פורום אוצר החכמה

דרומי כתב:מי שמצטער טובא מותר לו לרחוץ אפילו בת"ב, מעיקר הדין.

יושב סתר כתב:אבל האמת שאין קשר כלל בין ענייני אבילות לבין יו"ט. לא דומה, לא כמעט.

ר' יונה כתב:עוד פתרון, לטבול במקוה שאוסרים לטבול ללא מקלחת מקדימה.

דרומי כתב:מי שמצטער טובא מותר לו לרחוץ אפילו בת"ב, מעיקר הדין.

ר' יונה כתב:

דרומי כתב:מי שמצטער טובא מותר לו לרחוץ אפילו בת"ב, מעיקר הדין.

וחשבתי לדון, אדם שבערב ת"ב עדיין לא מציק לו כ"כ, אבל יודע שאם לא יתרחץ עכשיו אז בת"ב יהיה בגדר מצטער ויותר לו להתקלח, האם עדיף שיתרחץ עכשיו שזה עדיין איסורו משום מנהג, וימנע מרחיצה בת"ב גופא, או שכיון שכרגע לא צריך ימתין עד שיצטער ויהיה מותר לו מן הדין.

ר' יונה כתב:עוד פתרון, לטבול במקוה שאוסרים לטבול ללא מקלחת מקדימה.

דעת נעימה כתב:

ר' יונה כתב:

דרומי כתב:מי שמצטער טובא מותר לו לרחוץ אפילו בת"ב, מעיקר הדין.

וחשבתי לדון, אדם שבערב ת"ב עדיין לא מציק לו כ"כ, אבל יודע שאם לא יתרחץ עכשיו אז בת"ב יהיה בגדר מצטער ויותר לו להתקלח, האם עדיף שיתרחץ עכשיו שזה עדיין איסורו משום מנהג, וימנע מרחיצה בת"ב גופא, או שכיון שכרגע לא צריך ימתין עד שיצטער ויהיה מותר לו מן הדין.

כדומה לזה לכאורה אפשר להביא מעשה דומה:
אני מכיר אדם שכשהיה אונן רחץ מטעם זה, כי הוא ידע שיצטער טובא במהלך השבעה והבין שקל יותר לרחוץ באנינות מאשר בימי השבעה.

דעת נעימה כתב:

ר' יונה כתב:

דרומי כתב:מי שמצטער טובא מותר לו לרחוץ אפילו בת"ב, מעיקר הדין.

וחשבתי לדון, אדם שבערב ת"ב עדיין לא מציק לו כ"כ, אבל יודע שאם לא יתרחץ עכשיו אז בת"ב יהיה בגדר מצטער ויותר לו להתקלח, האם עדיף שיתרחץ עכשיו שזה עדיין איסורו משום מנהג, וימנע מרחיצה בת"ב גופא, או שכיון שכרגע לא צריך ימתין עד שיצטער ויהיה מותר לו מן הדין.

כדומה לזה לכאורה אפשר להביא מעשה דומה:
אני מכיר אדם שכשהיה אונן רחץ מטעם זה, כי הוא ידע שיצטער טובא במהלך השבעה והבין שקל יותר לרחוץ באנינות מאשר בימי השבעה.

קאצק כתב:כתב לי אחד חשוב בפרטי

גם הגרח"ק לא מתקלח אלא רק במקווה ולא בסבון,

דעת נעימה כתב:

ר' יונה כתב:

דרומי כתב:מי שמצטער טובא מותר לו לרחוץ אפילו בת"ב, מעיקר הדין.

וחשבתי לדון, אדם שבערב ת"ב עדיין לא מציק לו כ"כ, אבל יודע שאם לא יתרחץ עכשיו אז בת"ב יהיה בגדר מצטער ויותר לו להתקלח, האם עדיף שיתרחץ עכשיו שזה עדיין איסורו משום מנהג, וימנע מרחיצה בת"ב גופא, או שכיון שכרגע לא צריך ימתין עד שיצטער ויהיה מותר לו מן הדין.

כדומה לזה לכאורה אפשר להביא מעשה דומה:
אני מכיר אדם שכשהיה אונן רחץ מטעם זה, כי הוא ידע שיצטער טובא במהלך השבעה והבין שקל יותר לרחוץ באנינות מאשר בימי השבעה.

