פורום אוצר החכמה

כדכד כתב:לא פשוט בכלל
דברים רבים שנאמרו כדינא דגמרא השתנו בגלל שינויי מנהג של העולם
בפרט בהלכות אבלות

כדכד כתב:לא מדובר על ב"ד שביטל דין
מדובר על מציאות שתלויה במנהג האנשים וההלכה תלויה במציאות. כשמשתנה המציאות משתנה הדין.

כדכד כתב:חליצת כתף, למשל, נהוג היום?

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:לא מדובר על ב"ד שביטל דין
מדובר על מציאות שתלויה במנהג האנשים וההלכה תלויה במציאות. כשמשתנה המציאות משתנה הדין.

מה השתנה לענין בגדי זיעה שיכול לשנות ההלכה מזמן חז״ל? מפורש שאף בזמן חז״ל לא התירו משום מיאוס אא״כ יבוא לידי חולי.

כדכד כתב:ההיתר של משום כבודו היכן נזכר בחז"ל?

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:לא מדובר על ב"ד שביטל דין
מדובר על מציאות שתלויה במנהג האנשים וההלכה תלויה במציאות. כשמשתנה המציאות משתנה הדין.

מה השתנה לענין בגדי זיעה שיכול לשנות ההלכה מזמן חז״ל? מפורש שאף בזמן חז״ל לא התירו משום מיאוס אא״כ יבוא לידי חולי.

מה שהשתנה זה יחס האנשים לבגדי זעה כמו שכתוב בערוך השולחן שציטטתי לעיל

כדכד כתב:חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

אוצרניק כתב:ומה שאין נוהגין עתה לעשות עטיפת הראש וכפיית המטה .....
ועוד יש ליתן טעם בעטיפת הראש שלא היה מביא כי אם לידי שחוק ענין עטיפת ישמעאלים.

תוס' מו"ק כא א' ד"ה אלו דברים

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

כדכד כתב:וכעת מצאתי להגר"מ שטרנבוך שליט"א

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

מצחיק, הפסקי תשובות לא הרגיש שהערוך השלחן קאי על מה שאינו אסור אלא משום מנהג ולא במה שאסור מדינא. זה לא שיטה, זה טעות.
כמו״כ הגשר חיים לא זכה לראות דברי הלחמי תודה בפנים, ומשום הכי סבר שהתיר בולא כלום, ומכיון שבנה דבריו ע״ז ודאי א״א לסמוך עליו מאחר שנתברר שמעולם לא התיר דבר כזה.

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:וכעת מצאתי להגר"מ שטרנבוך שליט"א

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

ובאחרונים מבואר שז״א, כי הכתונת לבשו משום זיעה, ואף על פי כן נקטו שנכלל בהאיסור.

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

מצחיק, הפסקי תשובות לא הרגיש שהערוך השלחן קאי על מה שאינו אסור אלא משום מנהג ולא במה שאסור מדינא. זה לא שיטה, זה טעות.
כמו״כ הגשר חיים לא זכה לראות דברי הלחמי תודה בפנים, ומשום הכי סבר שהתיר בולא כלום, ומכיון שבנה דבריו ע״ז ודאי א״א לסמוך עליו מאחר שנתברר שמעולם לא התיר דבר כזה.

הפסקי תשובות ראה את המנחת יצחק שאומר מה שכת"ר אומר על הערוה"ש (הוא מביא את המנח"י והערוה"ש באותה הערה) ובכל זאת כתב את הערוה"ש בדעת המתירים ש"מ שכן סבירא ליה ולא משום שלא הרגיש.
מה שכת"ר כותב על הגשר החיים כבר כתב המנח"י ובכ"ז הגשר החיים התיר

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:וכעת מצאתי להגר"מ שטרנבוך שליט"א

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

ובאחרונים מבואר שז״א, כי הכתונת לבשו משום זיעה, ואף על פי כן נקטו שנכלל בהאיסור.

