פורום אוצר החכמה

חוקר חובב כתב:מה זה "ארץ ארמיניאה" (אולי טורקיה)?

ראשיתה של העיר הייתה בתור התיישבות שנוסדה על ידי מתיישבים יוונים מן העיר מגארה סביב שנת ג' אלפים ק"ג (657 לפנסה"נ). לפי מסורת עתיקה היא נקראה ביזנטיון על שם מנהיגם של המתיישבים, ביזאס. בשנים ג'רמ"ח-ג'רפ"ב (478-512 לפנסה"נ) נשלטה ביזנטיון בידי ממלכת פרס, ומאוחר יותר הצטרפה לליגה האטית-דלית כבת חסותה של אתונה. פעמיים מרדה בה, בשנת ג'ש"כ (440 לפנסה"נ) ובשנים ג'שמ"ט-ג'שנ"ב (408-411 לפנסה"נ), אך שתי המרידות דוכאו. בשנת ג'שנ"ה (405 לפנסה"נ) נכבשה על ידי ספרטה, אך חזרה לידי אתונה בשנת ג'ש"ע (390 לפנסה"נ). היא הצליחה לעמוד במצור שהטיל עליה פיליפוס מלך מוקדון בשנים ג'ת"כ-ג'תכ"א (340–339 לפנסה"נ), אך שנים מספר לאחר מכן הכירה בשלטון בנו, אלכסנדר הגדול, עליה.
בזמן מלחמות הדיאדוכים שבה וקיבלה את עצמאותה. בשנת ג'תפ"א (279 לפנסה"נ) תקפו את ביזנטיון שבטי הסקיתים והטילו עליה מס כבד, שכדי לממנו גבתה דמי מעבר מכל ספינה השטה במצר הבוספורוס. דמי מעבר אלו עוררו מלחמה בין ביזנטיון לרודוס וביתיניה, שתקפוה על מנת להכריחה להפסיק את גביית המסים מאוניותיהן וגם הצליחו בכך.
בין השנים ג'תק"ס-ג'תר"ס (המאה ה-2 לפנסה"נ) הייתה ביזנטיון בת בריתה של רומא, ומאוחר יותר שילמה לה מסים.

הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנים ג'תתקנ"ג-ג'תתקנ"ו (193–196 לספה"נ) והרס אותה, כנקמה על שתמכה ביריבו פסקניוס ניגר.
בשנת ד'פ"ד (324 לספה"נ) העביר הקיסר הרומי קונסטנטינוס הגדול את בירת האימפריה הרומית מרומא לביזנטיון, הרחיבה ופיארה וחנך אותה מחדש בשנת ד' אלפים צ' (330 לספה"נ), כבירתה החדשה של האימפריה הרומית, או כ"רומא החדשה" (Nova Roma), כפי שביקש לכנותה. מאז חנוכתה המחודשת נודעה בשם קונסטנטינופוליס.
. . הקיסר קבע את ה-11 במאי כיום חגיגת ייסוד העיר.
. . בג' אייר ד'תתקס"ד (12 באפריל 1204, לספה"נ) הצלבנים כבשו את קונסטנטינופול והעיר שימשה בירה לאימפריה הלטינית, בין השנים ד' אלפים תתקס"ד-ה' אלפים כ"א (1204–1261 לספה"נ).
בי"ב סיון ה'רי"ג (29 במאי 1453, לספה"נ) כוחות עות'מאניים בראשות הסולטאן מהמט השני כבשו את קונסטנטינופול והביאו לסופה של האימפריה הביזנטית והעיר שימשה כבירת האימפריה העות'מאנית בין השנים ה'רי"ג-ה'תרפ"ב (1453–1922 לספה"נ).

וְצִיצִין יִצְטַרְחַן בְּמָנֵי זַיְינָא וְיִפְקוּן בְּאָכְלוּסִין סַגִיאִין מִן לַמְבַּרְנְיָא וּמֵאַרַע אִטַלְיָא וְיִצְטַרְפוּן בְּלִגְיוֹנִין דְיִפְקוּן מִן קוּסְטַנְטִינֵי וִיצַעֲרוּן לַאֲתוּרָאֵי וִישַׁעַבְּדוּן כָּל בְּנוֹי דְעֵבֶר בְּרַם סוֹפֵהוֹן דְאִלְיֵין וְאִלְיֵין לְמֵיפַּל בְּיַד מַלְכָּא מְשִׁיחָא וִיהַווֹן עַד עַלְמָא לְאוּבְדָנָא:

ובמוסיף ערוך ערך אשן כתב וז"ל ודע שלפי דעת בעל הערוך התרגום שאנו קורין בלשון המוני תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום ירושלמי והפסוקים שנאמרו בתרגום ירושלמי לא נאמרו מבעל תרגום אחר אלא נמצאו בנוסחאות שונות ולכן הביאום ובעל הערוך קרא לתרגום אונקלוס בבלי ולאחר קרא ירושלמי וכו' ולפי ענ"ד יונתן בן עוזיאל לא תרגם התורה כי מלבד אשר חז"ל לא הזכירו דבר זה יש ראייה עצומה כי בתרגום התורה נמצא זכר עיר קושטנטינא בפסוק וצים מיד כתים אשר לא היתה בימי יונתן בן עוזיאל ונבנית אחרי מותו כמה שנים עכ"ל (ובהיותי בפורים התקל"ט בק"ק קושטא וראיתי שקורין שם המגילה בי"ד ובט"ו הראיתי להם לשון זה שנבנית אחר מות יונתן בן עוזיאל דמשמעותו נבנית מחדש ולא מוסבת שם והאיך ס"ד להסתפק דמוקפת חומה מימות יהושע בן נון)

מרחביה כתב:על נפילת רומי ביד הפרסיים ראה יומא י א.

מרדכי וינטרויב כתב:תרגום איכה, ככל תרגומי כתובים, מאוחר הוא.