פורום אוצר החכמה

סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר תשעה באב

ולא מבעיא תשעה באב גופיה, אלא מריש ירחא דאב נמי מתבעי ליה לשנויי ולא לאבדוחי נפשיה, כדתנן משנכנס אב ממעטין בשמחה.

וצ"ע שאין נזהרין בזה.

לציין סידור רע"ג (הרפנס) זה גם סוג של בדיחה...
לענין עצמו ברור ש'בדיחא' בלשון הקדמונים הוא לא הבדיחה של דרויאנוב, אלא פשוט לשון שמחה, ולכן אין שום חידוש בדברי רע"ג. וכלשונו 'וכדתנן משנכנס אב ממעטין בשמחה' ותל"מ.

איש_ספר כתב:לציין סידור רע"ג (הרפנס) זה גם סוג של בדיחה...

אולי יבאר לן מר כונת הדברים?

כל דיני "יכול הוא לומר משטה אני בך" נוהגים גם בתשעת הימים.
הלא כן?....

ר' פינחס מקאריץ כתב, שסכנה (משמע, גופנית?) לצחוק בתשעה באב.
הובאו הדברים ב'אמרי פינחס השלם'.

.

חכם באשי כתב:ר' פינחס מקאריץ כתב, שסכנה (משמע, גופנית?) לצחוק בתשעה באב.
הובאו הדברים ב'אמרי פינחס השלם'.

אמנם היו מגדולי החסידות שכידוע אמרו וויצע"ן גדולים ומילתא דשטותא בט' באב.

וגם בשאר ימות השנה.....

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:וגם בשאר ימות השנה.....

בדייקא בתשעה באב.

גם בשאר ימות השנה מצינו שיש איסור, כמובא ברכות דף ל"א. אסור לו לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה. והובא להלכה בטור או"ח סימן תק"ס. ופירשו המפרשים משום חורבן ביהמ"ק. וגם על זה לא מקפידים.

יש עוד משהו בתק"ס שמשום מה מקפידים עליו רק בשלושת השבועות ובימי העומר...

הבונה כתב:

איש_ספר כתב:לציין סידור רע"ג (הרפנס) זה גם סוג של בדיחה...

אולי יבאר לן מר כונת הדברים?

אם יורשה לי, אבקש אף אני את ביאור הדברים.

עקביה כתב:

הבונה כתב:

איש_ספר כתב:לציין סידור רע"ג (הרפנס) זה גם סוג של בדיחה...

אולי יבאר לן מר כונת הדברים?

אם יורשה לי, אבקש אף אני את ביאור הדברים.

למה לא מובן?, הלא אמר שכוונתו שם לא ללשון בדיחה הרגיל בלשונינו אלא כפי הרגיל בלשונם לשון שמחה, אם משהו כ"כ שמח מבדיחה בוודאי נכנס תחת ההגדרה, בזמנינו שאומרים בדיחה לפעמים אפי' לא צוחקים, זה רק סוג של ראית מציאות מעוותת המבטאת דעת האדם האומרה בצורה משחררת שמאפשרת לו עמדה של ביקורת לא מעורבת כביכול, משהו כזה.

פרי יהושע כתב:למה לא מובן?, הלא אמר שכוונתו שם לא ללשון בדיחה הרגיל בלשונינו אלא כפי הרגיל בלשונם לשון שמחה, אם משהו כ"כ שמח מבדיחה בוודאי נכנס תחת ההגדרה, בזמנינו שאומרים בדיחה לפעמים אפי' לא צוחקים, זה רק סוג של ראית מציאות מעוותת המבטאת דעת האדם האומרה בצורה משחררת שמאפשרת לו עמדה של ביקורת לא מעורבת כביכול, משהו כזה.

הנושא הוא לא משמעות לשון בדיחה, אלא מה פגם מצא איש-ספר בסידור רב-עמרם-גאון מהדורת הרפנס.

עקביה כתב:

פרי יהושע כתב:למה לא מובן?, הלא אמר שכוונתו שם לא ללשון בדיחה הרגיל בלשונינו אלא כפי הרגיל בלשונם לשון שמחה, אם משהו כ"כ שמח מבדיחה בוודאי נכנס תחת ההגדרה, בזמנינו שאומרים בדיחה לפעמים אפי' לא צוחקים, זה רק סוג של ראית מציאות מעוותת המבטאת דעת האדם האומרה בצורה משחררת שמאפשרת לו עמדה של ביקורת לא מעורבת כביכול, משהו כזה.

הנושא הוא לא משמעות לשון בדיחה, אלא מה פגם מצא איש-ספר בסידור רב-עמרם-גאון מהדורת הרפנס.

כעת הבנתי אתכם.

ידוע הפתגם החסידי שממעטין - ע''י שמחה.
מי הראשון שהביא את זה?

מאור ושמש פ' וישב עה"פ ויט עד איש עדולמי