ר' יונה כתב:לכאו' באנינות אין איסור רחיצה, משא"כ בתשעת הימים יש איסור

עזריאל ברגר כתב:רחיצה באנינות - מחלוקת הפוסקים (הרמב"ם מתיר בשופי), וכפי שמשמע מהמגיבים שמעלי - כנראה שגם האוסרים אסרו רק ממנהגא.

דעת נעימה כתב:

ר' יונה כתב:

דרומי כתב:מי שמצטער טובא מותר לו לרחוץ אפילו בת"ב, מעיקר הדין.

וחשבתי לדון, אדם שבערב ת"ב עדיין לא מציק לו כ"כ, אבל יודע שאם לא יתרחץ עכשיו אז בת"ב יהיה בגדר מצטער ויותר לו להתקלח, האם עדיף שיתרחץ עכשיו שזה עדיין איסורו משום מנהג, וימנע מרחיצה בת"ב גופא, או שכיון שכרגע לא צריך ימתין עד שיצטער ויהיה מותר לו מן הדין.

כדומה לזה לכאורה אפשר להביא מעשה דומה:
אני מכיר אדם שכשהיה אונן רחץ מטעם זה, כי הוא ידע שיצטער טובא במהלך השבעה והבין שקל יותר לרחוץ באנינות מאשר בימי השבעה.

עתניאל בן קנז כתב:

דעת נעימה כתב:

ר' יונה כתב:

דרומי כתב:מי שמצטער טובא מותר לו לרחוץ אפילו בת"ב, מעיקר הדין.

וחשבתי לדון, אדם שבערב ת"ב עדיין לא מציק לו כ"כ, אבל יודע שאם לא יתרחץ עכשיו אז בת"ב יהיה בגדר מצטער ויותר לו להתקלח, האם עדיף שיתרחץ עכשיו שזה עדיין איסורו משום מנהג, וימנע מרחיצה בת"ב גופא, או שכיון שכרגע לא צריך ימתין עד שיצטער ויהיה מותר לו מן הדין.

כדומה לזה לכאורה אפשר להביא מעשה דומה:
אני מכיר אדם שכשהיה אונן רחץ מטעם זה, כי הוא ידע שיצטער טובא במהלך השבעה והבין שקל יותר לרחוץ באנינות מאשר בימי השבעה.

טוב, עשה, וכן מובא בדברי הפוסקים. (ומבוסס על דברי הראשונים, שהיה מנהג לרחוץ את האבל לאחר הקבורה)
והדמיון עולה יפה (להלכה אף אונן אסור ברחיצה, עכ"פ ממנהגא - כדעת הרמ"א).

גם זו לטובה כתב:

דעת נעימה כתב:כדומה לזה לכאורה אפשר להביא מעשה דומה:
אני מכיר אדם שכשהיה אונן רחץ מטעם זה, כי הוא ידע שיצטער טובא במהלך השבעה והבין שקל יותר לרחוץ באנינות מאשר בימי השבעה.

שמעתי וראיתי שיש כאלו שמתרחצים באנינות ולא הבנתי מנין ההיתר אחרי שהדבר מבואר לאיסור, ואולי הטעות התחילה מהטעם שכתב מר, עד שנעשה כהיתר.

עובר ושב כתב:

ר' יונה כתב:עוד פתרון, לטבול במקוה שאוסרים לטבול ללא מקלחת מקדימה.

ראיתי כאלה שאחזו את המושג "מקלחת" כפשוטו, ומתקלחים ללא סבון או שמפו, ונכנסים כך בסרחונם למקווה עם כל המשתמע. ולמרות שהצעתי בעדינות אם צריכים שמפו, דחו בעדינות את ההצעה... לכן יש להבהיר בשלטים מעין אלה, על חובת השימוש בסבון ושמפו.

לגופו של ענין, אדם שאינו מתרחץ וכולו מזיע, הוא מזיק את הרבים, ואין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתו. ומי התיר לו.

והרחיצה לאדם כזה אין עניינה הנאה, אלא הסרת הלכלוך, ובאופן זה מותר לרחוץ אפי' בת"ב (מעין מה שכתב הרב דרומי, אלא שהוא דיבר במצטער) ולדוגמא אדם שישב בשירותים צריך לרחוץ ידיו היטב עם סבון כדי להסיר את הלכלוך והחיידקים, והוא הדין לאדם המכוסה בזיעה וריחו נודף.

