פורום אוצר החכמה

שני מועדים בלוח היהודי של ימים ארוכים.
א' בנסיבות משמחות, ואחר בנסיבות מצערות.

הלכה אחת שווה ביניהם והיא איסור הכיבוס.
אך בטעמם הם שונים. דהיינו:
בחוה"מ עיקר האיסור משום טירחה והיפך שמחת יו"ט
אך בט' הימים היא הדוקא לשם צער ויגון. יתירה מכך, לא עצם הכיבוס אלא עצם ההנאה מבגדים מכובסים
[להוציא בגדי זיעה, או לכבוד שבת.].

עכשיו, כשהתירו בימים אלו כיבוס לצורך בגדי תינוקות וכדו', האם נחלק כיצד נכבס?
האם בחוה"מ שזה משום טירחה נקל שימוש במכונת כביסה, משא"כ בט' הימים נכבס בצורה ידנית.

האמנם?

נחומצ'ה כתב:בחוה"מ עיקר האיסור משום טירחה והיפך שמחת יו"ט

אי"ז הטעם, אלא שלא יכנס לרגל מנוול.

זהו טעם אחד ויש טעם נוסף:
וראה מועד קטן י"ח ע"ב פירש"י:
כלי פשתן - דלא נפיש טירחא:
אפילו דשאר מיני - כלומר מטפחות דשאר מינין כגון דצמר אע"ג דנפיש טירחא שרי לכבס

ברמב"ן ועוד ראשונים מפורש שאין איסור משום מלאכה/טירחה, ובד' רש"י הנ"ל כבר עמדו אם סובר כדעות אחרות. (י"ל שבדבר שאין טירחה אין כ"כ חשש שישאיר מלאכתו למועד).
עכ"פ הטעם שנפסק להלכה להדיא הוא כדעת רוב הראשונים שלא יכנס מנוול, ותו לא. את היתר כלי פשתן ביארו באופ"א.