פורום אוצר החכמה

ראיתי דיונים בענין שבת ופתיחת בקבוקים, האם מותר לאדם שמחמיר לתת לאדם שמקל, אבל האם זה דומה לכאן, או שפה זה מנהג, ובשבת זה איסור חמור יותר, או שאפשר לדמות את הענינים

למה זה דומה? שם הוא סובר שאסור גם לשני. כאן גם לדעתו לשני מותר.

יכול להיות בבקבוק בשבת שסובר להחמיר לעצמו, האם מותר לתת לאדם שמקל ויש לו על מי לסמוך, גם בתספורת בבין המצרים יש שיטת האר"י להחמיר ולא להסתפר

יש בזה אריכות בילוק"י והיה על זה מאמר בתחומין לא מזמן וכן דיון של הגה"צ ר"מ ליבמן זצ"ל בישועות מנחם (לגבי אמירה לישראל בדבר שאתה מחמיר והוא מקל)

שלח כתב:יכול להיות בבקבוק בשבת שסובר להחמיר לעצמו, האם מותר לתת לאדם שמקל ויש לו על מי לסמוך, גם בתספורת בבין המצרים יש שיטת האר"י להחמיר ולא להסתפר

האם מותר לנזיר לתת יין למי שאינו נזיר.

אני אפרש דברי הרב אצה"ח.
יש הבדל מהותי בין חומרא הלכתית לחומרא מטעם מנהג. בעוד שבחומרא הלכתית "לפי החומרא" לכולם אסור, בחומרא מטעם מנהג אין איסור אלא למי שנוהג בו. ופשוט.

אמנם ראיית הרב הנזכר מהושטת כוס יין לנזיר צע"ק, שכמדומני לעניין לפני עיוור גם בחומרא הלכתית א"צ להחמיר (וכי מי שאינו מטלטל בשבת לא יוכל לתת חפץ למי שמטלטל- לצרכו של המטלטל?).

דניאל כתב:אני אפרש דברי הרב אצה"ח.
יש הבדל מהותי בין חומרא הלכתית לחומרא מטעם מנהג. בעוד שבחומרא הלכתית "לפי החומרא" לכולם אסור, בחומרא מטעם מנהג אין איסור אלא למי שנוהג בו. ופשוט.

אמנם ראיית הרב הנזכר מהושטת כוס יין לנזיר צע"ק, שכמדומני לעניין לפני עיוור גם בחומרא הלכתית א"צ להחמיר (וכי מי שאינו מטלטל בשבת לא יוכל לתת חפץ למי שמטלטל- לצרכו של המטלטל?).

אוצה"ח לא שאל מצד לפני עוור, הוא רק רצה להוכיח שדבר שגם אתה מסכים שמותר לשני אתה יכול להביאו לשני.

האם מותר לאשכנזי לספות קטניות לספרדי בפסח. מה שתענה ע"ז תענה ע"ז, הרי זה מנהגים ומה שלא נאסר עליו מותר לספות לו ואף לעזור לו ממש. ובפרט שאין זה שמחה כלל למספר אלא למסתפר. ובאמת כעין זה במ"ב (ובשעה"צ שם) סי' תקנא סקמ"ב לכבס בגדי העכו"ם - אף על גב דמדינא שרי שהרי אין איסור כיבוס משום דאסור במלאכה אלא כדי למעט בשמחה ולהראות האבלות והא לא שייך בכיבוס בגדי נכרים אפ"ה אסור [מב] מפני מראית העין שאין ניכר שהם של עכו"מ [מג] אמנם במקום שהעכו"מ יש להם מלבושים אחרים דניכר לכל שהם של עכו"מ יש להקל [מד] ובאין לו מה לאכול ודאי כדי חייו שרי עכ"פ:

[אך צ"ע שכמדומה שיש ע"ז תשובה מפורשת בשבה"ל שאשכנזי לא יכבס לספרדי וצ"ת יעו"ש]

לכאורה זה לא דומה לכביסה ששם האיסור הוא בכיבוס עצמו שגם לכבס ולהניח נאסר משא"כ כאן בפשטות המנהג הוא שלא להיות מסופר, ולא מעשה התספורת עצמו.

אם האיסור הוא לא להיות מסופר מדוע א"כ מותר עד ליל שבעה עשר בתמוז להסתפר והרי למעשה כך יהיה מסופר בבין המצרים ולא מצאנו שאסור להסתפר ערב שבעה עשר בתמוז כדי להיות מסופר בבין המצרים. ויש לחלק.

כתונת_פסים כתב:אם האיסור הוא לא להיות מסופר מדוע א"כ מותר עד ליל שבעה עשר בתמוז להסתפר והרי למעשה כך יהיה מסופר בבין המצרים ולא מצאנו שאסור להסתפר ערב שבעה עשר בתמוז כדי להיות מסופר בבין המצרים. ויש לחלק.

כוונת הרב אוצה"ח הייתה שהאיסור הוא להיהפך למסופר.

כיוון שהטעם שכתוב בפוסקים על כיבוס להניח הוא שמסיח דעתו מהאבילות, וכנראה צריך לומר שכיבוס מצד מצד שבגד מכובס הוא הפך האבלות מעשה כיבוס נחשב להסחת הדעת וצ"ע, אולי הוא הדין תספורת

מאן מלכי כתב:האם מותר לאשכנזי לספות קטניות לספרדי בפסח. מה שתענה ע"ז תענה ע"ז, הרי זה מנהגים ומה שלא נאסר עליו מותר לספות לו ואף לעזור לו ממש. ובפרט שאין זה שמחה כלל למספר אלא למסתפר.

אינו דומה, שכן מנהג הקטניות הוא לנהוג בהם כחמץ.

סכינא חריפא כתב:

מאן מלכי כתב:האם מותר לאשכנזי לספות קטניות לספרדי בפסח. מה שתענה ע"ז תענה ע"ז, הרי זה מנהגים ומה שלא נאסר עליו מותר לספות לו ואף לעזור לו ממש. ובפרט שאין זה שמחה כלל למספר אלא למסתפר.

אינו דומה, שכן מנהג הקטניות הוא לנהוג בהם כחמץ.

פשוט כביעתא בכותחא שמותר לאשכנזי להאכיל ספרדי בקטניות.

אוצר החכמה כתב:לכאורה זה לא דומה לכביסה ששם האיסור הוא בכיבוס עצמו שגם לכבס ולהניח נאסר משא"כ כאן בפשטות המנהג הוא שלא להיות מסופר, ולא מעשה התספורת עצמו.

עי' תוס' יבמות דף מ''ג ע''ב וז''ל: וצ"ל דבאבילות דרבים יש להחמיר נמי בכיבוס דכיבוס נמי דבר של פרהסיא שלא יהו כולם עוסקים לכבס ולספר וליפות עצמם ונראים שאין חוששין להתאבל כלל, עכ''ל התוס'.

ראיה יפה. אבל הלשון ליפות את עצמם משמע קצת שעיקר האיסור שמדובר כאן הוא התוצאה שהן מתייפים ואם כן יש עדיין מקום לחילוק שכתבתי.

באבלות יחיד מפורש שהאיסור הוא גם למגלח ולא רק למתגלח!