פורום אוצר החכמה

כמבואר במחבר, השנה, אין לעשות הבדלה על הכוס במוצאי שבת, כאשר תשעה באב חל במוצאי שבת, אמנם מה יעשו הנשים?. ולכאו' הנשים מספיק שאומרות ברוך המבדיל, אמנם ראיתי מביאים בשם הגאון רשז"א ז"ל שבשנה זו על הנשים יש חובת תפילת ערבית במוצאי שבת, כדי שיוכלו להבדיל בשמונה עשרה, שזהו עיקר ההבדלה שתיקנו.

ולכאו' יש לעיין בזה, לדעת הרמ"א הסובר שנשים פטורות מהבדלה ואסור להן לעשות הבדלה, א"כ איך הן יכולות להבדיל בתפילה.

שאלתך אינה ברורה דיה, לענין מלאכה כתב המשנ"ב (תקנ"ו סק"ב) שאותם הנשים שלא התפללו ולא הבדילו בתפילתן, יש להם לומר 'ברוך המבדיל', ולא יעשו מלאכה קודם לכן.
השאלה היא לנשים שמותרות באכילה היאך ינהגו, ומטו ביה משמו של הגר"ש וואזנר שצריכים להבדיל בעצמם על הכוס, ודינם כמי שאין להם מי שיבדיל עבורם (ואת הכוס ישתו בעצמם, ולא יתנו לקטן, וכמבואר בחולה סי' תקנ"ט מ"ב סק"ל). אמנם מנהג חסידים שאוכלות בלא הבדלה.

שאלתי בעקבות מה שפסק הגרשז"א ז"ל הליכות שלמה ח"א פי"ד ה"ז דבליל תשעה באב החל במוצאי שבת קודש יש לדון שלכתחילה הנשים יתפללו מעריב, דעיקר תקנת ההבדלה הייתה בתפילה כמבואר בברכות ל"ג עמוד א' ורק אחר כך תיקנו הבדלה על הכוס וכיון דבמוצאי שבת קודש זו אין הבדלה על הכוס ראוי שיבדילו לכתחילה בתפילה יעו"ש (ועיין הליכות שלמה מועדים הלכות ת"ב פרק ט"ו הערה 52).

ועל זה שאלתי, מניין לו להגרשז"א ז"ל שמותר להן לנשים להבדיל בתפילה, שהרי הרמ"א פוסק שנשים פטורות מהבדלה והוי ספק ברכה, ומשום כך אסור להן לנשים להבדיל בעצמן, ואם כן, איך זה שכותב מרן הגרש"א ז"ל שהנשים יתפללו ערבית ויבדילו בתפילה, ולכאו' מאי שנא הבדלה בתפלה (שמותרות לדעת הגרש"א ז"ל) ומאי שנא הבדלה על הכוס שאסורות.

ואין כוונתי לשאול דווקא על מוצאי שבת קודש שחל בו תשעה באב כמו השנה, שאלתי, היא בעצם שאלה כללית, האם לדעת אלו האוסרים לנשים לעשות הבדלה מחשש ספק ברכה. האם מותר להן לנשים להבדיל בתפילה. ומדוע אין בזה חשש ברכה לבטלה ושינוי מטבע שטבעו חכמים. במידה ואנו תופסים כדעת הרמ"א שנשים פטורות מהבדלה.

מן הדין מותר להוסיף בכל ברכה מברכות אמצעיות, בקשות השייכות לאותה ברכה. נוסח אתה חוננתנו שייך לברכת הדעת, ומותר לנשים גם כן להוסיף בקשות בתפילה.

עי' במ"ב דהעיקר כדעת הב"ח שיכולות לברך. [ובאמת הוא דעת יחיד שנשים אינם חייבות בהבדלה]. ובל"ז צדקו דברי הרב כרם.