והגר"מ שטרנבוך שליט"א שהוא מכלל האחרונים וראה מה שכתוב בלחמי תודה נקט שאינו בכלל האיסור

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

מצחיק, הפסקי תשובות לא הרגיש שהערוך השלחן קאי על מה שאינו אסור אלא משום מנהג ולא במה שאסור מדינא. זה לא שיטה, זה טעות.
כמו״כ הגשר חיים לא זכה לראות דברי הלחמי תודה בפנים, ומשום הכי סבר שהתיר בולא כלום, ומכיון שבנה דבריו ע״ז ודאי א״א לסמוך עליו מאחר שנתברר שמעולם לא התיר דבר כזה.

הפסקי תשובות ראה את המנחת יצחק שאומר מה שכת"ר אומר על הערוה"ש (הוא מביא את המנח"י והערוה"ש באותה הערה) ובכל זאת כתב את הערוה"ש בדעת המתירים ש"מ שכן סבירא ליה ולא משום שלא הרגיש.
מה שכת"ר כותב על הגשר החיים כבר כתב המנח"י ובכ"ז הגשר החיים התיר

אך דא עקא, שהמנצחת יצחק אינו מביא ואינו דן בדברי הערוך השלחן…

גם מה זאת אומרת ״שבכל זה״ הגשר חיים התיר? הוא לא ראה דברי הלחמי תודה בפנים, וממילא להלכה א״א לסמוך עליו, כי בנפול היסוד נפל הבנין.

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:וכעת מצאתי להגר"מ שטרנבוך שליט"א

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

ובאחרונים מבואר שז״א, כי הכתונת לבשו משום זיעה, ואף על פי כן נקטו שנכלל בהאיסור.

והגר"מ שטרנבוך שליט"א שהוא מכלל האחרונים וראה מה שכתוב בלחמי תודה נקט שאינו בכלל האיסור

הערתי אינו קשור לדברי הלחמי תודה בפרט, כל האחרונים נשאו ודנו בענין הכתונת, וודאי אין כח להגר״מ לחלוק עליהם.

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

מצחיק, הפסקי תשובות לא הרגיש שהערוך השלחן קאי על מה שאינו אסור אלא משום מנהג ולא במה שאסור מדינא. זה לא שיטה, זה טעות.
כמו״כ הגשר חיים לא זכה לראות דברי הלחמי תודה בפנים, ומשום הכי סבר שהתיר בולא כלום, ומכיון שבנה דבריו ע״ז ודאי א״א לסמוך עליו מאחר שנתברר שמעולם לא התיר דבר כזה.

הפסקי תשובות ראה את המנחת יצחק שאומר מה שכת"ר אומר על הערוה"ש (הוא מביא את המנח"י והערוה"ש באותה הערה) ובכל זאת כתב את הערוה"ש בדעת המתירים ש"מ שכן סבירא ליה ולא משום שלא הרגיש.
מה שכת"ר כותב על הגשר החיים כבר כתב המנח"י ובכ"ז הגשר החיים התיר

אך דא עקא, שהמנצחת יצחק אינו מביא ואינו דן בדברי הערוך השלחן…

גם מה זאת אומרת ״שבכל זה״ הגשר חיים התיר? הוא לא ראה דברי הלחמי תודה בפנים, וממילא להלכה א״א לסמוך עליו, כי בנפול היסוד נפל הבנין.

המנחת יצחק כן מביא וכן דן בדברי הערוך השולחן. ע"ש ח"ד סי' מ"ט ד"ה והעירוני בכדי

לגבי הגשר החיים - מי אמר שיסודו בנוי על הלחמי תודה והלא לא ראה אותו בכלל?

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:וכעת מצאתי להגר"מ שטרנבוך שליט"א

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

ובאחרונים מבואר שז״א, כי הכתונת לבשו משום זיעה, ואף על פי כן נקטו שנכלל בהאיסור.

והגר"מ שטרנבוך שליט"א שהוא מכלל האחרונים וראה מה שכתוב בלחמי תודה נקט שאינו בכלל האיסור

הערתי אינו קשור לדברי הלחמי תודה בפרט, כל האחרונים נשאו ודנו בענין הכתונת, וודאי אין כח להגר״מ לחלוק עליהם.