ומה שאסרו רחיצה בימים אלה, היא מניעת ההנאה והתענוג.

הרמ"א (תקנ"א ט"ז) כתב שהלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה בשאר שנה הואיל ואינה עושה לתענוג רק לצורך מצוה.

ובשו"ע (תקנ"ד ח') כתב שלהעביר הליכלוך שרי, וביאר המשנ"ב דאינו אסור אלא רחיצה של תענוג.

וכן בהלכות יוה"כ (תרי"ג א') נאמר שיוה"כ אסור ברחיצת תענוג. וכתב המשנ"ב (סק"ב) שמלשון זה (של איסור רחיצה משום תענוג) משמע דאם הזיע הרבה ורוצה לרחוץ להעביר הזיעה מותר, כיון שאינה רחיצה של תענוג (ורק סייג דבריו שמ"מ מי שאינו איסטניס ואינו צריך לרחיצה זו כ"כ, נכון להחמיר בשביל העברת הזיעה. ופשוט שכוונתו במזיע מעט ולא במזיע הרבה שריחו נודף).

וראיתי להרש"ב גנוט שהביא בשם האגר”מ (אבהע”ז ח”ד, פ”ד) בפשיטות שמותר לרחוץ לצורך ניקוי הגוף מהזיעה. ובשו”ת שבט הלוי כתב שבארץ ישראל נהגו להקל בזה, אך ירחץ אבר אבר ולא בבת אחת. ובס’ הלכות בין המצרים (להגרמ”מ קארפ שליט”א) הביא שהגר”א דושניצר והגר”מ קלירס הקילו בדבר, ושהגרי”ש אלישיב אמר שלאיסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום יש להקל (ומי לא רגיל לרחוץ בכל יום?)

והגר"מ שטרנבוך בתשובות והנהגות (ח”ד קכ”ט) כתב שאף שמפורסם שמרן החזו”א ז”ל נשאל בזה ואסר אף שמצטערים מן הזיעה, הרי שאין למדים הלכה מפי מעשה, ואולי נתכוין אצלם גם מאיזה טעם אחר, שהרי אפילו אבל בתוך שבעה מותר אם הוא איסטניס שמצטער הרבה וכ”ש כאן, עכ”ל.

עובר ושב כתב:והגר"מ שטרנבוך בתשובות והנהגות (ח”ד קכ”ט) כתב שאף שמפורסם שמרן החזו”א ז”ל נשאל בזה ואסר אף שמצטערים מן הזיעה, הרי שאין למדים הלכה מפי מעשה, ואולי נתכוין אצלם גם מאיזה טעם אחר, שהרי אפילו אבל בתוך שבעה מותר אם הוא איסטניס שמצטער הרבה וכ”ש כאן, עכ”ל.

עובר ושב כתב:הגרי”ש אלישיב אמר שלאיסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום יש להקל (ומי לא רגיל לרחוץ בכל יום?)

לבי במערב כתב:

ר' יונה כתב:שמעתי בשם הגאון ר' שריה דבילצקי זצוק"ל שגם במקוה האסור לטבול ללא מקלחת, אסור בתשעת הימים להתקלח, ויש לדון מדוע אין כאן גזל, ואולי שונה הדין בין מקוה פרטי לציבורי.

השמועה אמיתית היא?

איש_ספר כתב:שקר וכזב. הפוך לגמרי.
הוא עצמו, אע"פ שהקפיד לטבול בכל יום (עד לשנותיו המאוחרות שנחלש), לא הלך בתשעת הימים למקווה והורה לכל שואליו שלא ללכת. (מלבד במקום צורך). מובן איפוא שהשמועה מוכחשת מתוכה.
יתכן שפלוני שהודיע לו שהוא הולך שאל אם מותר להתקלח, וכיון שלא רצה שישמע ממנו שום צד של היתר לטבול בתשעת הימים, אמר שאסור להתקלח לצורך זה....

סעדיה כתב:למה מוכחשת?
נפק"מ במקום הצורך.

איש_ספר כתב:צודק. חוזרני בי. משום מה היה לי רושם שהשמועה כוללת היתר לטבול בתשעת הימים ללא צורך של תק"ע. אכן אין לי מידע מה היתה דעתו על מקלחת למי שצריך לטבול. ואין לי מה לומר בענין. תודה על ההערה.

