פורום אוצר החכמה

בזמנו כתבתי לדון בת"ב האם מותר לשבת ברכב או באוטובוס למשל ועוד כהנה
וצדדי הספק הוא האם נצטוינו לשבת על הרצפה בת"ב וממילא באוטובוס וברכב כאשר אי אפשר לשבת על הריצפה מותר לו לשבת על הכסא
או אפשר שנצטוינו שלא לשבת על כסא ולפי"ז גם באוטובוס וברכב יהיה אסור.
---
ובמידה ונאמר שיש דין לשבת על הריצפה האם גם יועיל סמיכה...

הצדיק רבי שלום שכנא זאהן שליט"א באחד מספריו כתב להוכיח שמותר לשבת באוטובוס עפ"י הגמ' בקידושין שרכוב כמהלך
ונראה שיש לחלק שדוקא שם דאיירי לענין הידור וקימה שייך הגדרת דין של רכוב כמהלך
משא"כ בת"ב שהוא מנהג של צער בישיבה קשה להגדיר זאת בגדרי דינים כאלו
לעיונכם

איני יודע מה הועיל לו רוכב כמהלך כאשר מדברי הפוסקים משמע לכאו' שיש מצווה לשבת על הריצפה ולקונן ומי יאמר לן שמותר כלל ללכת כאשר צריך לשבת עד חצות היום על הריצפה ולקונן על חורבן הבית וצ"ב בכל הסוגיא ועוד חזון למועד.
---
וראה גם מ"ב שכתב לדון איך מותר לומר ברכו בעמידה בליל ת"ב וכו' הרי להדיא מפורש בדבריו שיש דין ומצווה לשבת על הריצפה בת"ב ולקונן על חורבן הבית עד כדי כך שהוצרך המ"ב ליישב איך מותר לומר ברכו בעמידה.

כעבור שנה, האם מישהו יוכל להפנות אותי לשום מקום. אם מותר לשבת למשל באוטובוס על הספסל, או בתוך רכב בתשעה באב, כלומר, כאשר ממילא אינו יכול לשבת ולקונן עתה על החורבן אם מותר לו להתיישב על כסא, והוא הדין כשחוזר הביתה בליל תשעה באב מותר לו לשבת על כסא, היות וממילא לא יתיישב על הארץ לקונן על החורבן, או אפשר, שיש איסור בתשעה באב לשבת על כסא, וזה לא משנה אם מסוגל עתה להתיישב על הריצפה ולקונן על החורבן.

בספר טעמא דקרא כתב בשם החזון איש ז"ל, שהנוסע ברכב או באוטובוס רשאי לישב על הכסא, כיון שאין בכוונתו לתענוג ולנוחיות גרידא, אלא מטעם בטיחות הנסיעה. וכ"כ בספר תורת היולדת בשם הגרי"ש אלישיב.

ומסתבר שמי שיכול להחמיר על עצמו בכגון דא, תבוא עליו ברכה.