פורום אוצר החכמה

שאל ח"א על הרי"ז הלוי שסובר שאין איסור אכילת בשר ויין בת"ב עצמו רק בסעודה המפסקת שהיא סעודת אנינות, והלא אפי' במוצאי ת"ב נדחה אסור בבשר ויין מפני אבילות של יום, והאיך לא ייאסר בת"ב עצמו?.

פרי יהושע כתב:שאל ח"א על הרי"ז הלוי שסובר שאין איסור אכילת בשר ויין בת"ב עצמו רק בסעודה המפסקת שהיא סעודת אנינות, והלא אפי' במוצאי ת"ב נדח אסור בבשר ויין מפני אבילות של יום, והאיך לא ייאסר בת"ב עצמו?.

במוצאי ת"ב אי"ז איסור מדינא ולצורך הבדלה מותר ובכגון דא התיר הגרי"ז.

סעדיה כתב:

פרי יהושע כתב:שאל ח"א על הרי"ז הלוי שסובר שאין איסור אכילת בשר ויין בת"ב עצמו רק בסעודה המפסקת שהיא סעודת אנינות, והלא אפי' במוצאי ת"ב נדח אסור בבשר ויין מפני אבילות של יום, והאיך לא ייאסר בת"ב עצמו?.

במוצאי ת"ב אי"ז איסור מדינא ולצורך הבדלה מותר ובכגון דא התיר הגרי"ז.

מש"כ שהרי"ז דיבר רק על עיקר דינא יישר, אולם הרי"ז לא דיבר על הבדלה הלא הוא בספרו הגדול על הרמב"ם.
אולי יש עוד ליישב, שבערב זה רק מה שניכר, משא"כ בת"ב בעצמו גם מי שאוכל חייב בכל דיני האבלות והענוי האחרים.

פרי יהושע כתב:

סעדיה כתב:

פרי יהושע כתב:שאל ח"א על הרי"ז הלוי שסובר שאין איסור אכילת בשר ויין בת"ב עצמו רק בסעודה המפסקת שהיא סעודת אנינות, והלא אפי' במוצאי ת"ב נדח אסור בבשר ויין מפני אבילות של יום, והאיך לא ייאסר בת"ב עצמו?.

במוצאי ת"ב אי"ז איסור מדינא ולצורך הבדלה מותר ובכגון דא התיר הגרי"ז.

מש"כ שהרי"ז דיבר רק על עיקר דינא יישר, אולם הרי"ז לא דיבר על הבדלה הלא הוא בספרו הגדול על הרמב"ם.

מה ראית בספרו?

שלא דיבר על הבדלה אלא על עיקר דינא, [ספרו הלא אינו אוסף פסקים]

גמרא תענית דף ל:

תניא נמי הכי: כל האוכל בשר ושותה יין בתשעה באב - עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמתם.

אמנם רש"י פירש שהכוונה לסעודה המפסקת.
ולכאורה הדברים ק"ו!
אלא שיש לדחות ולומר שסעודה המפסקת היא "כמי שמתו מוטל לפניו" ואונן אסור בבשר ויין, אבל ת"ב הוא "כיום ראשון של אבלות" ואבל - מותר בבשר ויין!

עזריאל ברגר כתב:גמרא תענית דף ל:

תניא נמי הכי: כל האוכל בשר ושותה יין בתשעה באב - עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמתם.

אמנם רש"י פירש שהכוונה לסעודה המפסקת.
ולכאורה הדברים ק"ו!
אלא שיש לדחות ולומר שסעודה המפסקת היא "כמי שמתו מוטל לפניו" ואונן אסור בבשר ויין, אבל ת"ב הוא "כיום ראשון של אבלות" ואבל - מותר בבשר ויין!

הן הן דברי הגר"א בסי' תקנ"ב ס"ק ט"ז שהפנה להם הגרי"ז בספרו.

פרי יהושע כתב:שלא דיבר על הבדלה אלא על עיקר דינא, [ספרו הלא אינו אוסף פסקים]

בספר כתוב שרק בסעודה המפסקת יש דין של אנינות,
איפה ראית שהוא אומר הלכה למעשה לשתות יין בט"ב?

סעדיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:גמרא תענית דף ל:

תניא נמי הכי: כל האוכל בשר ושותה יין בתשעה באב - עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמתם.

אמנם רש"י פירש שהכוונה לסעודה המפסקת.
ולכאורה הדברים ק"ו!
אלא שיש לדחות ולומר שסעודה המפסקת היא "כמי שמתו מוטל לפניו" ואונן אסור בבשר ויין, אבל ת"ב הוא "כיום ראשון של אבלות" ואבל - מותר בבשר ויין!

הן הן דברי הגר"א בסי' תקנ"ב ס"ק ט"ז שהפנה להם הגרי"ז בספרו.

יישר כח.

עזריאל ברגר כתב:

סעדיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:אמנם רש"י פירש שהכוונה לסעודה המפסקת.
ולכאורה הדברים ק"ו!
אלא שיש לדחות ולומר שסעודה המפסקת היא "כמי שמתו מוטל לפניו" ואונן אסור בבשר ויין, אבל ת"ב הוא "כיום ראשון של אבלות" ואבל - מותר בבשר ויין!

הן הן דברי הגר"א בסי' תקנ"ב ס"ק ט"ז שהפנה להם הגרי"ז בספרו.

יישר כח.

ולכל הענין עי' במשמר הלוי מגילה סי' י"ב