פורום אוצר החכמה

מדוע אסור בבשר ויין בימים שלפני ט' באב? אם מצד דיני אבלות, הרי אפילו אבל גמור מותר בבשר ויין.

ראה מג"א תקנא סקמ"ב לענין שהחיינו שמותר באבל ואסור בבין המצרים וקחנו משם.

שמעתי מהגרש"ז אוירבך זצ"ל, אבל שמת לו מת צערו בלבו, הצער קיים, וע"כ מותר בבשר ויין להפיג צערו.
אבל בימים הללו צריך לעשות מה שיביא את האבל, וע"כ אסור בבשר ויין.

ובאמת, איסור בשר ויין הוא משום שבטלו בשר קדשים ויין נסכים מהמקדש - והוא טעם מעיקר הדין לאסור בסעודה המפסקת, ומזה הורחב המנהג לימים שלפני ט"ב, ואינו ענין לאבלות על המת. ופשוט.

כרם כתב:ובאמת, איסור בשר ויין הוא משום שבטלו בשר קדשים ויין נסכים מהמקדש - והוא טעם מעיקר הדין לאסור בסעודה המפסקת, ומזה הורחב המנהג לימים שלפני ט"ב, ואינו ענין לאבלות על המת. ופשוט.

ב"ב ס:
"תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה וכו' "
וכתב הגר"א בביאורו להלכות ת"ב שאכן אי אפשר לגזור גזירה זו על הציבור כל השנה, אבל תשעה ימים שבין ר"ח לצום ת"ב שפיר מצינן, וזהו טעם מנהגנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מר"ח עד לאחר ת"ב.

עכשיו עשיתי חיפוש ומצאתי בביאור הגר"א סי' תקנ"ב (ד"ה ואין צריך) שהביא משם תרומת הדשן דסעודה המפסקת דין אנינות יש בה, ועל כן אינו אוכל בשר ושותה יין.

שטיינער, פשוט שזה כן מדברי הגמ', ערב ת"ב לא יאכל אדם בשר ולא ישתה יין וכו' ויושב כמי שמתו מוטל לפניו.

ישבב הסופר כתב:שטיינער, פשוט שזה כן מדברי הגמ', ערב ת"ב לא יאכל אדם בשר ולא ישתה יין וכו' ויושב כמי שמתו מוטל לפניו.

מי שמתו מוטל לפניו אינו בהכרח אונן. כמו שכתבו התוס' בברכות דף י"ח ע"א, דאפילו מוטל מתו לפניו כל שאין מוטל עליו לקוברו אינו אונן ומותר בבשר ויין.

שטיינער כתב:עכשיו עשיתי חיפוש ומצאתי בביאור הגר"א סי' תקנ"ב (ד"ה ואין צריך) שהביא משם תרומת הדשן דסעודה המפסקת דין אנינות יש בה, ועל כן אינו אוכל בשר ושותה יין.

יש את הווארט הידוע של הבריסקער רב לחלק בין ערב ת"ב אחר חצות ליום ת"ב עצמו.

בשיעור השבועי של הראשל"צ הרב יצחק יוסף, הביא כמה מקורות שהפוסקים לכאורה למדו מהם את המנהג לאסור, ולאחר משא ומתן הסיק שהלימוד הוא ממסכת בבא בתרא שהוזכרה לעיל.
(שיעורו מופיע גם ביוטיוב)

בספר נחמת ישראל הביא הערת הרב זיכרמן לגבי דגים שכתב המשנה ברורה להחמיר בסעודה מפסקת דאיכא דוכתי שדינם כבשר וטעם נוסף שמשמחים ודן למה מותר בשאר הימים לכאורה לפי הטעם של חורבן המקדש שבטלו מה שייך בדגים