פורום אוצר החכמה

שמעתי שיש נוהגים שלא ללמוד בת"ב מספר איוב רק את דברי איוב ולא את דברי שלשת רעיו, שלא כפשטות הגמ' וההלכה ש'קורא בקינות באיוב ובדברים הרעים שבירמיה'.
ידוע לחכמים דכאן היכן נהגו כך ומדוע?

יתכן שיש הבדל בין לומד לקורא, והשווה דברי מרן הגר"ח שליט"א, הנהגות חזו"א, מדוע התיר תהלים בת"ב.

כעת מצאתי שכנראה הוא מנהג קדום, שכן כבר בספר סדר ארבע תעניות ונציה שפ"ד מובאים רק קטעי דברי איוב [מעניין שאחרית איוב שבסוף הספר לא נשמטה למרות שאינה בכלל דברים הרעים ובודאי לא יותר מדברי שלושת רעיו], ואשוב על שאלתי הראשונה האם ידוע מהיכן מוצא מנהג זה ואלו עדות נוהגות כך כיום.

מענין מדוע אין מנהג לקרא בליל יו"כ באיוב ובעזרא ובד"ה [ולר"ז בן קבוטל גם בדניאל] לזכר מה שהיו קורים לפני כה"ג בליל יו"כ.
ושמא יש מנהג כזה ואנכי לא ידעתי?
ומצינו מעין זה בגמ' יומא יט: שהיו שנהגו לשיר כל הלילה כמו שהיו עושים יקירי ירושלים לפני הכה"ג בליל יו"כ, אלא שמזה יצא מכשול ומסתמא לכן לא החזיקו במנהג זה. אך לא מצינו בגמ' ואחר כך שנהגו לקרא בספרים הנ"ל, או שיצא מלקרא בהם מכשול כל שהו.

גם מגילת איכה מסתיימת בדברי תנחומים

הבונה כתב:מענין מדוע אין מנהג לקרא בליל יו"כ באיוב ובעזרא ובד"ה [ולר"ז בן קבוטל גם בדניאל] לזכר מה שהיו קורים לפני כה"ג בליל יו"כ.

לא מספיק שאומרים את כל שיר היחוד והכבוד, בנעימה, אט אט?!
ויש עוד מוסיפים את כל ספר תהלים.

חכם באשי כתב:

הבונה כתב:מענין מדוע אין מנהג לקרא בליל יו"כ באיוב ובעזרא ובד"ה [ולר"ז בן קבוטל גם בדניאל] לזכר מה שהיו קורים לפני כה"ג בליל יו"כ.

לא מספיק שאומרים את כל שיר היחוד והכבוד, בנעימה, אט אט?!
ויש עוד מוסיפים את כל ספר תהלים.

אבל תמיד יש הרוצים להרבות באמירות עוד ועוד.

חקר כתב:שמעתי שיש נוהגים שלא ללמוד בת"ב מספר איוב רק את דברי איוב ולא את דברי שלשת רעיו, שלא כפשטות הגמ' וההלכה ש'קורא בקינות באיוב ובדברים הרעים שבירמיה'.
ידוע לחכמים דכאן היכן נהגו כך ומדוע?

נראה שהסיבה לכך היא בדיוק הסיבה שהיו נוהגים לקרוא את הספר לפני הכהן הגדול ביום הכיפורים (כפי שהזכיר 'הבונה'), מפני שהם דברים המושכים את הלב (ודור דור ומשיכת הלב שלו).

ר' לייטנר
לא הבנתי, זו סיבה לעצם קריאת ספר איוב בת"ב, או לאי קריאת חלקים ממנו כמו שהזכרתי בשאלתי?

חקר כתב:ר' לייטנר
לא הבנתי, זו סיבה לעצם קריאת ספר איוב בת"ב, או לאי קריאת חלקים ממנו כמו שהזכרתי בשאלתי?

זו כנראה הסיבה לאי קריאת חלקים ממנו, כמו שהזכרת בשאלתך.

מה, דברי איוב יותר מרתקים מדברי רעיו?

חקר כתב:מה, דברי איוב יותר מרתקים מדברי רעיו?

דברי איוב מלינים על חוסר הצדק הקיים בעולם וכו', בניגוד לרעיו שמנסים להסביר בדרכים שונות את הצדק הקיים. דברי כולם (לפחות בזמנים עברו) מושכים את הלב, אלא שדברי איוב קשים נפשית לקריאה ולימוד ולכן אליבא דכ"ע (גם לפי המנהג שהזכרת) מותר ללומדם בת"ב.
ודי בזה להבנת תשובה פשוטה.

אם כן חזרנו לראשונות שהטעם לקריאת דברי איוב בלבד היא מפני שהם בכלל 'דברים הרעים', ומה עזרת ללא כח וגו' [דברי איוב קשים נפשית לקריאה!].

יצרת כאן קושיא עצומה על ר' נחמן מברסלב!

מענין לענין, האם עוד קיים היום המנהג לומר שירת האזינו במקום שירת הים בת"ב?

לייטנר כתב:

חקר כתב:מה, דברי איוב יותר מרתקים מדברי רעיו?

דברי איוב מלינים על חוסר הצדק הקיים בעולם וכו', בניגוד לרעיו שמנסים להסביר בדרכים שונות את הצדק הקיים. דברי כולם (לפחות בזמנים עברו) מושכים את הלב, אלא שדברי איוב קשים נפשית לקריאה ולימוד ולכן אליבא דכ"ע (גם לפי המנהג שהזכרת) מותר ללומדם בת"ב.
ודי בזה להבנת תשובה פשוטה.

כשלומדים איוב ללא פירושים [ומסימים בותו יום]
כמעט לא נכנסים למחשבה בזה

אומנם מותר ללמוד פירוש איוב בתשעה באב
אבל אולי מדובר רק בפירוש קצר

אבל דברי איוב הם על צערו שלו
ודברי חביריו על צער של אחרים

דרך אגב
ראיתי היום [בהגהה בשלה, פרשת פינחס]שכותב רבי שלמה אלקבץ ביבשם רבי יעקב בירב ביאור על סוף איוב
איוב צדיק בגלגול זה, חרה אפו על צדקו נפשו - והיה תרח בגלגול קודם
ועל ריעיו חרה על דבריהם נגד איוב בגלגול הזה

צביב כתב:גם מגילת איכה מסתיימת בדברי תנחומים

אומנם כעת ראיתי שבכף החיים כתב שב ואל תעשה-ולא לומר את דברי הניחומים שבקינות,אלא רק לאחר הקינות
[ובענין פירוש איוב, גם כותב שהפירוש עמוק, ואין ללומדו בט' באב עיי"ש]

כנראה שנקטו דמענות הרעים הם דברי נחומים, ואינו כן אלא דברי קינטורים.

מוזר קצת לומר שדברי הריעים אינם אלא לקנטר, המעיין בביאורי הראשונים לאיוב [ובפרט בספר הלא כ"כ ידוע של התשב"ץ 'אוהב משפט'] רואה שכל אחד היה לו מהלך אחר בביאור הנהגת ה' עם איוב, אלא שכולם מלבד אליהוא [בן ברכאל, לא הניק] טעו.

כמדומה שהביטוי הזה נמצא בחז"ל ול"ע כעת.