פורום אוצר החכמה

זקני החת"ס בשו"ת או"ח סי' קנ"ו ביאר את טעם האיסור ללמוד תורה בערב ט' באב אחרי חצות משום שכל מה שלומד תורה מחצות ואילך עדיין מחשבתו עליו והרהורו גביה בלילה ונכנס לאבל כשהוא שמח, ומזה העלה לדינא דגם כשחל ערב ט' באב בשבת אסור בת"ת מחצות משום שאין טעם האיסור מחמת ערב ט' באב אלא מחמת תשעה באב עצמו.
ולכאורה צ"ב שהרי חצות וכניסת ט' באב אינו זמן קבוע אלא משתנה לפי אורך הימים ומסתמא השמחה מת"ת קבועה במשך כל השנה לא שנא בימות החורף הקצרים ל"ש בימות הקיץ הארוכים וא"כ מ"ט אסרינן דווקא אחר חצות הו"ל למיסר שש שעות קודם השקיעה.