איני יודע מיהם כל האחרונים שנשאו ונתנו בזה אבל פשיטא שהגר"מ סבר שיש לו כח לחלוק עליהם
במחלוקת בין מר לבין הגר"מ אם הוא יכול לחלוק או לא - נראה לי לפסוק כמותו

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

מצחיק, הפסקי תשובות לא הרגיש שהערוך השלחן קאי על מה שאינו אסור אלא משום מנהג ולא במה שאסור מדינא. זה לא שיטה, זה טעות.
כמו״כ הגשר חיים לא זכה לראות דברי הלחמי תודה בפנים, ומשום הכי סבר שהתיר בולא כלום, ומכיון שבנה דבריו ע״ז ודאי א״א לסמוך עליו מאחר שנתברר שמעולם לא התיר דבר כזה.

הפסקי תשובות ראה את המנחת יצחק שאומר מה שכת"ר אומר על הערוה"ש (הוא מביא את המנח"י והערוה"ש באותה הערה) ובכל זאת כתב את הערוה"ש בדעת המתירים ש"מ שכן סבירא ליה ולא משום שלא הרגיש.
מה שכת"ר כותב על הגשר החיים כבר כתב המנח"י ובכ"ז הגשר החיים התיר

אך דא עקא, שהמנצחת יצחק אינו מביא ואינו דן בדברי הערוך השלחן…

גם מה זאת אומרת ״שבכל זה״ הגשר חיים התיר? הוא לא ראה דברי הלחמי תודה בפנים, וממילא להלכה א״א לסמוך עליו, כי בנפול היסוד נפל הבנין.

המנחת יצחק כן מביא וכן דן בדברי הערוך השולחן. ע"ש ח"ד סי' מ"ט ד"ה והעירוני בכדי

לגבי הגשר החיים - מי אמר שיסודו בנוי על הלחמי תודה והלא לא ראה אותו בכלל?

צ״ל חלק י׳, וצ״ל נכדי, ואינו אלא העתק מלשון הגשר חיים, ואינו דן או מעיר על דבריו כלל.
הגשר חיים מביא הפתחי תשובה בשם הלחמי תודה כמקור לדבריו, באופן שברור שלא ראה דבריו הפנים, שמעולם לא התיר ד״ז.

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:חס ושלום
זאת התורה לא תהא מוחלפת
הדין לא משתנה כי קשה לקיים אותו.
הדין משתנה כי המציאות משתנה.
בפרט זה המציאות תלויה במנהג האנשים וכיוון שהמנהג הוא שזה דבר בלתי נסבל אז זו המציאות ולכן הדין משתנה

ומי אמר שהדין משתנה בגלל שהוא דבר בלתי נסבל???
ומהכ״ת כלל שצריך להיות שינוי בדין, ולמה לא נימא שאכן כולנו איסטנס׳ים היום, אבל אין זה משנה הדין שלא הותרו לאיסטנס אא״כ יחלה??

(ובפרט שיש לנו עצת התוס׳ והלחמי תודה, שילבש אדם אחר תחילה הבגד. זאת אומרת שיכין כל אחד הבגדי זיעה וילבשם לאיזה שעות קודם ראש חודש.)

שילבש אדם אחר תחילה הבגד זה בדיוק מה שהוא בלתי נסבל
מי אמר שהדין צריך להשתנות בגלל דבר שהוא בלתי נסבל?
הפוסקים שהתירו להחליף בגדי זעה בתשעת הימים או באבלות שבעה
הערוך השולחן להבנת הפסקי תשובות, הגשר החיים בפרק כא, הרב אלישיב ועוד

מצחיק, הפסקי תשובות לא הרגיש שהערוך השלחן קאי על מה שאינו אסור אלא משום מנהג ולא במה שאסור מדינא. זה לא שיטה, זה טעות.
כמו״כ הגשר חיים לא זכה לראות דברי הלחמי תודה בפנים, ומשום הכי סבר שהתיר בולא כלום, ומכיון שבנה דבריו ע״ז ודאי א״א לסמוך עליו מאחר שנתברר שמעולם לא התיר דבר כזה.