לגבי הבדלה על הכוס למעוברות ומניקות שלא משלימים בט"ב נדחה יש בזה באמת בעיה גדולה, למי שרוצה לחוש לרמ"א, ויש שכתבו שהבעל יעשה הבדלה ויוציא את האשה, אך לענ"ד צ"ע דיש דעות בראשונים שעדיין לא חל החיוב בט"ב ואינו בר חיובא להוציא.
וע"כ שתברך האשה בעצמה.
אמנם יש עוד בעיה אם לברך על היין או על חמר מדינה כידוע הדו"ד בזה מהגריש"א עם הגר"ח ובדברי הגרי"ז וכו' ואכמ"ל.
עכ"פ לאכול בלא הבדלה ודאי אסור. [אם כי יש להליץ בדוחק להדעות הנ"ל דאין חיוב בט"ב ונימא דלחולה נמי, אך מפורש בראשונים לא כן].

הכותרת מטעה (נראה כאילו שאלתך כוונה לשנה זו בדווקא).
לעיקר השאלה מה מקורו של הגרש"ז, הרי שהמ"ב כתב כמה פעמים שהנשים צריכות להבדיל בתפילה, או עכ"פ לומר ברוך המבדיל (ראה בהודעה לעיל וכן ברמ"א סי' רצט ס"י ומה שביאר בדבריו המ"ב שם בשם המג"א). ונראה פשוט, משום שכן הוא מטבע שטבעו חכמים במוצ"ש על כן אין להם לשנות.

אכן, כך משמע מדברי המ"ב והמ"א בסימן רצ"א שמותר להן לנשים להבדיל בתפילה, וזה שאמר הג"ה, שאינן מבדילין בתפילה, מפני שכך הוא המציאות שאינן נוהגות להתפלל ערבית במוצש"ק.

אך מה שכתב כבודו לתרץ שכך תיקנו את נוסח התפילה במוצאי שבת ולכן גם לדעת הרמ"א אין כאן שינוי מטבע שטבעו חכמים, לכאו' אין הדברים פשוטים.

ובדבר זה לכאו' נחלקו מרן הגרי"ז ז"ל ושאר הפוסקים. דהנה ידוע דעתו של מרן הגרי"ז ז"ל שאם פגש במניין של ערבית שאומרים שם אתה חוננתנו, והוא טרם קרא קריאת שמע, אסור לו לומר אתה חוננתנו משום תדיר ושאינו תדיר, והחולקים עליו, סבירה להו, שכך הוא נוסח התפילה במוצאי שבת ולא שייך בזה תדיר ושאינו תדיר. כלומר, דעתו של הגרי"ז הוא, שלא תיקנו חכמים בשמונה עשרה של מוצאי שבת נוסח של אתה חוננתנו, ורק לאחר שתיקנו לומר במוש"ק אתה חוננתנו לצורך ההבדלה, קבעו לאומרה בברכת אתה חונן. – ולפי"ז, יתכן, שמי שאינו צריך לומר אתה חוננתנו ואין עליו חיוב הבדלה (כאשה לדעת הרמ"א) ואומר אתה חוננתנו באתה חונן, הריהו משנה מטבעו שטבעו חכמים.

באמת יתכן שלדעת הגרי"ז אשה אינה צריכה להבדיל בתפילה כלל, אמנם ברוך המבדיל תאמר ועכ"פ מספק.
(אם כי כל האמרות והפנינים הנאמרים מפי הגרי"ז צריכים דרישה וחקירה מרובה, כי רובם!!! אינם נכונים, ובכלל זה מה שכתבת בשמו שהוא חידוש גדול ותמוה עד למאוד).

אליהוא כתב:אמנם יש עוד בעיה אם לברך על היין או על חמר מדינה כידוע הדו"ד בזה מהגריש"א עם הגר"ח ובדברי הגרי"ז וכו' ואכמ"ל.

אשמח אם תרחיב בזה.

ארי במסתרים כתב:

אליהוא כתב:אמנם יש עוד בעיה אם לברך על היין או על חמר מדינה כידוע הדו"ד בזה מהגריש"א עם הגר"ח ובדברי הגרי"ז וכו' ואכמ"ל.

אשמח אם תרחיב בזה.

נראה לי שהנושא הוא אם כהיום יש חמר מדינה
נראה לי שהגריש"א זצוק"ל אחז שיש ואילו הגרח"ק שליט"א אוחז שאין

והנה ההתכתבות ביניהם


http://olamot.net/sites/default/files/p ... /53_15.png

יישר כוחך הרב היא שיחתי.
כי בדקתי באוצר ולא מצאתי קובצי מבקשי תורה (רוטר)

וראו בקישיורים המצורפים ושם האריך בעניין.

http://www.otzar.org/aspcrops/105970_19 ... 572012.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/105970_19 ... 572012.asp

ובסוף עמוד ק"צ - עוד האריך בעניין רבינו הגרח"ק שליט"א במכתבו שנדפס בקובץ מבקשי תורה וכו'.