מבולבל כתב:חשבתי על העניין של רחיצת תענוג. מובא בספרים הקדושים, (אינני מקובל, כוונתי ליסוש"ה) בשם האר"י שלכבוד שבת קודש ירחץ ראשו בחמין. (לא מדובר על תשעת הימים אלא על כל שבתות השנה).
וצ"ב מה מכבד את השבת אם ביום שישי גופו נהנה מן הרחיצה בחמין? אלא צ"ל שהרחיצה בחמין מביאה את האדם לרעננות, וזה אכן משפיע על הרגשת גופו בשבת.
וא"כ ההיתר לרחוץ לנקיון הזיעה אין הכוונה שאם מרגיש קצת דביק כבר מותר לו להתרענן במקלחת, אלא הרחיצה צריכה לנקות בלבד ללא נתינת הרגשה רעננה לאח"כ, ואם תאמר שאי"ז אפשרי, כי כל רחיצה לנקיון ממילא מקנה הרגשת רעננות, צ"ל כך: אם הקושי של מי שהתרגל לרחוץ כל יום זה מחמת שחסר לו רעננות רז לכאורה אסור לרחוץ, אך אם הקושי הוא שמרגיש מלוכלך או שמריח את עצמו, אז יתנקה וישתדל לרחוץ בצורה שכמה שפחות ירגיש אח"כ 'פרעש' ומה שירגיש קצת הרי הוא אנוס.
ונראה לי שהרבה מהדעות בעניין הרחיצה הם יותר השקפתיות מאשר הלכתיות, אבל מי שרוצה לנהוג עפ"י הלכה גרידא, לכאורה אין עניין שיסבול בתשעת הימים אלא רק לא לעשות פעולות של תענוג.
אדגיש שאינני פוסק ואפילו לא למדתי היטב את הלכות האבילות. לכן נא לקחת את דבריי כסברת אורח בבית המדרש, ותו לא.

נוטר הכרמים כתב:

מבולבל כתב:חשבתי על העניין של רחיצת תענוג. מובא בספרים הקדושים, (אינני מקובל, כוונתי ליסוש"ה) בשם האר"י שלכבוד שבת קודש ירחץ ראשו בחמין. (לא מדובר על תשעת הימים אלא על כל שבתות השנה).
וצ"ב מה מכבד את השבת אם ביום שישי גופו נהנה מן הרחיצה בחמין? אלא צ"ל שהרחיצה בחמין מביאה את האדם לרעננות, וזה אכן משפיע על הרגשת גופו בשבת.
וא"כ ההיתר לרחוץ לנקיון הזיעה אין הכוונה שאם מרגיש קצת דביק כבר מותר לו להתרענן במקלחת, אלא הרחיצה צריכה לנקות בלבד ללא נתינת הרגשה רעננה לאח"כ, ואם תאמר שאי"ז אפשרי, כי כל רחיצה לנקיון ממילא מקנה הרגשת רעננות, צ"ל כך: אם הקושי של מי שהתרגל לרחוץ כל יום זה מחמת שחסר לו רעננות רז לכאורה אסור לרחוץ, אך אם הקושי הוא שמרגיש מלוכלך או שמריח את עצמו, אז יתנקה וישתדל לרחוץ בצורה שכמה שפחות ירגיש אח"כ 'פרעש' ומה שירגיש קצת הרי הוא אנוס.
ונראה לי שהרבה מהדעות בעניין הרחיצה הם יותר השקפתיות מאשר הלכתיות, אבל מי שרוצה לנהוג עפ"י הלכה גרידא, לכאורה אין עניין שיסבול בתשעת הימים אלא רק לא לעשות פעולות של תענוג.
אדגיש שאינני פוסק ואפילו לא למדתי היטב את הלכות האבילות. לכן נא לקחת את דבריי כסברת אורח בבית המדרש, ותו לא.

ההרגשה שלך נכונה, וכבר נשמעה בבית המדרש, וזו הוראה של חלק מהפוסקים לרחוץ רק מקומות הזיעה ואבר אבר.

