פורום אוצר החכמה

ע"י הג"ר רפאל מוולוז'ין - עדות תלמיד

על תיקון חצות בבין המצרים - כך נהג גם רבינו החפץ חיים ז"ל כעדות תלמידו הרב ישר ז"ל בספר החפץ חיים חייו ופעלו ח"א עמ' תי"ג: היה זה בבקר אחד של שנת תרע"ו, בימי "בין המצרים", לאחר שתלמידים רבים ערכו יחד עם רבם "תיקון חצות", הרב רבי שלום רימר סעד אז בתור אורח פת שחרית אצל החפץ חיים" וכו'.
ושמע מינה תלת: א) שאכן החפץ חיים ותלמידיו נהגו לומר תיקון חצות בבין המצרים., ב) ומינה שאמרו זאת ברבים, ולא חששו לדברי השבות יעקב שהביא החיד"א ז"ל בברכי יוסף סימן א' סק"ג: חבורה קרוב לשלושים יחידי סגולה, שנתחברו לקום בחצות ללכת לבית הכנסת לומר תיקון חצות, וכיוצא, לאו שפיר עבדי לעשות כן בצבור. שבות יעקב ח"ב סימן מ"ד. ואין דבריו מוכרחים, ובאזנינו שמענו ועינינו ראו בכמה עיירות פשט המנהג להפך". ואין מסתבר לחלק בין תיקון חצות של לילה לשל יום.
ג) והיותר חידוש שנהגו לומר תיקון חצות בבין המצרים "בבוקר", אבל לפי דברי האריז"ל בבין המצרים יש לומר תיקון חצות ביום דוקא אחר חצות, עיין כף החיים סימן תקנ"א אות רכא: מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבילות אחר חצי היום בכל אלו הימים, ולבכות בכיה ממש על חרבן הבית, וטעם היות זה אחר חצות היום, הוא, כי אז הוא התעוררות הדינים בסוד כי ינטו צללי ערב, אשר לסבה זו נשרף ההיכל אחר חצי היום, ודבר זה עושה תועלת בנפש האדם. וענין חצות בלילה, אין צורך להזכירו, כי אפילו בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החורבן, ומכל שכן בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכיה, ועליו נאמר שמחו את ירושלים וכו'. שער הכוונות דף פ"ט ע"ג. פרי עץ חיים שער כ"ג פרק א'. מגן אברהם ס"ק מ"ה. אליה רבה סימן תקמ"ט אות ד'. וכן נהגו בקהלות קדושות בכמה מקומות.
ויראה אחר חצי היום נטיית השמש לא זמניות. משבצות זהב סימן תקמ"ט. וכן כתב באשל אברהם סימן זה אות מ"ה דאחר חצי היום היינו מיד אחר נטיית השמש בחצי היום. וכבר כתבנו לעיל סימן א' אות ז' אימת זמן חצות מכמה פוסקים יעו"ש:
וכתב החיד"א בספרו יוסף אומץ סימן כ"א שנהגו לומר בין המצרים אחר חצי היום תיקון רחל שאומרים אחר חצות לילה שפסוקים אלו מיוסדים על בכיה והספד על חרבן הבית וכדי שיהיה דבר השוה לכל נפש מסודר. וכן כתב בספרו מורה באצבע אות ר"ל וז"ל טוב לומר סדר תיקון רחל בכל יום חול מבין המצרים אחר חצות וכן נהגו בארץ ישראל תוב"ב על פי כתבי רבינו האר"י ז"ל והוא מנהג ותיקין עכ"ל הכה"ח.
והיותר מה שצ"ב כי החפץ חיים ז"ל עצמו במשנה ברורה סימן תקנ"א ס"ק ק"ב כתב: בכונות האר"י כתב שיתאבל בימים ההם [ר"ל בין המצרים] אחר חצי היום, ויבכה כמו חצי שעה.
ועכשיו מצאתי לבנו של החפץ חיים ז"ל בספר מכתבי הרב חפץ חיים אות ס' עמ' כ"ו שכותב: מן י"ז תמוז עד תשעה באב אמר התיקון אחר חצות היום, לבדו בבית הכנסת", ועוד עיין שם, הרי שמעיד שכך נהג אביו עכ"פ בימי בין המצרים, שאמר תיקון חצות אחר חצות היום., וזה כמו שכתב בספרו משנה ברורה.
ואם נדחק לומר שהרב ישר קצת לא דקדק בעדותו, ובמקום סעודת "שחרית" צריך לומר "מנחה", בזה יתיישב הכל.

מילה בסלע. אולי תבהיר מי הוא רי"א הנ"ל? ומיהו חתנו השו"ב?