משה מ כתב:באמת יתכן שלדעת הגרי"ז אשה אינה צריכה להבדיל בתפילה כלל, אמנם ברוך המבדיל תאמר ועכ"פ מספק.
(אם כי כל האמרות והפנינים הנאמרים מפי הגרי"ז צריכים דרישה וחקירה מרובה, כי רובם!!! אינם נכונים, ובכלל זה מה שכתבת בשמו שהוא חידוש גדול ותמוה עד למאוד).

בסעיף כ"ב ומהאי טעמא נמי נראה פשוט.

http://www.otzar.org/aspcrops/141806_19 ... 572012.asp
ובהערה שם 56 ציין לדברי מרן הגרי"ז ז"ל

ברסלב כתב:יישר כוחך הרב היא שיחתי.
כי בדקתי באוצר ולא מצאתי קובצי מבקשי תורה (רוטר)

וראו בקישיורים המצורפים ושם האריך בעניין.

http://www.otzar.org/aspcrops/105970_19 ... 572012.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/105970_19 ... 572012.asp

ובסוף עמוד ק"צ - עוד האריך בעניין רבינו הגרח"ק שליט"א במכתבו שנדפס בקובץ מבקשי תורה וכו'.

לאלו שפנו אלי באישי.
מצורף בזה קובץ פי די אף. מהחל ועד כלה. מתוך הספר הנ"ל.

סליחה על הסטיה והכניסה לזוטות,
בהתכתבות בין הגרח"ק בין להבחל"ח הגריש"א צד את עיני צמד מילים מוזר.

מה הפשט הגאון הגר"ח?

להרב ברסלב
חבל שלא הבאת גם את הדף השני, כי עדיין אין לי את אוצה"ח המלא.
מן המעט שהבאת וייש"כ, נראה שגם דעת הגרש"ז שהוא חלק מן התפילה וצריך לאמרה, ודלא כהגרי"ז.

עשוי לנחת כתב:סליחה על הסטיה והכניסה לזוטות,
בהתכתבות בין הגרח"ק בין להבחל"ח הגריש"א צד את עיני צמד מילים מוזר.

הגאון הגרח.jpg

מה הפשט הגאון הגר"ח?

הגאון הגדול רבי חיים

שמעתי סברא מת"ח אחד, לגבי חולה שצריך רק לשתות ולא לאכול (כגון מי שיש לו אבנים בכליות) שאף למי שסובר שכיון שלא צריך לצום מותר לו גם לאכול, מ"מ בשנה כזאת שט"ב חל ביום א' מותר לו רק לשתות מים בגלל הבעיה עם הבדלה, כי שתיית מים הרי מותרת קודם הבדלה.
מה דעתכם?

כששמעתי לראשו' את טענת הגרח"ק שאיך יבדיל הרי נאמר עוונותם על עצמותם הוקשה בעיני הדבר מאוד.
דהרי האוכל ושותה בט"ב אינו זוכה ורואה בבנינה, ומי שצריך לאכול זוכה ורואה. דאינו עוון.
וכן מי שבשביל לאכול צריך להדיל אין כאן שום עוון ומה החומרא בזה שנאמר על מי ששותה באיסור שעוונותם על עצמות וצע"ג.
[יש שרצו לבאר שכוונתו שרואים שהיה חמור בעיני חז"ל לשתות יין עד שהסמיכוהו על קרא דעוונותם על עצמותם, וא"כ במקום ספק אין
להקל לשתות. אך אין זה משמע בדבריו.]
וכן מה שטען שאין חמר מדינה היום בשם החזו"א צצ"ע. דהחזו"א לא אמר שלא יכול להיות שיהיה חמר מדינה רק אמר שבזמנו לא
היה. ואם יבוא אדם ויאמר שהמציאות היום היא כך וכך אינו חולק עם החזו"א כלל וכלל. [ובפרט שהחזו"א בזמנו כבר הסתפק על מיץ תפוזים].

