פורום אוצר החכמה

למה בסעודת מצווה כמו ברית וסיום מסכת מותר לאכול בשר בתשעת הימים, ובסעודת ראש חדש אסור

ראשית ,אינו סעודת מצוה,שו"ע או"ח תיט

שנית, הספרדים אוכלים בשר בר"ח (ע' יבי"א ט' או"ח נ').

ושלישית ,כך נהגו האשכנזים לא לאכול בשר מר"ח דממעטין בשמחה ונהגו מר"ח להצניע את הסכין

שמש כתב:שנית, הספרדים אוכלים בשר בר"ח (ע' יבי"א ט' או"ח נ').

מה עוד, שהתימנים, נמנעים מאכילת בשר רק בסעודה מפסקת, וכדינא דגמרא, וכפי שנפסק גם ברמב"ם.

שמש כתב:שנית, הספרדים אוכלים בשר בר"ח (ע' יבי"א ט' או"ח נ').

גם היו כמה מגדולי החסידים שנהגו כן, עי' דרכי חיים ושלום (מונקאטש), ועוד.

ביליצר כתב:ראשית ,אינו סעודת מצוה,שו"ע או"ח תיט

לשון השו"ע שהזכרת: מצוה להרבות בסעודת ראש חודש.
אם כן איני מבין דברי מר שהוכיח ממקור היפך מה שכתוב בו

הפשטן כתב:

שמש כתב:שנית, הספרדים אוכלים בשר בר"ח (ע' יבי"א ט' או"ח נ').

מה עוד, שהתימנים, נמנעים מאכילת בשר רק בסעודה מפסקת, וכדינא דגמרא, וכפי שנפסק גם ברמב"ם.

לא מדויק.
כאן התימנים נוהגים שלא כדברי הרמב"ם, שכתב בפירוש שנהגו לא לאכול בשר משבת חזון.

כדכד כתב:

ביליצר כתב:ראשית ,אינו סעודת מצוה,שו"ע או"ח תיט

לשון השו"ע שהזכרת: מצוה להרבות בסעודת ראש חודש.
אם כן איני מבין דברי מר שהוכיח ממקור היפך מה שכתוב בו

מצוה להרבות ודי בזה ללא קביעת סעודה מיוחדת לר"ח עיין שם במשנה ברורה,
ועיין בערוך השולחן וז"ל,
והתמיהא גדולה: למה לא נהגו אצלינו כלל בסעודת ראש חודש? וכל שכן כשחל ראש חודש בשבת, שאין עושין סעודה ביום ראשון? ושמא תפסו העולם כיון דבש"ס שלנו אין זכרון לזה. דהנה הפסיקתא שמנתה ראש חודש בהדי הוצאות דשבתות וימים טובים – ליתא בגמרא שלנו בריש פרק שני דביצה. וגם: הך דבן סורר ומורה משמע דעיבור החודש אין בה מצוה, שהרי קתני: אכל בחבורת מצוה, אכל בעיבור החודש – שמע מינה דזה לאו מצוה.
וגם רבינו הבית יוסף בספרו הגדול דחה כל ראיית הטור, עיין שם. ומכל מקום נכון לחוש לזה, אבל מה נעשה שיד הזמן קשתה עלינו? ומכל מקום המהדרים מוסיפין איזה מאכל בראש חודש, וכן בשבת ראש חודש מוסיפין תבשיל לכבוד ראש חודש.

יהושעבנמי כתב:למה בסעודת מצווה כמו ברית וסיום מסכת מותר לאכול בשר בתשעת הימים, ובסעודת ראש חדש אסור

מחלוקת ידועה. אחד מטעמי האוסרים משום שבר"ח נפטר אהרן וע"פ הירושלמי בו נחרב בהמ"ק הראשון.

