פורום אוצר החכמה

מהו המקור הראשון לאיסור השירה בתשעה באב?
חז"ל? ראשונים?
ואם כן, היכן????

מה נזכרת עכשיו מתשעה באב?
בגלל הסימן של א"ת? או בגלל האימרה החסידית עה"פ השבעני במרורים הרוני לענה?

לא ידעתי שאני אמור להתנצל!...
מה?! באמת שאסור עכשיו לעסוק בענייני ת"ב?!..

בקיצור, מישהו יכול לעזור?

הנאמן בפקדונו כתב:מה נזכרת עכשיו מתשעה באב?
בגלל הסימן של א"ת? או בגלל האימרה החסידית עה"פ השבעני במרורים הרוני לענה?

זו לא אימרה חסידית, כדומני שזה כבר נזכר במדרש איכ"ר על אתר (ומשם למחזו"ו)

מסופקני אם בחז"ל או בראשונים ניתן למצוא מקור לדבר ספיציפית על תשעה באב,
שכן בגמרא (סוטה מ"ח וגיטין ז') נאמר איסור על כל השנה מאז החורבן,
ודנו הפוסקים כיצד שומעים בכלל מוזיקה במשך השנה, עי' אגר"מ ח"א סי' קס"ו,
ורק בדורות האחרונים, איני יודע לציין מתי בדיוק, שאף לנוהגים לשמוע במשך השנה כלי זמר, נתחדש האיסור מדינא דגמ' הנ"ל לכה"פ בימי המצרים - שאסור בשמחות וכו' - אסור ג"כ מוזיקה.
א"כ בעצם ניתן לראות מקור האיסור בגמ' הנ"ל, בצירוף המשנה בתענית "משנכנס אב ממעטין בשמחה", עד לכל מנהגי האבלות בסימן תקנ"א.

למיטב ידיעתי הדלה, כולם מתבססים על הא"ר שאסור לעשות מחולות בשלושת השבועות, שהביאו מרן הח"ח בסימן תקנ"א ס"ק טז.
אולם, היישום לכל מוזיקה הוא משני הדורות האחרונים, כמעין מקום שהניחו לשיטת הרמב"ם והשו"ע והב"ח, וכמו שהאריך בזה מרן האגר"מ בתשובתו שהוזכרה לעיל.

הנאמן בפקדונו כתב:מה נזכרת עכשיו מתשעה באב?
בגלל הסימן של א"ת? או בגלל האימרה החסידית עה"פ השבעני במרורים הרוני לענה?

פשוט מאוד
הרי בלילי פסחים נוהגין לאכול בצים מטעם הידוע
ועי' בטור - א"ת ב"ש ג"ר ד"ק וכו' - יום א' דפסח חל באותו יום שחל בו ת"ב וכו'

ומה תאמרו על שזה עתה מצאתי בדברי הרוקח, בכת"י, שכותב בפשיטות, שאסור לשורר בתשעה באב!

חכם באשי כתב:ומה תאמרו על שזה עתה מצאתי בדברי הרוקח, בכת"י, שכותב בפשיטות, שאסור לשורר בתשעה באב!

נפלא ביותר. זה באמת פלאי פלאות.
באיזה חיבור?

חכם באשי כתב:ומה תאמרו על שזה עתה מצאתי בדברי הרוקח, בכת"י, שכותב בפשיטות, שאסור לשורר בתשעה באב!

צריך לראות כל לשונו בענין, כי כאמור מסופקני אם יכול להיות דיבור מסויים בענין זה בראשונים על תשעה באב יותר משאר השנה.

חכם באשי כתב:ומה תאמרו על שזה עתה מצאתי בדברי הרוקח, בכת"י, שכותב בפשיטות, שאסור לשורר בתשעה באב!

פשיטא, וזה דבר מובן גם בלא שייכתב. וודאי שאין בכך לא פלא ולא פלאות.
כמובן שניתן ללמוד מזה שבשאר הימים מותר לשיר, אך זה ג"כ פשוט שיהיה מותר לשיר לצורך מצווה ובט"ב אפילו הכי אסור.

בברכה,
מדובר בפירושו לאחד מספרי הכתובים, שעדיין לא יצא לאור.
אסור לי לגלות פרטים נוספים, כי לא אני עובד על הספר, אלא רק סייעתי במידת מה למהדירו.

י. רבינוביץ כתב:

חכם באשי כתב:ומה תאמרו על שזה עתה מצאתי בדברי הרוקח, בכת"י, שכותב בפשיטות, שאסור לשורר בתשעה באב!

פשיטא, וזה דבר מובן גם בלא שייכתב. וודאי שאין בכך לא פלא ולא פלאות.
כמובן שניתן ללמוד מזה שבשאר הימים מותר לשיר, אך זה ג"כ פשוט שיהיה מותר לשיר לצורך מצווה ובט"ב אפילו הכי אסור.

תמיהני, שהרי ידוע שכן שרים בת"ב לפי חלק מהמנהגים את הקינות, בניגון נוגה.

כנראה זה כמו לימוד. ללמוד אסור, אבל בענייני החורבן מותר.
כך גם מוזיקה המשמחת אסור, אבל ניגוני הקינות, שמדברים שם על עניני החורבן עם מנגינה לא ממש מרנינה.. מותר.

אמנם לא על ת"ב דוקא, אבל בלקט יושר כתב שהתה"ד לא היה שר "אליהו הנביא" במו"ש של ספירת העומר (כך מובא בהליכות שלמה ספירת העומר (דבר הלכה כ"ב), ולא הצלחתי למצוא בפנים).

איסתרא בלגינא כתב:אמנם לא על ת"ב דוקא, אבל בלקט יושר כתב שהתה"ד לא היה שר "אליהו הנביא" במו"ש של ספירת העומר (כך מובא בהליכות שלמה ספירת העומר (דבר הלכה כ"ב), ולא הצלחתי למצוא בפנים).

בלקט יושר מצינו גם על בין המצרים - בריש הלכות בין המצרים ות"ב (עמ' רמב, אות א, מהדו' מכו"י): "ולא אמר זמירות ואליהו מי"ז בתמוז עד אחר ט' באב".
לא טרחתי לחפש הענין לגבי ספירה, רק ציינתי מה שהיה בזכרוני.

.