פורום אוצר החכמה

מבואר בפוסקים דלפני ר"ח מותר למסור בגדים לנכרי, ואיכא לעיונא האם ה"ה למסור לספרדי.

בתוס' יבמות מבואר טעם איסור כיבוס באבלות ישנה משום שכשיראה שכולם מתעסקים בזה כאילו אין נותנים דעתם על החורבן [פעם כיבוס שהיה נעשה בנהר היה נעשה בכנופיא והיה בו קצת שמחה של התנקות], ואם ההרחבה של המנהג מר"ח היא על אותה דרך, יש לאסור כי עכ"פ מבחינת האשכנזי יש כאן כנופיא של אחיו ועי"כ נראה שאין חוששין על האבל, אולם אם הוא מטעם מיעוט בשמחה בעלמא ולא אבלות כמו מה שנא' שם קודם הזמן הזה העם ממעטין בו במשא ומתן וכו', יש להתיר.

צריך לבדוק בביאור הגר"א המקור שמביא למנהג זה ולפי זה אפשר לפסוק.

יש שאלה דומה לגבי איסור והיתר במקום שנחלקו שו"ע ורמ"א אם מותר לתת לספרדי לטעום כמו לקפילא. איני זוכר את הפרטים, אך אולי משם תבוא התשובה.

פלגינן כתב:יש שאלה דומה לגבי איסור והיתר במקום שנחלקו שו"ע ורמ"א אם מותר לתת לספרדי לטעום כמו לקפילא. איני זוכר את הפרטים, אך אולי משם תבוא התשובה.

בגמרא כתוב שנותנים לגוי לטעום אם יש באיסור נותן טעם בתבשיל, ואפשר לסמוך על דבריו (ויש מחלוקת בראשונים אם דוקא קפילא או דוקא מסל"ת ותנאים נוספים), וכן פסק השו"ע, אך הרמ"א כתב שבזמננו אין סומכים על טעימת גוי.
ונחלקו הש"ך והט"ז האם אין סומכים משום שלא סומכים על הגוי, או משום שלא בקיאינן בטעמים, הש"ך כתב שהטעם הוא משום שלא סומכים על הגוי, והט"ז כתב שהטעם הוא משום שלא בקיאינן בטעמים כ"כ.
ונתן הרב מטפליק עצה כיצד אשכנזי יוכל ג"כ לאכול התבשיל, שיתן לגוי לטעום, ואם יאמר שאין נותן טעם, ממילא מותר כבר לספרדי לאכול, ואז הספרדי יוכל לטעום ולומר לאשכנזי שאין באיסור נותן טעם, ולשיטת הש"ך שזה רק משום שלא סומכים על הגוי, ממילא יוכל האשכנזי עי"ז לאכול את התבשיל (אמנם לדעת הט"ז שהטעם הוא משום דלא בקיאינן בטעמים ממילא לעולם לא יוכל האשכנזי לאכול מהתבשיל).

ויש רק לחקור ולהסתפק האם באמת דבר שמותר לאשכנזי ואסור לספרדי, או להיפך, האם מותר להביא לו דבר שלדידי הוא איסור ולו הוא היתר.
ויש להספתק בזה גם לגבי פסקים של פוסקי זמננו שאחד הולך לדוגמא כר' שלמה זלמן ואחד כהרב אלישיב, אם יוכל לומר לו להאריך שעון שבת בשבילו או כהאי גוונא.

בעל קורא כתב: ויש רק לחקור ולהסתפק האם באמת דבר שמותר לאשכנזי ואסור לספרדי, או להיפך, האם מותר להביא לו דבר שלדידי הוא איסור ולו הוא היתר.
ויש להספתק בזה גם לגבי פסקים של פוסקי זמננו שאחד הולך לדוגמא כר' שלמה זלמן ואחד כהרב אלישיב, אם יוכל לומר לו להאריך שעון שבת בשבילו או כהאי גוונא.

לא נכב"ב?

בעל קורא כתב:ויש להספתק בזה גם לגבי פסקים של פוסקי זמננו שאחד הולך לדוגמא כר' שלמה זלמן ואחד כהרב אלישיב, אם יוכל לומר לו להאריך שעון שבת בשבילו או כהאי גוונא.

תלוי אם נוהג כך כהלכה ברורה או כחומרא, לתלמידי הגרי"ש הפוסקים כמותו לגמרי אסור, ולשאר הציבור החוששים לדעתו לחומרא מותר.
הדבר מצוי בפתיחת בקבוקי פלסטיק בשבת, ובד"כ גם המחמירים נותנים למקילים לפתוח להם.

יש לצדד שמותר לו לתת לכבס, בתנאי שבת"ב יבוא לבית כנסת ספרדי וישמע את כל הקינות הנדפסות, ותעלה לו זיקה לעדות המזרח.
ומכיון שכל ליצנותא אסורא, ועאכו"כ בימים אלו.
מסברא נראה הדבר תמוה להתיר, באשר אינו כנכרי שלא שייך באבילות. ואם לשיטתו אסור, איך יכול ליהנות מכך שיהודי אחר עושה.

מסברא נראה פשוט שמותר

שהרי זהו הכלל בענינים אלו - שתלוי הדבר במנהג המקום, ובימינו - מנהג העדות