פורום אוצר החכמה

בדרשות החתם סופר חלק א דרוש לח' טבת (פז טור ב): אמרו הקדמונים שיהיה י"ז תמוז וט' באב יום טוב, וכ"א יום שביניהם כמו חול המועד.

מי יודע לאיזה "קדמונים" נתכוין.

ומח"א שמעתי שכן כתוב בספר מקדש מלך פירוש זה"ק, ומאחר שמעתי שכן כתוב בספר אמרי פינחס.

יישר כח מראש לכל המאירים.

עיין ילקו"ש פר' פנחס.

אגב, יש בחת"ס - אולי שם - שבצומות יהיה ג"כ איסור מלאכה, מל' הפסוק "ולמועדים".
ושאלה מעניינת, האם יהיו בצומות לעת"ל יוט"ש? שמעתי ע"ז שיעור מעניין. (רמז לאחת האפשרויות - שיטת המנ"ח בגדר התאריך של הצומות)

לעומקו של דבר כתב:אגב, יש בחת"ס - אולי שם - שבצומות יהיה ג"כ איסור מלאכה, מל' הפסוק "ולמועדים".
ושאלה מעניינת, האם יהיו בצומות לעת"ל יוט"ש? שמעתי ע"ז שיעור מעניין. (רמז לאחת האפשרויות - שיטת המנ"ח בגדר התאריך של הצומות)

לכאורה פשוט שלעת"ל לא יהיו יהודים בגלות. כולם יהיו בא"י

בברכה המשולשת כתב:

לעומקו של דבר כתב:אגב, יש בחת"ס - אולי שם - שבצומות יהיה ג"כ איסור מלאכה, מל' הפסוק "ולמועדים".
ושאלה מעניינת, האם יהיו בצומות לעת"ל יוט"ש? שמעתי ע"ז שיעור מעניין. (רמז לאחת האפשרויות - שיטת המנ"ח בגדר התאריך של הצומות)

לכאורה פשוט שלעת"ל לא יהיו יהודים בגלות. כולם יהיו בא"י

טוב. אבל אם ירושלים עד דמשק, לשם לא היו מגיעים שלוחי ב"ד.

לכאורה כיון שמצוי תחבורה מהירה ותקשורת לא יהיה לעת"ל שום מקום שאין שלוחי בי"ד מגיעים לשם.

שש ושמח כתב:לכאורה כיון שמצוי תחבורה מהירה ותקשורת לא יהיה לעת"ל שום מקום שאין שלוחי בי"ד מגיעים לשם.

כבר היום יש ואעפ"כ מנהג אבותינו בידינו.

אבל לעת"ל ממה נפשך או שיהיה למקומות הנ"ל גדר א"י (ואז לא יחול על זה מנהג אבותיכם בידכם) או שלא יהיו שם יהודים

לעומקו של דבר כתב:

שש ושמח כתב:לכאורה כיון שמצוי תחבורה מהירה ותקשורת לא יהיה לעת"ל שום מקום שאין שלוחי בי"ד מגיעים לשם.

כבר היום יש ואעפ"כ מנהג אבותינו בידינו.

לכאורה זה רק משום שאין מקדשים ע"פ הראיה, אבל אם יקדשו ע"פ הראיה ושלוחי בבי"ד יגיעו בפועל [בעצמם או שיודיעו ע"י התקשורת] בודאי ל"ש לומר מנהג אבותינו בידינו. [הגע עצמך, אם בזמן בית שני היה מקום שמעיקרא לא היו שלוחי בי"ד מגיעים לשם ושוב נשתנו סדרי הליכתם והחלו להגיע לשם, וכי ממשיכים לעשות יוט"ש?]

עיין פרדס יוסף החדש ריש פרשת פנחס ושם מובא גם להיפך שתשעה באב יהיה יום טוב ראשון כל השנה חול המועד וי"ז בתמוז יום טוב אחרון. עיי"ש.

רציני כתב:עיין פרדס יוסף החדש ריש פרשת פנחס ושם מובא גם להיפך שתשעה באב יהיה יום טוב ראשון כל השנה חול המועד וי"ז בתמוז יום טוב אחרון. עיי"ש.

