פורום אוצר החכמה

השנה הצום חל במוצאי שבת, האם בגלל שיש כמה קולות השנה כמו לגבי ברית מילה שחל בצום ולגבי חולים, האם נלמד מכאן שגם הצער על החורבן קל יותר, או כל ההבדל זה לגבי דברים מסוימים, אבל זה בדיוק אותו צום ואותו צער? אפשר להגיד שבגלל שזה יותר קל לגבי כמה דברים ,זה מוכיח שעצם היום זה בחינה יותר קלה, או שכל ההבדל זה רק לגבי דברים מסוימים שבגלל שזה לא תשעה באב הרגיל יש להקל בזה, אבל זה בדיוק אותו צום,כמו כן יש לשאול לגבי צום אחר כמו צום גדליה נדחה,השאלה צום נדחה מה משמעות הדבר?,זה אותו דבר רק ביום אחר או זה דבר אחר לגמרי?

הקילו רק לגבי בעלי ברית כיון שזה יו"ט שלהם. אולם בשאר דברים, לא מצינו שום חילוק.

ישראל אליהו כתב:הקילו רק לגבי בעלי ברית כיון שזה יו"ט שלהם. אולם בשאר דברים, לא מצינו שום חילוק.

מצינו, מה לעשות.
הביאור הלכה [על הסעיף של בעל ברית] כותב שמעוברת עם מיחוש לא תצום.
והגר"ע יוסף זצ"ל פסק שמעוברת ומיניקות פטורות מלצום בט' באב דחוי. .

כוונתי היתה שלא מצינו בראשונים.

מצאתי בספר של הרב שלזינגר שליט"א דיון בעניין
ובתוך דבריו כותב זאת
http://www.otzar.org/aspcrops/50252_187 ... 272015.asp

הספר
http://www.otzar.org/aspcrops/50252_181_102547391557-2272015.asp


והקובץ פה
https://www.cubbyusercontent.com/pli/%d7%aa%d7%a9%d7%a2%d7%94+%d7%91%d7%90%d7%91+%d7%a0%d7%93%d7%97%d7%94.pdf/_8b441d57fdf54513a39a58438f8249d7

ומסקנתו ,שקטן שהגדיל בי באב, חייב לצום ,כי תשיעי נעקר לגמרי

אוהב אוצר כתב:

ישראל אליהו כתב:הקילו רק לגבי בעלי ברית כיון שזה יו"ט שלהם. אולם בשאר דברים, לא מצינו שום חילוק.

מצינו, מה לעשות.
הביאור הלכה [על הסעיף של בעל ברית] כותב שמעוברת עם מיחוש לא תצום.
והגר"ע יוסף זצ"ל פסק שמעוברת ומיניקות פטורות מלצום בט' באב דחוי. .

מזה מוכח רק שדיני התענית קלים מכל שנה אך אי"ז ענין לדיני האבילות שבט"ב.

סעדיה כתב:

אוהב אוצר כתב:

ישראל אליהו כתב:הקילו רק לגבי בעלי ברית כיון שזה יו"ט שלהם. אולם בשאר דברים, לא מצינו שום חילוק.

מצינו, מה לעשות.
הביאור הלכה [על הסעיף של בעל ברית] כותב שמעוברת עם מיחוש לא תצום.
והגר"ע יוסף זצ"ל פסק שמעוברת ומיניקות פטורות מלצום בט' באב דחוי. .

מזה מוכח רק שדיני התענית קלים מכל שנה אך אי"ז ענין לדיני האבילות שבט"ב.

לא.
דיני התענית לא שונים מכל שנה. עיין בקישור. viewtopic.php?f=43&t=28454
ואה"נ, קשה על הסוברים שהשנה קל יותר.

חשבתי רעיון, שכל הקולא היא לא לגבי עצם התענית והנהגותיה, אלא לגבי החיוב בתענית [מעוברת בעל ברית וכדו'].
וזה עקב הדיחוי, שהיום פחות מחייב בתענית. אבל מי שמתחייב אין שינוי בעצם התענית.

שומע ומשמיע כתב:חשבתי רעיון, שכל הקולא היא לא לגבי עצם התענית והנהגותיה, אלא לגבי החיוב בתענית [מעוברת בעל ברית וכדו'].
וזה עקב הדיחוי, שהיום פחות מחייב בתענית. אבל מי שמתחייב אין שינוי בעצם התענית.

האם חילוק זה מעוגן בהלכה? או שזה חילוק קוסמטי בלבד?

ישראל אליהו כתב:

שומע ומשמיע כתב:חשבתי רעיון, שכל הקולא היא לא לגבי עצם התענית והנהגותיה, אלא לגבי החיוב בתענית [מעוברת בעל ברית וכדו'].
וזה עקב הדיחוי, שהיום פחות מחייב בתענית. אבל מי שמתחייב אין שינוי בעצם התענית.

האם חילוק זה מעוגן בהלכה? או שזה חילוק קוסמטי בלבד?

הקפדתי לכתוב 'רעיון', כי זה לא היה יישוב לקושיא, אלא רק ששמתי לב שזה כל החילוקים שמצאנו.
מה אתה מתכוון 'קוסמטי' זה חילוק למדני קלאסי, בעיני לפחות.

אמנם 'חילוק למדני' [ במילים אחרות "חפצא - גברא'] אך נלע"ד שזה שייך כאשר יש סברא והבנה בטעם החילוק.
אולם כאן, בשביל לבוא ולומר שלענין החפצא הוא יותר חמור מי"ז מג' צומות, ולענין הגברא הוא יותר קל, צריך לעגן דבר זה.
בפשטות, כיון שמצינו שהוא יותר חמור, מסתמא לכל העניינים הוא יותר חמור.