צפית לישועה - חיוב מדאורייתא?
פורסם: ה' יולי 09, 2020 4:02 am
ידועין דברי הגמ' בשבת דף ל"א סוע"א שמנו השאלות ששואלים ביום הדין וחד מנהון: צפית לישועה?
בפשטות קאי על הישועה מגלות (וכ"מ מרש"י ור"ן שם) ור' כאן עוד מהלכים בזה [והעיקור שם היא דברי ה"ר יונה ז"ל בשע"ת ש"ג ל"ב].
כיון ששואלים עליה ביום הדין זאת אומרת שהיא חיוב גמור לצפות לישועה.
השאלה שנשאלת היא, מהו חיוב זה וממתי חוייבנו בה. הרי כשניתנה תורה לא חרבה בית המקדש ואף לא נבנתה. וכי חכמים חייבו אותנו בה, וכי נמנית הוא כמצוה מדרבנן, אתמהה.
*
פוק חזי מה שכתב הסמ"ק במ"ע א', וז"ל
הרי שלפי דברי הסמ"ק יוצא שהיא חיוב מדאורייתא הנלמד מדיבור ראשונה שב'עשרת הדברות'.
האומנם דיש להעיר בדבריו, דלכאו' לפי דבריו היה צריך שיהיה השאלה מנוסחת 'האמנת בישועה', וממה ששואלים 'צפית לישועה' משמע שיש חובת צפייה, וצע"ק.
ועיני חזי מה שכתב בצביון העמודים על הסמ"ק דאזיל בשיטות שציינתי, ולענ"ד אין שום מקום לומר כן, ונדחק בזה מאד שלא לצורך.
*
ויעויי' בחי' המיוחס להר"ן (שבת, שם) כתב בשם התוס' וז"ל
והמבואר מדבריו דיש חיוב צפייה ממש ולא רק אמונה שתבוא ישועה.
*
ואולי י"ל (ונתעוררתי לשורש הדברים ע"י ת"ח אחד) דכיון דבכל צרתם לו צר ושכינתא בגלותא, הרי 'אהבת ה'' מחייבת שנצפה ונחכה לישועה, והיא משרשי המצוות.
ולפי"ז א"ש לשון המחבר בשו"ע (או"ח סי' א' ס"ג) ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן ביהמ"ק.
אפשר להאריך עוד.
בפשטות קאי על הישועה מגלות (וכ"מ מרש"י ור"ן שם) ור' כאן עוד מהלכים בזה [והעיקור שם היא דברי ה"ר יונה ז"ל בשע"ת ש"ג ל"ב].
כיון ששואלים עליה ביום הדין זאת אומרת שהיא חיוב גמור לצפות לישועה.
השאלה שנשאלת היא, מהו חיוב זה וממתי חוייבנו בה. הרי כשניתנה תורה לא חרבה בית המקדש ואף לא נבנתה. וכי חכמים חייבו אותנו בה, וכי נמנית הוא כמצוה מדרבנן, אתמהה.
*
פוק חזי מה שכתב הסמ"ק במ"ע א', וז"ל
לידע שאותו שברא שמים וארץ הוא לבדו מושל מעלה ומטה ובד' רוחות כדכתיב (שמות כ') אנכי ה' אלהיך וגומר, וכתיב (דברים ד') וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. ודרשו חכמים אפילו באויר. לידע, פירוש לאפוקי מן הפילוסופין שאמרו שהעולם נוהג מאליו במזלות. ואין לו מנהיג ולא דבר, ואפילו קריעת ים סוף ויציאת מצרים וכל הנפלאות שנעשו במזל היו. ויש לנו להאמין כי שקר הם דוברים. אכן הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם כולו ברוח פיו. והוא הוציאנו ממצרים ועשה לנו כל הנפלאות ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה שנאמר (תהילים ל"ז) מה' מצעדי גבר כוננו. ובזה תלוי מה שאמרו חכמים (שבת דף לא) ששואלין לאדם לאחר מיתה בשעת דינו צפית לישועה. והיכן כתיב מצוה זו. אלא ש"מ בזה תלוי, שכשם שיש לנו להאמין שהוציאנו ממצרים דכתיב אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגומר. ועל כרחין מאחר שהוא דיבור, הכי קאמר, כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלהיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם. וכן יושיענו ברחמיו שנית, כדכתיב (דברים ל') ושב וקבצך מכל העמים וגומר.
הרי שלפי דברי הסמ"ק יוצא שהיא חיוב מדאורייתא הנלמד מדיבור ראשונה שב'עשרת הדברות'.
האומנם דיש להעיר בדבריו, דלכאו' לפי דבריו היה צריך שיהיה השאלה מנוסחת 'האמנת בישועה', וממה ששואלים 'צפית לישועה' משמע שיש חובת צפייה, וצע"ק.
ועיני חזי מה שכתב בצביון העמודים על הסמ"ק דאזיל בשיטות שציינתי, ולענ"ד אין שום מקום לומר כן, ונדחק בזה מאד שלא לצורך.
*
ויעויי' בחי' המיוחס להר"ן (שבת, שם) כתב בשם התוס' וז"ל
צפית לישועה. פי' רש"י ז"ל לדברי הנביאים ע"כ. ועוד צריך לבאר צפית לישועה בימיך. ולא אמר צפית שתבוא ישועה לישראל דמי שאינו מאמין זה אפיקורס הוא שהאפיקורסי' אינן מאמינין שתבוא ישועה לעולם לישראל, כן פי' בתוספות
והמבואר מדבריו דיש חיוב צפייה ממש ולא רק אמונה שתבוא ישועה.
*
ואולי י"ל (ונתעוררתי לשורש הדברים ע"י ת"ח אחד) דכיון דבכל צרתם לו צר ושכינתא בגלותא, הרי 'אהבת ה'' מחייבת שנצפה ונחכה לישועה, והיא משרשי המצוות.
ולפי"ז א"ש לשון המחבר בשו"ע (או"ח סי' א' ס"ג) ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן ביהמ"ק.
אפשר להאריך עוד.