכים א ז כא והלאה)

זנב לאריות כתב:קינה לה' - "שקופיך"ובפי' שבידי וזל' "הפתחים והחלונות של ביהמ"ק שהיו שקופים ואטומים" ולא זכיתי להבין אם שקופים או אטומים" ?

גם הוא לישנא דקרא (מלכים א ו ד), ובמנחות פו ב שהיו צרים מבפנים ורחבים כלפי חוץ להראות שהאור יוצא החוצה ולא נכנס פנימה.

כולי האי כתב:בקינת אלי ציון "ופדיוני בכוריה" מה יש לקונן על מה שקיים עד היום הזה שפודים בכורות

השאלה עתיקה ונידונה רבות.
הרמ"צ נריה מביא בשם מרן הראי"ה זצוק"ל לגרוס "ויוני ביכוריה", ויש שחילקו המילה ל"פיד" = שבר "יוני ביכוריה".
בציץ אליעזר הביא מאביו לגרוס פריוני ביכוריה וקאי על פירות הביכורים עצמם.
ועוד (גם כאן בפורום מן הסתם)


ובאופן כללי מומלץ מאד לעיין במהדורת גולדשמידט.

עושה חדשות כתב:ביד ערלים.

זוהי השערה, או ע"פ כת"י וכדו'?