פורום אוצר החכמה

שאלה:

שולחן ערוך ( סימן תקנא סע' טז):
יש נוהגים שלא לרחוץ מראש חדש, ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו, ויש מתענים מי"ז בתמוז עד ט"ב.
הגה:
ולצורך מצוה שרי; ולכן נדה רוחצת וטובלת (מהרי"ל); ואפי' אם טובלת ליל י' באב, מותר לה לרחוץ בערב ט"ב * אם א"א לה לרחוץ ליל י' (אגודה). ונראה דה"ה אשה הלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה בשאר שנה, הואיל ואינה עושה לתענוג רק לצורך מצוה. ונוהגין שלא לרחוץ, אפילו בצונן, מראש חודש ואילך. (ת"ה סי' ק"ו /ק"נ/) ואפי' בערב שבת של חזון אסור לרחוץ כ"א ראשו ופניו ידיו ורגליו בצונן (מהרי"ל ותשובת מהרי"ל סי' ט"ו וב"י); ויש מקילים בחפיפת מא הראש בחמין למי שרגיל בכך כל שבת.

"לצורך מצוה" מותר, ורחיצה לכבוד שבת אסורה?
ומסתמא כוונתו לצורך מצוה רבה של טבילה, ומ"מ צ"ע סתימת הדברים "לצורך מצוה".

לא הבנתי שאלתו.
זו רחיצה "לצורך" מצוה - פירוש: שבלעדיה אי אפשר לקיים מצוה.
הן לפני טבילה. מפני שחפיפה דאורייתא, זה צורך מצוות הטבילה.
והן לפני הפס"ט - שבלי זה א"א לקיים הפס"ט, כי לא תמצא עצמה בנקיות.

אבל לפני שבת, וכי אי אפשר לקיים שמור וזכור ולא לעשות מלאכות, ולנוח בשבת, בלי רחיצה?

אחי הרב הקשה על לשון השו"ע
שבזה"ז אין טבילה בזמנה ולכן לא טובלים בתשעה באב
והקשה תינח מה שלא יודעים לספור, אבל הנוגע במשכב ומושב מדוע לא יחשב טבילה בזמנה לטבול בו ביום
[אם היה זה הזמן, טובלים בט' באב כדי להיות טהורים,וא"כ ה"ה לטבילת עזרא, ולטהרה בשבת ממשכב]

לא הבנתי. הרי אין היום טהרות, וכל ענין הטבילה זה לבעלה, אז בודאי לא שייכת כלל טבילת מצוה למשכב ומושב.

מ"מ אם היה בזמנה
היתה טובלת בט' באב
ואין בזה היתר לבעלה

צביב כתב:אחי הרב הקשה על לשון השו"ע
שבזה"ז אין טבילה בזמנה ולכן לא טובלים בתשעה באב
והקשה תינח מה שלא יודעים לספור, אבל הנוגע במשכב ומושב מדוע לא יחשב טבילה בזמנה לטבול בו ביום
[אם היה זה הזמן, טובלים בט' באב כדי להיות טהורים,וא"כ ה"ה לטבילת עזרא, ולטהרה בשבת ממשכב]

איני מבין
הרי טבילה בזמנה מצוה שמענו רק ליוצא מגופו, ולא למשכב ומושב
וגם לא שמעתי על מי שנזהר אחרי טבילה שא חגעת בכסא, ומגבת, וסתם בגדים

צביב כתב:מ"מ אם היה בזמנה
היתה טובלת בט' באב
ואין בזה היתר לבעלה

כשכתבתי זאת עוד לא ראיתי את במשנה ברורה בסימן תקנ"ד בסעיפים י"ח י"ט

בענין טבילת במקוה בתשעת הימים
הגרי"ש אלישיב זצ"ל לא התיר [שורה זו כתבתי בקיצור -הקדמה לשורה הבאה - אף שיש להאריך בכמה פרטים]
אומנם אמר שפשוט שמי שטובל בהיתר, במקום שאסור לטבול ללא רחיצה
מותר לרחוץ אבר אבר בצונן

מרן הגרש"ז התיר לטבול בתשעת הימים.