פורום אוצר החכמה

הנה בזמן הבית לכאורה היה עיקר היהדות והחיבור בין הנברא לבוראו על ידי עבודת האדמה והקרבת קרבנות, נתינת תרומות ומעשרות, וההידיעה שהכל מאיתו ית', השפע והמחסור, ולא כוחי ועוצם ידי.
צורת היהדות כיום, ובאלפיים שנות גלות, שמבוססת ברובה על מושכלות ועיוניות, ועסק בדברי תורה יום ולילה לכאורה התחילה רק מזמן המשנה.
הלא דבר הוא.
אולי זהו עוד סיבה להתאונן על החורבן, שבזמן הבית היה הדביקות באלוקים בנקל לכל בעל אומנות ולכל עובד אדמה, לא דרשו רק לב נכון ואמונת אומן, ואילו כיום שלעיון ושכל צריכים כשרון, החיבור לאלוקים עולה בקושי יותר.
האומנם?

אני לא מבין מה ההבדל בין מצוות קרבנות והפרשת תרו"מ לבין שאר מצוות מעשיות הנוהגות גם כיום.

ולענין לימוד התורה יומם ולילה, הלא בזמן הבית היה הכל בע"פ ועדיין לא היו מחלוקות כיון שהיתה כל התורה שגורה בפיהם ברהיטות, ואין ספק שלמדו יומם ולילה, ועובדי אדמה רק נתחלפו בעובדים בתחומים אחרים.

מה שכן, בביהמ"ק היתה השראת השכינה באופן מוחשי כ"כ שלא היו צריכים להתחבט כ"כ על אמונות ודעות.