ביליצר כתב:

כדכד כתב:

ביליצר כתב:ראשית ,אינו סעודת מצוה,שו"ע או"ח תיט

לשון השו"ע שהזכרת: מצוה להרבות בסעודת ראש חודש.
אם כן איני מבין דברי מר שהוכיח ממקור היפך מה שכתוב בו

מצוה להרבות ודי בזה ללא קביעת סעודה מיוחדת לר"ח עיין שם במשנה ברורה,
ועיין בערוך השולחן וז"ל,
והתמיהא גדולה: למה לא נהגו אצלינו כלל בסעודת ראש חודש? וכל שכן כשחל ראש חודש בשבת, שאין עושין סעודה ביום ראשון? ושמא תפסו העולם כיון דבש"ס שלנו אין זכרון לזה. דהנה הפסיקתא שמנתה ראש חודש בהדי הוצאות דשבתות וימים טובים – ליתא בגמרא שלנו בריש פרק שני דביצה. וגם: הך דבן סורר ומורה משמע דעיבור החודש אין בה מצוה, שהרי קתני: אכל בחבורת מצוה, אכל בעיבור החודש – שמע מינה דזה לאו מצוה.
וגם רבינו הבית יוסף בספרו הגדול דחה כל ראיית הטור, עיין שם. ומכל מקום נכון לחוש לזה, אבל מה נעשה שיד הזמן קשתה עלינו? ומכל מקום המהדרים מוסיפין איזה מאכל בראש חודש, וכן בשבת ראש חודש מוסיפין תבשיל לכבוד ראש חודש.

בשביל לאכול בשר לא צריך לקבוע סעודה מיוחדת ופשטות דברי השו"ע והפוסקים שסעודת ר"ח היא כן סעודת מצוה וגם המאכל המיוחד שמביא ערוה"ש יכול להיות בשרי אם לא בר"ח אב למנהגנו

בשביל לאכול בשר לא צריך לקבוע סעודה מיוחדת ופשטות דברי השו"ע והפוסקים שסעודת ר"ח היא כן סעודת מצוה וגם המאכל המיוחד שמביא ערוה"ש יכול להיות בשרי אם לא בר"ח אב למנהגנו
ע"כ דברי כד כד.........

כבר ציטטתי לכבודו את המשנה ברורה ואת הערוך השולחן ,
מהיוצא מדבריהם הוא דלא נהגו בו סעודת מצוה אלא ריבוי ולדעת הערוך השולחן וז"ל מכל מקום המהדרים מוסיפין איזה מאכל בראש חודש, וכן בשבת ראש חודש מוסיפין תבשיל לכבוד ראש חודש.
ולכן בודאי אין להתיר בשר בראש חדש ,
חסידים שנוהגים מידי חודש לעשות סעודה אע"פ שמנהג האשכנזים לא לאכול בשר מר"ח ונוהגים בו אבלות יש שהתירו,

עזריאל ברגר כתב:

הפשטן כתב:

שמש כתב:שנית, הספרדים אוכלים בשר בר"ח (ע' יבי"א ט' או"ח נ').

מה עוד, שהתימנים, נמנעים מאכילת בשר רק בסעודה מפסקת, וכדינא דגמרא, וכפי שנפסק גם ברמב"ם.

לא מדויק.
כאן התימנים נוהגים שלא כדברי הרמב"ם, שכתב בפירוש שנהגו לא לאכול בשר משבת חזון.

מה שכתבתי "וכפי שנפסק גם ברמב"ם", קיצרתי בלשוני, והתכוונתי שברמב"ם, מובא מצד אחד דינא דגמרא ש"לא יאכל בשר ולא ישתה ביין בסעודה המפסיק בה", אבל מצד שני לא מובא המנהג שהובא בשו"ע שלא לאכול בשר בכל תשעה הימים (אם כי אגב כן מובא ברמב"ם המנהג שלא לשחוט בתשעת הימים).

עי' בספר אתקינו סעודתא - ראש חודש, אות יד', מש"כ בענין זה.

דגל מחנה יהודה, מה"ח, בראנדוויין, עמ' תיב ובהערות שם