דגים בתשעת הימים

[תלמיד מובהק]

בשו"ע מבואר שאסור לאכול דגים בסעודה המפסקת ופירש המג"א משום שדגים בכלל בשר הם והרי זה בכלל מה שקבלו על עצמם לאסור כל מיני בשרים בנוסף לבשר חי ויין תוך שלשה ימים שאסור מדינא דגמרא, ושאלתי היא שאם כן כמו כן יש לאסור דגים גם בתשעת הימים שהרי מאותו דין קבלו על עצמם כל מיני בשרים בתשעת הימים ודגים הרי הם בכלל זה. ועל מה סמכו העולם לאכול דגים בתשעת הימים

[הבונה]

בשו"ע מבואר שאסור לאכול דגים בסעודה המפסקת ופירש המג"א משום שדגים בכלל בשר הם והרי זה בכלל מה שקבלו על עצמם לאסור כל מיני בשרים בנוסף לבשר חי ויין תוך שלשה ימים שאסור מדינא דגמרא, ושאלתי היא שאם כן כמו כן יש לאסור דגים גם בתשעת הימים שהרי מאותו דין קבלו על עצמם כל מיני בשרים בתשעת הימים ודגים הרי הם בכלל זה. ועל מה סמכו העולם לאכול דגים בתשעת הימים

להבנתי, המג"א לא אומר שדגים בכלל בשר, אלא כיון שלדינים מסוימים נקרא בשר, יש להחמיר לכה"פ בסעודה המפסקת.

[תלמיד מובהק]

אין בדבריו איזכור לכך שזהו חומרא מיוחדת בסעודה המפסקת ומקור הדין הוא באור זרוע שכתב בצורה פשוטה שנהגו לאסור גם בשר מליח (דהיינו שאינו תוך ב' ימים ולילה) ובכלל קבלה זו נכלל כל מיני בשרים כגון בשר עוף ודגים.
ואמנם באור זרוע לא מוזכר אלא על סעודה המפסקת מאחר והוא אינו סובר כלל את החומרא של לא לאכול בשר קודם תשעה באב, אך אנו נוהגים בזה כהמרדכי שהביא המחבר לפני כן שאסור בשר ויין בתשעת הימים (או בשבוע שחל בו כ"א לפי שיטתו) וכתב המרדכי כדברי האור זרוע שלא רק בשר תוך ב' ימים אלא אפילו בשר מליח ושאר מיני בשרים כגון בשר עוף, והמרדכי לא הזכיר דגים, והיינו משום שהוא לא סובר לאסור דגים גם בסעודה המפסקת
נמצא לסיכום שיש כאן שתי מחלוקות
א ההגהות אשר"י בשם אור זרוע אסר דגים בכלל כל מיני בשרים וכשאסרו את כל הבשרים אסרו גם דגים והמרדכי לא הכליל בזה דגים
ב האור זרוע אוסר רק בסעודה המפסקת והמרדכי אוסר מראש חודש
מעתה אנו שפוסקים כהאור זרוע בענין דגים שהוא בכלל בשר וכהמרדכי שאיסור בשר הוא מראש חודש אם כן יש לנו לאסור דגים בכלל זה וצ"ע

[הלמד מכל אדם]

ועל מה סמכו העולם לאכול דגים בתשעת הימים

יש לומר שסמכו על טעם השני של המג"א שטעם האיסור הוא משום תבשיל שעולה על שולחן מלכים ולא משום דהוי בכלל בשר.
ואף שבאו"ז שהוא מקור דין זה מפורש שסובר שהוא בכלל בשר, מ"מ אנן לא קי"ל הכי וכידוע שכל דברי הפוסקים אינם חייבים להיות צמודים למקור אלא קי"ל כותייהו מטעמים אחרים. וכדמוכח גם כאן מד' המג"א גופיה שהביא טעם אחר ולא מטעם האו"ז.

[אורייתא!]

בעניין האם דגים בכלל בשר עיין
שו"ת משנה הלכות חלק ה סימן צ. דיון ארוך.

[אליהוא]

כמדומה שבביאור הגר"א שם חולק על עיקר הדין בדגים, וע"ז סמכינן.

ובעיקר הדבר הנה זה לשון המרדכי סוף תענית כתב וז"ל: ופסק ראב"י העזרי ורבינו שב"ט דמותר לאכול בשר עוף אפי' בסעודה המפסקת וראיה מפ"ק דחגיגה כו' יצאו עופות שאין בהם שמחה. ומיהו לדידן דנהגינן איסור מר"ח, אפי' בשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס אסור. ע"כ מנהגים (מראב"י העזרי). עכ"ל.
וצ"ב מה השייכות מהא דנהגינן איסור בבשר ויין מר"ח, להא דאסור בבשר מלוח ויין תוסס, ולכאורה אם האיסור בסעודה המפסקת אינו כולל בשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס, א"כ מהיכא תיתי דהמנהג מר"ח כן כולל גם זה, דלכאורה אינו אלא הוספה על האיסור בסעודה המפסקת.

[לומד טהרות]

כמדומה שבביאור הגר"א שם חולק על עיקר הדין בדגים, וע"ז סמכינן.

לא נראה שכו"ע ס"ל כאן כדעת הגר"א שהרי בהרבה מקומות חולק רבינו הגר"א על המחבר ואין נוהגים כמותו.
ורק בא"י נוהגים בהרבה דברים כהגר"א משום שהם היו הבסיס לקהילת האשכנזים בא"י.
ואלו מנהג אכילת דגים בתשעת הימים נהוג בכל העולם.

[תלמיד מובהק]

[אליהוא כתב:
כמדומה שבביאור הגר"א שם חולק על עיקר הדין בדגים, וע"ז סמכינן

אם כן אז גם בסעודה המפסקת מותר ודלא כמפורש בשו"ע להדיא, ואיני יודע אם סומכים העולם להתיר לאכול דגים בסעודה המפסקת

[עשוי לנחת]

הקפצה

[אליהוא]

בסעודה המפסקת מנהג הגר"א שלא לאכול תבשיל כלל וכמו שנהג הרמב"ם ממנהגא דר"י בר אילעאי.