פורום אוצר החכמה

היה לי פשוט להורות מסברא שמי שבשאר ילדיו לא הקפיד ועשה את סעודת הברית חלבית עם דגים וכדו' יהיה אסור לו לעשות סעודת ברית מילה בתשעת הימים בבשר, ויש מחבריי שחלקו על זה.
האם כבר דנו בזה פוסקי דורנו שליט"א?

עד"ז כתבו לגבי רחיצה/טבילה בע"ש חזון, שמי שמבטל אותה לפעמים - לא "יחמיר" דווקא בתשעת הימים.

ואני שמעתי שאומרים להיפך: שאם חשיבות הבשר במילה היא כ"כ גדולה (ודרשו על זה "כורתי בריתי עלי זבח") עד שמתירים בשר אפילו בשבוע שחל בו - אז חייבים תמיד להקפיד על סעודת מילה בשרית.
ולזה דעתי נוטה להלכה ולמעשה.

אם מותר - אז מותר, לא?
ואינו דומה לרחיצה, שם כל ההיתר הוא משום שאינו של תענוג, וכמו שכתב מהר"י סג"ל שאם רגיל כל שבוע זה נהיה חולי אצלו, ולכן אם אינו מקפיד בקביעות אסור, משא"כ בשר בברית הותר לגמרי.

לגבי סיום ראה במ"ב סקע"ג ש"אם לא היה עושה סעודה בשאר הימים אפשר שלא יעשנה גם עתה". והרוצה יחלק.

אם המ"ב כותב על 'סיום' בלשון של 'אפשר', כלומר, שהוא משאיר מקום גם לאפשרות שכן יהיה מותר לעשות סעודה - הרי בברית מילה מסתבר שהוא היה מתיר לכתחילה ללא כל ספק.

יש להוסיף, שלכאורה אין כל קשר בין ילד לילד לענין הבשר, שנאמר 'מכיון שאצל הילד הקודם לא עשיתי בשר - לכן לא אעשה גם עתה', כי הרי אכילת הבשר בברית אינה שייכת לאבי הבן אלא היא שייכת לעצם המצוה. ופשוט. מה גם שאפילו מבחינת אבי הבן, הרי אינו דומה מצבו בבן הראשון למצבו בבן העשירי, עד"מ, מבחינה כלכלית ועוד. [אולי אם זה תאומים שעושים להם ברית בהפרש של כמה ימים - אז ההבדל בולט וכסברת פותח האשכול].