הפסקי תשובות ראה את המנחת יצחק שאומר מה שכת"ר אומר על הערוה"ש (הוא מביא את המנח"י והערוה"ש באותה הערה) ובכל זאת כתב את הערוה"ש בדעת המתירים ש"מ שכן סבירא ליה ולא משום שלא הרגיש.
מה שכת"ר כותב על הגשר החיים כבר כתב המנח"י ובכ"ז הגשר החיים התיר

אך דא עקא, שהמנצחת יצחק אינו מביא ואינו דן בדברי הערוך השלחן…

גם מה זאת אומרת ״שבכל זה״ הגשר חיים התיר? הוא לא ראה דברי הלחמי תודה בפנים, וממילא להלכה א״א לסמוך עליו, כי בנפול היסוד נפל הבנין.

המנחת יצחק כן מביא וכן דן בדברי הערוך השולחן. ע"ש ח"ד סי' מ"ט ד"ה והעירוני בכדי

לגבי הגשר החיים - מי אמר שיסודו בנוי על הלחמי תודה והלא לא ראה אותו בכלל?

צ״ל חלק י׳, וצ״ל נכדי, ואינו אלא העתק מלשון הגשר חיים, ואינו דן או מעיר על דבריו כלל.
הגשר חיים מביא הפתחי תשובה בשם הלחמי תודה כמקור לדבריו, באופן שברור שלא ראה דבריו הפנים, שמעולם לא התיר ד״ז.

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:וכעת מצאתי להגר"מ שטרנבוך שליט"א

תשובות והנהגות כרך ה סימן שט
החלפת בגדי זיעה בימי אבילות
י) הפוסקים הביאו מספר "לחמי תודה", שאין היתר להחליף בגדים תוך שבעה, אפילו אם מלוכלכים מאד וקשה לו, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. ולענ"ד נראה, שבזמן שחם מאוד ומזיע הרבה ומצטער, יש מקום להתיר להחליף את הגופיה, מטעם שאינה נקראת בגד כיון שאינה אלא לזיעה, ואינה ראויה ללובשה בחוץ ככל בגד, דמטעם זה אף כשמחויב לקרוע את כל בגדיו אינו קורע את הגופיה לפי שאינה כבגד, ומקילינן בה בדינים הרבה, ורק בשאר בגדים לא התירו אפילו שמלוכלכים מאד, אא"כ לבש אותם אדם אחר קודם. והאחרונים דנו בכ"ז, ולע"ד יש לחלק כמ"ש.

ובאחרונים מבואר שז״א, כי הכתונת לבשו משום זיעה, ואף על פי כן נקטו שנכלל בהאיסור.

והגר"מ שטרנבוך שליט"א שהוא מכלל האחרונים וראה מה שכתוב בלחמי תודה נקט שאינו בכלל האיסור

הערתי אינו קשור לדברי הלחמי תודה בפרט, כל האחרונים נשאו ודנו בענין הכתונת, וודאי אין כח להגר״מ לחלוק עליהם.

איני יודע מיהם כל האחרונים שנשאו ונתנו בזה אבל פשיטא שהגר"מ סבר שיש לו כח לחלוק עליהם
במחלוקת בין מר לבין הגר"מ אם הוא יכול לחלוק או לא - נראה לי לפסוק כמותו

המהרש״ל והרמ״א דנו לענין החלפת הכתונת שלבשו רק מפני הזיעה. אם לדעת כת״ר נראה שהגר״מ הורשה לחלוק עליהם אז מה אומר ומה אגיד.
אך נראה שלפחות היה צריך להביא דעתם אם כוונתו לחלוק.

כדכד כתב:בשורה הראשונה בהערת מר ג"כ יש להגיה: צל ערוך השולחן ולא גשר החיים.
זה שהגשר החיים מביא את הפת"ש כמקור לדבריו אינו אומר שכל היסוד להיתר בנוי על החלק בלחמי תודה שלא הובא בבפת"ש

כדכד כתב:לגבי ההערה על הערוך השולחן - בדקתי במנחת יצחק. הוא כן דן בדבריו וכותב את דעתו. בח"י סי' מ"ד לעיל מיניה בתד"ה "ודאתאן מהנ"ל".