לבי במערב כתב:

לבי במערב כתב:

ר' יונה כתב:שמעתי בשם הגאון ר' שריה דבילצקי זצוק"ל שגם במקוה האסור לטבול ללא מקלחת, אסור בתשעת הימים להתקלח, ויש לדון מדוע אין כאן גזל, ואולי שונה הדין בין מקוה פרטי לציבורי.

השמועה אמיתית היא?

איש_ספר כתב:שקר וכזב. הפוך לגמרי.
הוא עצמו, אע"פ שהקפיד לטבול בכל יום (עד לשנותיו המאוחרות שנחלש), לא הלך בתשעת הימים למקווה והורה לכל שואליו שלא ללכת. (מלבד במקום צורך). מובן איפוא שהשמועה מוכחשת מתוכה.
יתכן שפלוני שהודיע לו שהוא הולך שאל אם מותר להתקלח, וכיון שלא רצה שישמע ממנו שום צד של היתר לטבול בתשעת הימים, אמר שאסור להתקלח לצורך זה....

סעדיה כתב:למה מוכחשת?
נפק"מ במקום הצורך.

איש_ספר כתב:צודק. חוזרני בי. משום מה היה לי רושם שהשמועה כוללת היתר לטבול בתשעת הימים ללא צורך של תק"ע. אכן אין לי מידע מה היתה דעתו על מקלחת למי שצריך לטבול. ואין לי מה לומר בענין. תודה על ההערה.

גבול ים כתב:

נוטר הכרמים כתב:

מבולבל כתב:חשבתי על העניין של רחיצת תענוג. מובא בספרים הקדושים, (אינני מקובל, כוונתי ליסוש"ה) בשם האר"י שלכבוד שבת קודש ירחץ ראשו בחמין. (לא מדובר על תשעת הימים אלא על כל שבתות השנה).
וצ"ב מה מכבד את השבת אם ביום שישי גופו נהנה מן הרחיצה בחמין? אלא צ"ל שהרחיצה בחמין מביאה את האדם לרעננות, וזה אכן משפיע על הרגשת גופו בשבת.
וא"כ ההיתר לרחוץ לנקיון הזיעה אין הכוונה שאם מרגיש קצת דביק כבר מותר לו להתרענן במקלחת, אלא הרחיצה צריכה לנקות בלבד ללא נתינת הרגשה רעננה לאח"כ, ואם תאמר שאי"ז אפשרי, כי כל רחיצה לנקיון ממילא מקנה הרגשת רעננות, צ"ל כך: אם הקושי של מי שהתרגל לרחוץ כל יום זה מחמת שחסר לו רעננות רז לכאורה אסור לרחוץ, אך אם הקושי הוא שמרגיש מלוכלך או שמריח את עצמו, אז יתנקה וישתדל לרחוץ בצורה שכמה שפחות ירגיש אח"כ 'פרעש' ומה שירגיש קצת הרי הוא אנוס.
ונראה לי שהרבה מהדעות בעניין הרחיצה הם יותר השקפתיות מאשר הלכתיות, אבל מי שרוצה לנהוג עפ"י הלכה גרידא, לכאורה אין עניין שיסבול בתשעת הימים אלא רק לא לעשות פעולות של תענוג.
אדגיש שאינני פוסק ואפילו לא למדתי היטב את הלכות האבילות. לכן נא לקחת את דבריי כסברת אורח בבית המדרש, ותו לא.

ההרגשה שלך נכונה, וכבר נשמעה בבית המדרש, וזו הוראה של חלק מהפוסקים לרחוץ רק מקומות הזיעה ואבר אבר.

יסוד הדברים [על רחיצה בע"ש] מבואר במטה משה בשם רבו המהרש"ל
וכתב מהר"ש בהגה"ה בש''ע בא"ח סי' רמ"ב ס"ג שלא ירחץ לשבת אלא סמוך לערב שילביש עצמו מיד וזהו כבוד השבת, ומפי מורי הגאון ז"ל שמעתי הטעם שיש לרחוץ סמוך לערב כדי שתבא ההנאה בשבת עצמו, דרחיצה הנאה שלאחר שעה היא כמ"ש הרמב"ן ז"ל הביאו הטור א"ח סימן תקנ"ג.
כמובן שיש לעורר מזה גם לאידך גיסא על רחיצה בערב תשעת הימים סמוך לשקיעה [וכדברי הרמב"ן שם על ערב ת"ב].