דיבר בזה בספר מעדני יום טוב להר"ר יו"ט זנגר שליט"א (ח"ד עמ' תתלה-תתלו,תתלח-תתמג; יש באוצר), וכמדומה שנגע בכל צדדי העניין והביא יסודות העניין ודברי חכמי זמנינו בטוטו"ד יעו"ש.

בנושא קרוב
האם היה השנה ענין ללכת ולשמוע הבדלה מחולה שמבדיל ביום ראשון-בתוך תענית
משום שעדיף להבדיל ביום ראשון מאשר ביום שני

וכמו כן האם יש ענין במוצאי הצום ללכת למי שמבדיל מוקדם,
וכך לפי שיטות אחרות [בענין צאת הכוכבים] מקיימים בזה מצות הבדלה ביום ראשון
[דרך אגב הגאון רבי יעקב עדס שליט"א כותב בספרו בתחילת ברכות
שיוצאים מהסוגיא [או מסוגיות אחרות] עשרות או מאות שיטות בתחילת זמן ערבית]

שמעתי מפי רבני בית ההוראה של הגרמ"ש קליין, דבאם אשה מעוברת אינה צמה ביום ת"ב, אזי הבעל יבדיל מיד במוצאי שבת והיא תשתה את יין ההבדלה, [וכך גם הבעל ירויח שבמוצאי התענית כבר אינו צריך להבדיל].
וביותר, דעת גדולי ההוראה שאשה [בכל ימות השנה] שאין לה גבר שיבדיל בשבילה [כגון זקנות ואלמנות] יכולות להבדיל לעצמן כל שבוע ושבוע.

הא לחמא עניא כתב:שמעתי מפי רבני בית ההוראה של הגרמ"ש קליין, דבאם אשה מעוברת אינה צמה ביום ת"ב, אזי הבעל יבדיל מיד במוצאי שבת והיא תשתה את יין ההבדלה, [וכך גם הבעל ירויח שבמוצאי התענית כבר אינו צריך להבדיל].
וביותר, דעת גדולי ההוראה שאשה [בכל ימות השנה] שאין לה גבר שיבדיל בשבילה [כגון זקנות ואלמנות] יכולות להבדיל לעצמן כל שבוע ושבוע.

נשים שמבדילות לעצמם כל השנה נמצא במ"ב רצ"ו סקל"ה.

אמנם הבעיה היא האם אפשר להבדיל כשאסור לו לשתות מהיין.

צביב כתב:בנושא קרוב
האם היה השנה ענין ללכת ולשמוע הבדלה מחולה שמבדיל ביום ראשון-בתוך תענית
משום שעדיף להבדיל ביום ראשון מאשר ביום שני

וכמו כן האם יש ענין במוצאי הצום ללכת למי שמבדיל מוקדם,
וכך לפי שיטות אחרות [בענין צאת הכוכבים] מקיימים בזה מצות הבדלה ביום ראשון
[דרך אגב הגאון רבי יעקב עדס שליט"א כותב בספרו בתחילת ברכות
שיוצאים מהסוגיא [או מסוגיות אחרות] עשרות או מאות שיטות בתחילת זמן ערבית]

אם אתה מחמיר בזמן צאת הצום, ושומע הבדלה ממי שמיקל, לפי החומרה שלך ההבדלה אינה כדינה ואולי אפילו בדיעבד לא תופסת.

בנוגע לדעת החזו"א גבי שכר מדינה, כמדומני מספרים שהיה מבדיל על בירה ובפרט במוצאי אחרון של פסח, לא כן?

===

בהלכות חג בחג מאריך שעניין ביטול הבדלה בת"ב הוא מפני שאין כוס בעולם כלשון הרמב"ן מכיוון שאסורים ביין.
ואי"ז ברור הלא יש חמר מדינה.

כרם כתב:מן הדין מותר להוסיף בכל ברכה מברכות אמצעיות, בקשות השייכות לאותה ברכה. נוסח אתה חוננתנו שייך לברכת הדעת, ומותר לנשים גם כן להוסיף בקשות בתפילה.