ראה גם באברבנאל ליחזקאל שפירש הכתובים שם [בענייני הקרבנות של חנוכת הבית לע"ל] ע"ד זה, שיהיה יו"ט ארוך מפסח עד אחרי סוכות, וראה גם מלבי"ם שם חשבון ארוך.

רציני כתב:עיין פרדס יוסף החדש ריש פרשת פנחס ושם מובא גם להיפך שתשעה באב יהיה יום טוב ראשון כל השנה חול המועד וי"ז בתמוז יום טוב אחרון. עיי"ש.

פרדס יוסף הנ"ל הוא ספר ליקוטים, אך בשם מי הוא מביא את החידוש הנ"ל.

עי' גם כאן -
viewtopic.php?f=43&t=22896

שש ושמח כתב:

לעומקו של דבר כתב:

שש ושמח כתב:לכאורה כיון שמצוי תחבורה מהירה ותקשורת לא יהיה לעת"ל שום מקום שאין שלוחי בי"ד מגיעים לשם.

כבר היום יש ואעפ"כ מנהג אבותינו בידינו.

לכאורה זה רק משום שאין מקדשים ע"פ הראיה, אבל אם יקדשו ע"פ הראיה ושלוחי בבי"ד יגיעו בפועל [בעצמם או שיודיעו ע"י התקשורת] בודאי ל"ש לומר מנהג אבותינו בידינו. [הגע עצמך, אם בזמן בית שני היה מקום שמעיקרא לא היו שלוחי בי"ד מגיעים לשם ושוב נשתנו סדרי הליכתם והחלו להגיע לשם, וכי ממשיכים לעשות יוט"ש?]

לכאו' צודק.
ברור לך שיחזרו לקדש ע"פ הראיה?

מש"כ

בברכה המשולשת כתב:אבל לעת"ל ממה נפשך או שיהיה למקומות הנ"ל גדר א"י (ואז לא יחול על זה מנהג אבותיכם בידכם) או שלא יהיו שם יהודים

אאל"ט: כך הוא לפי שיטת הריטב"א וכך אנחנו נוהגים היום, אבל לשיטת הרמב"ם גם בא"י יתכן ויש מקומות שלא היו השלוחים מגיעים. וכך נוהגים היום הצנועים שאינם עושים מלאכות (עכ"פ דאורייתא) באסרו חג דא"י לפי שאינם יודעים להיכן השלוחים היו מגיעים. לא כך?

אה"נ. אולם נראה לענ"ד שלעת"ל הסנהדרין יורו שבכה"ג לא ינהגו יוט"ש

בברכה המשולשת כתב:אה"נ. אולם נראה לענ"ד שלעת"ל הסנהדרין יורו שבכה"ג לא ינהגו יוט"ש

יפה...

מובא בזה העניין, בסדרה הנפלאה 'ימות המשיח בהלכה' (גרליצקי. ב' הכרכים נמצאים באוצר), עיי"ש

מצאתי בשם משמואל שיהיה חול המועד בין ט' תמוז לט' באב, וממילא רובו של חודש תמוז יהיה ימי שמחה

בקרו טלה כתב:ימי בין המצרים יהפכו לחול המועד, מה המקור

ייש"כ
אבל לא ראיתי מקור נוסף שחול המועד יתחיל בט' תמוז

ישורון250 כתב:בדרשות החתם סופר חלק א דרוש לח' טבת (פז טור ב): אמרו הקדמונים שיהיה י"ז תמוז וט' באב יום טוב, וכ"א יום שביניהם כמו חול המועד.

מי יודע לאיזה "קדמונים" נתכוין.

ומח"א שמעתי שכן כתוב בספר מקדש מלך פירוש זה"ק, ומאחר שמעתי שכן כתוב בספר אמרי פינחס.

יישר כח מראש לכל המאירים.

כך שמעתי גם מהגאון ר' יעקב חיים סופר שליט"א בדרשתו השבוע ונודה למי שימצא את המק"מ הנ"ל.

ראיתי לפני זמן רב בשם בעל הקדושת לוי, שיבקש ממשיח שיעשה ת"ב יו"ט ראשון, וחוה"מ עד י"ז בתמוז, מכיון שהיה לו ענין מיוחד ליתן צדקה בשעת אמירת כתר ואין זה שייך רק בר"ח וחוה"מ