פורום אוצר החכמה

מה ההלכה למעשה בקטנים שאוכלים בת"ב כי האי שנתא, האם מחוייבים להבדיל על הכוס או לא. ואם כן, ואין בזה אתי למיסרך כי זה לצורכם, האם יכול אביהם להבדיל בשבילם והם ישתו ואז כל הבני בית גם יצאו יד"ח כמו לגבי חולה, או דלמא אינו דומה.

ראיתי בזה דעות חלוקות בפוסקים. ולעניין אביהם שמעתי י"א שחיוב ההבדלה בהאי שתא חל רק במוצאי ט"ב, וא"כ אין הבריא יכול להבדיל עבור חולה, כי אינו בר חיובא.

אפרקסתא דעניא כתב:ראיתי בזה דעות חלוקות בפוסקים. ולעניין אביהם שמעתי י"א שחיוב ההבדלה בהאי שתא חל רק במוצאי ט"ב, וא"כ אין הבריא יכול להבדיל עבור חולה, כי אינו בר חיובא.

דבר זה אינו. כי כתבו פוסקי זמנינו שהבעל יכול להבדיל לאשתו יולדת שצריכה לאכול והיא תשתה הכוס.

ואני שמעתי מפוסק לא כך.

הא לך דברי מרן השבט הלוי חלק ח סימן קכ"ט

"ראיתי מכתבו היקר אלי ממחרת ט"ב, ואשר שאל בחכמה בענין הבדלה בט"ב שחל בשבת אם ביום א' שמתענים בו והחולה שאוכל מבדיל לעצמו אם יכול הבריא להבדיל ולהוציא את החולה אם נקרא בר חיובא באותו יום, הנה למעשה פשיטא דנקרא בר חיובא והרגשתי מיד בדברי שע"ת שבסי' תקנ"ו שהעיר גם כב' דהחולה יכול להוציא הבריא הרי דנקרא הבריא בגדר בן חיובא היום לצאת וה"ה להיפך אם הבריא מברך".

ולא שהוא צריך לדידי ולדכוותי.
אך הראיה היא עצומה.

עי' רבבות אפרים (ח"ג סימן שע"א, ומש"כ שם בשם הגרי"ש אלישיב).
ובחזון עובדיה פסק [עמ' שנ"ב] שהקטנים צריכים להבדיל.

עיין מ"ב סי' רסט ס"ק א' שמביא דעת המגן אברהם שמותר להאכיל הקטנים לפני קידוש ואסור לענותו, ועיין בשו"ע הרב רסט סעיף ג' שמרחיב בזה שאין דין חינוך לקטן אלא מאכל שאסור לאוכלו מצד עצמו כגון טריפה וכדו', אבל מאכל מותר בזמן האסור מותר להאכיל לקטנים.

הראשון שדן בנושא הוא המהרי"ל דיסקין בקונטרס אחרון סי' ה' אות ע"ב שכתב בזה הלשון "נסתפקתי בחולה שאוכל אם צריך להבדיל תחלה וכן נראה. אך קטן י"ל למ"ש בסי' תקנ"ט דאתי למיסרך, אבל י"ל דשם סריך לחיובא, אבל כאן יאמרו לו דתלי באכילה, שאינו חיוב רק שנאסר לאכול מקודם, ולא סריך בגדלותו כי היכי דפורש מאכילה".
ונראה שהוא כמסתפק, ולא מכריע [ודלא כמלקטי זמנינו שהביאו כפוסק שעליהם להבדיל].

הדברי יציב בחלק או"ח סי' רמ"ג
והאור לציון פרק כ"ט אות ח' הערה ח' פסקו שעל הקטנים להבדיל בת"ב.

הביאו בשמו של הגר"ש ואזנר זצוק"ל (עי' קובץ מבית לוי) שלמעשה לא ראינו שנוהגים שהקטנים מבדילים.
(ועי' בשבט הלוי ח"ז סי' ע"ז. אלא שבשבט הלוי חלק י' סי' קע"ז כתב שלא היתה כוונתו בזה להורות הלכה למעשה).
וכ"כ בשמירת שבת כהלכתה, שלא יבדילו.
וכן בשם הגר"י קנייבסקי בארחות רבינו ח"ב עמ' קמ"ה.
וכ"כ ברבבות אפרים ח"ג סי' שע"א בשם הגרי"ש אלישיב.

וראיתי שיש מביאים שהגריש"א בסוף ימיו חזר בו .
הרב זיכרמן הביא שהגרנ"ק הורה שיש להבדיל.

בחוט שני יש סתירה בזה, כאשר במקום א' כותב שחייבים להבדיל ולא יאכלו קודם, ובמקום אחר באותו כרך כותב שמותר להם לאכול. וצ"ע.

גם זו לטובה כתב:וראיתי שיש מביאים שהגריש"א בסוף ימיו חזר בו .
הרב זיכרמן הביא שהגרנ"ק הורה שיש להבדיל.

אפשר בבקשה כתובות מדויקות ?
אם יש ביכולתך להוסיף צילום, זה יהיה טובה גדולה בשבילי.
תודה רבה שכרך כפול משמים.

אפרקסתא דעניא כתב:בחוט שני יש סתירה בזה, כאשר במקום א' כותב שחייבים להבדיל ולא יאכלו קודם, ובמקום אחר באותו כרך כותב שמותר להם לאכול. וצ"ע.

אשמח לקבל מיקום מדוייק. ואם אפשר צילום תבוא על שכרך משמים.
תודה רבה.

מחצד חקלא כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:ראיתי בזה דעות חלוקות בפוסקים. ולעניין אביהם שמעתי י"א שחיוב ההבדלה בהאי שתא חל רק במוצאי ט"ב, וא"כ אין הבריא יכול להבדיל עבור חולה, כי אינו בר חיובא.

דבר זה אינו. כי כתבו פוסקי זמנינו שהבעל יכול להבדיל לאשתו יולדת שצריכה לאכול והיא תשתה הכוס.

כמדומה מוסכם שלא. כי איש שיבדיל לאשה זה בעיה ולמה להכנס לזה, אטו אילמת היא.