אתה חוננתנו אינה בקשה, והראיה שתוס' ברכות כתבו שאסור לאומרה בשומע תפילה

לעומקו של דבר כתב:

צביב כתב:בנושא קרוב
האם היה השנה ענין ללכת ולשמוע הבדלה מחולה שמבדיל ביום ראשון-בתוך תענית
משום שעדיף להבדיל ביום ראשון מאשר ביום שני

וכמו כן האם יש ענין במוצאי הצום ללכת למי שמבדיל מוקדם,
וכך לפי שיטות אחרות [בענין צאת הכוכבים] מקיימים בזה מצות הבדלה ביום ראשון
[דרך אגב הגאון רבי יעקב עדס שליט"א כותב בספרו בתחילת ברכות
שיוצאים מהסוגיא [או מסוגיות אחרות] עשרות או מאות שיטות בתחילת זמן ערבית]

אם אתה מחמיר בזמן צאת הצום, ושומע הבדלה ממי שמיקל, לפי החומרה שלך ההבדלה אינה כדינה ואולי אפילו בדיעבד לא תופסת.

לצערי, לא הבנתי מדוע אי אפשר לצאת ידי הבדלה בתשעה באב,
ואולי משום שבתשעה באב עצמו מודים כולם לרמב"ן.

צביב כתב:

לעומקו של דבר כתב:

צביב כתב:בנושא קרוב
האם היה השנה ענין ללכת ולשמוע הבדלה מחולה שמבדיל ביום ראשון-בתוך תענית
משום שעדיף להבדיל ביום ראשון מאשר ביום שני

וכמו כן האם יש ענין במוצאי הצום ללכת למי שמבדיל מוקדם,
וכך לפי שיטות אחרות [בענין צאת הכוכבים] מקיימים בזה מצות הבדלה ביום ראשון
[דרך אגב הגאון רבי יעקב עדס שליט"א כותב בספרו בתחילת ברכות
שיוצאים מהסוגיא [או מסוגיות אחרות] עשרות או מאות שיטות בתחילת זמן ערבית]

אם אתה מחמיר בזמן צאת הצום, ושומע הבדלה ממי שמיקל, לפי החומרה שלך ההבדלה אינה כדינה ואולי אפילו בדיעבד לא תופסת.

לצערי, לא הבנתי מדוע אי אפשר לצאת ידי הבדלה בתשעה באב,
ואולי משום שבתשעה באב עצמו מודים כולם לרמב"ן.

חוץ מהרמב"ן, כאשר מי שאסור בשתייה עושה הבדלה זו לכאורה בעיה.

ישר כח

היא שיחתי כתב:והנה ההתכתבות ביניהם


http://olamot.net/sites/default/files/p ... /53_15.png

היכן נמצא ה"צפנת פענח" וה"זכר שמחה" שציין הגרח"ק? ומה סברתם?

הגר"י זילברשטיין שליט"א כתב ב'תורת היולדת' (פמ"ח עמ' ד"ש): "חל ט' באב ביום א' תבדיל היולדת טרם בואה לאכול...ותבדיל על שכר או על מיץ תפוזים או אשכוליות שהוא חמר מדינה ולא על יין. ואל תקדים הפס' הנה א-ל ישועתי עכ"ל.
(ראיתי שיצאה מהדורה חדשה של הספר, מעניין לבדוק אם לא הוסיף שם בזה משהו בהערות).

לעומקו של דבר כתב:

הא לחמא עניא כתב:שמעתי מפי רבני בית ההוראה של הגרמ"ש קליין, דבאם אשה מעוברת אינה צמה ביום ת"ב, אזי הבעל יבדיל מיד במוצאי שבת והיא תשתה את יין ההבדלה, [וכך גם הבעל ירויח שבמוצאי התענית כבר אינו צריך להבדיל].
וביותר, דעת גדולי ההוראה שאשה [בכל ימות השנה] שאין לה גבר שיבדיל בשבילה [כגון זקנות ואלמנות] יכולות להבדיל לעצמן כל שבוע ושבוע.

נשים שמבדילות לעצמם כל השנה נמצא במ"ב רצ"ו סקל"ה.

אמנם הבעיה היא האם אפשר להבדיל כשאסור לו לשתות מהיין.