כדכד כתב:יתכן שהגר"מ סובר שהמציאות השתנתה מזמן הרש"ל והרמ"א

ישעיהו לוריא כתב:מישהו, איזה משגיח בישיבה קטנה, אמר פעם על שאלות כאלו, הגדרה מעניינת:
אם בנאדם עוסק באמצע כסלו בהלכות חוה’’מ או תשעת הימים, אות הוא שההלכה מעניינת אותו וחשובה לו.
אם בתשעת הימים, או בחוה’’מ הוא מתחיל פתאום להתעניין, סימן שמשהו מפריע לו במציאות החיים, בלבישה, רחיצה, הכילה או בישול ומלאכה.

נפק’’מ אם הוא מקל מאוד, מהיכן מגיעות הקולות, וסתם כך להתייחסות אודותיו.

נראים הדברים?

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:בשורה הראשונה בהערת מר ג"כ יש להגיה: צל ערוך השולחן ולא גשר החיים.
זה שהגשר החיים מביא את הפת"ש כמקור לדבריו אינו אומר שכל היסוד להיתר בנוי על החלק בלחמי תודה שלא הובא בבפת"ש

אם לדעתך הפתחי תשובה אינו מצריך תנאי זה, אז בנה יסודו על ״פתחי תשובה״ מאוד מוטעת שודאי אין על מי לסמוך. והאמת יורה דרכו שקיצר בדבריו וודאי לא כיוון לזה.

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:לגבי ההערה על הערוך השולחן - בדקתי במנחת יצחק. הוא כן דן בדבריו וכותב את דעתו. בח"י סי' מ"ד לעיל מיניה בתד"ה "ודאתאן מהנ"ל".

צודק.
וכנראה לא הרגיש בזה הפסקי תשובות, ועל כן מביא בסתם הערוך השלחן כאילו הוא מקיל על מה שאסור מדינא, וזה אינו כמבואר לכל מעיין.

כדכד כתב:את הקושיא על הפת"ש אם התכוון לפסוק את התנאי של הלחמי תודה שילבשם אחר למה לא כתב את זה ונתן מקום לטעות בדבריו כתבתי כבר לעיל.
"האמת יורה דרכו שוודאי קיצר בדבריו" ונתן מקום לטעות בהלכה "וודאי לא כיוון לזה" שיבינו אותו כמו שהוא כותב ויסיקו מזה קולות שלא כדין. איני יודע אם האמת הזו יורה דרך למישהו.
גם יתכן שהגשר החיים היה מתיר מסברא ורק נסמך על דברי הפת"ש ולא שבנה יסודו עליו

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:יתכן שהגר"מ סובר שהמציאות השתנתה מזמן הרש"ל והרמ"א

היאך זה קשור להנידון אם בגד העשוי לזיעה יש לו חשיבות של בגד לענינים אלו?
ובכלל, מה עדיפות יש לגופיה על מטפחות ידים?

כדכד כתב:

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:לגבי ההערה על הערוך השולחן - בדקתי במנחת יצחק. הוא כן דן בדבריו וכותב את דעתו. בח"י סי' מ"ד לעיל מיניה בתד"ה "ודאתאן מהנ"ל".

צודק.
וכנראה לא הרגיש בזה הפסקי תשובות, ועל כן מביא בסתם הערוך השלחן כאילו הוא מקיל על מה שאסור מדינא, וזה אינו כמבואר לכל מעיין.

או שלא הרגיש בזה או שכן הרגיש בזה והבין את הערוך השולחן אחרת

האמת אדרוש כתב:

כדכד כתב:את הקושיא על הפת"ש אם התכוון לפסוק את התנאי של הלחמי תודה שילבשם אחר למה לא כתב את זה ונתן מקום לטעות בדבריו כתבתי כבר לעיל.
"האמת יורה דרכו שוודאי קיצר בדבריו" ונתן מקום לטעות בהלכה "וודאי לא כיוון לזה" שיבינו אותו כמו שהוא כותב ויסיקו מזה קולות שלא כדין. איני יודע אם האמת הזו יורה דרך למישהו.
גם יתכן שהגשר החיים היה מתיר מסברא ורק נסמך על דברי הפת"ש ולא שבנה יסודו עליו

נא להזכיריני, לדעתך הפתחי תשובה חולק על הלחמי תודה?
״גם יתכן שהגשר החיים היה מתיר מסברא״ במחילה, זה לא יתכן כלל.