מה אומרים על הנידון האם אשה המבדילה תבדיל לעצמה או שאיש יבדיל (לעצמו ו)לה והיא תשתה?
כלומר, זה אחרי שהנחנו שלא תקל לאכול בלי להבדיל (כמו שכתוב כמדומני באורחות רבינו)
בקובץ שהעלה נשר בסמוך מהגר"י זיכרמן, יש מהמשנה הלכות שאיש יבדיל
ומהשלמי תודה שהאשה תבדיל

הרווח שהאיש יבדיל:
על הצד שאשה פטורה מהבדלה ואין יכולה להבדיל גם לעצמה (דיש באחרונים סברא שאפי' לר"ת שמברכות במ"ע הז"ג כאן גרע, אף שלהלכה אין מכריעים כך), כאן האיש מבדיל גם עבור עצמו

הרווח שהאשה תבדיל:
- שיש צד שת"ב אינו זמן הבדלה (גם להסוברים שלא נעקרה הבדלה בת"ב נדחה), ולכן ראוי שהאיש ימתין ליום א' (וכן יש שם בשם הגריש"א שחולה המבדיל בת"ב אין לצאת ממנו לכתחילה ולכאו' מטעם זה)
- שסתם פאסט נישט הבדלה לתשעה באב. אולי זה סתם הרגש. אבל למה לא מצינו בשום מקום שירוצו אחר החולה לשמוע הבדלה ממנו?

(מש"כ לעיל שיש סברא שאם המברך אין יכול לשתות -מחמת הצום - אינו יכול להבדיל על הכוס, לכאו' אינו מהגמ' בעירובין דף מ')

אגב מה המנהג כיום לעניין ברכת הנר לנשים, כי כידוע הבה"ל החליט שנשים פטורות לכו"ע, ולכא' מכל מקום אשכנזים יכולות להביא ע"ע חיוב, [ולבני ספרד הברכ"י הקל לגמרי] ומכל מקום המנהג לא היה כך מעולם [ואולי סומכות גם על תניא רבתי שפטורים לגמרי מנר], ומצד שני כיום שבאים מאוחר יותר לבית הכנסת אפשר אכשהו לעשות בבית קודם אם לא מקפיד על ר"ת, או לעשות אחר שבאים מביהכ"נ, איך המנהג גבן?

אגב, הגאון ר' מאיר ברנדסדורפר זצ"ל היה מורה
דבתשעה באב שחל ביום א' (בין נדחה בין ביומו)

נשים אינן צריכות להבדיל כלל משום ספק ספיקא, דיש שיטות דבכה"ג אין חיוב הבדלה גם לנשים וגם אי נימא שיש חיוב, איכא דעות שנשים תמיד פטורות מהבדלה.

נשר כתב:אגב, הגאון ר' מאיר ברנדסדורפר זצ"ל היה מורה
דבתשעה באב שחל ביום א' (בין נדחה בין ביומו)

נשים אינן צריכות להבדיל כלל משום ספק ספיקא, דיש שיטות דבכה"ג אין חיוב הבדלה גם לנשים וגם אי נימא שיש חיוב, איכא דעות שנשים תמיד פטורות מהבדלה.

קשה לסמוך על הוראה זו, מכיון ודעת הרמב"ן שבשנה כזו הרי הן כענים שיטה יחידית היא [והמאירי דחאה בב' ידים], [תיקון, כעת ראיתי שכל בית מדרשו ועוד נוהה אחריו], ומה שיש הסוברים שנשים פטורות, למנהג אשכנז בין כה יכולה להמשיך ע"ע חיוב, וכן הלא נהגו בכל שבת, וגם הוי כעין נדר, ואם כן יבדלו ככל חולה שאב"ס, [אמנם אלו שלא נהגו לא נהגו, זה כבר עניין אחר].

נשר כתב:אגב, הגאון ר' מאיר ברנדסדורפר זצ"ל היה מורה
דבתשעה באב שחל ביום א' (בין נדחה בין ביומו)

נשים אינן צריכות להבדיל כלל משום ספק ספיקא, דיש שיטות דבכה"ג אין חיוב הבדלה גם לנשים וגם אי נימא שיש חיוב, איכא דעות שנשים תמיד פטורות מהבדלה.

היום ראיתי שגם הרב וואזנר היה מורה כך. (בעלון מים חיים של רי"א דינר שליט"א)