בריושמא כתב:עד שאתה דן בצמצום הלשון ובהעמדתה על קומה אחת או שתיים או שלוש,
צריך אתה לדון גם בהרחבתה. שהרי היו מלים בשפה העברית שהשתמשו בהן בזמן המקרא,
אלא שלא נכנסו לספר התנ"ך. כגון: נצף, שמשמעותה חצי. האם צריכים אנו לכלול את הנצף בלשון הקודש?
החושב כתב:במגילה ח:-ט. מבואר שהמילים בארמית שמופיעות בכתבי הקודש (תנ"ך) - זה לא לשון הקודש.
בריושמא כתב:עד שאתה דן בצמצום הלשון ובהעמדתה על קומה אחת או שתיים או שלוש,
צריך אתה לדון גם בהרחבתה. שהרי היו מלים בשפה העברית שהשתמשו בהן בזמן המקרא,
אלא שלא נכנסו לספר התנ"ך. כגון: נצף, שמשמעותה חצי. האם צריכים אנו לכלול את הנצף בלשון הקודש?
בריושמא כתב:אין קשר בין נצף שבספר הערוך ובין נצף שבמילון אבן שושן.
נצף שכתבתי עליו הוא הנצף שנזכר במילון אבן שושן - מטבע עתיק שעליו רשומה המלה 'נצף' בכתב עברי עתיק.
לא הבנתי כיצד הגעת אל אכדית או אוגריתית.
אם אבן שושן אינו מביא אחת מן השפות הללו - מנין לך? האם יש בידך ראיה מאחד מן המילונים לשפות השמיות הללו?
או שמא סברא היא ותו לא.
ומדוע לא תסכים ש'נצף' היא מלה עברית? כפשוטם של מעשים ושל מטבעות ושל חפירות.
לייטנר כתב:בהזדמנות זו אבקש למצוא שם עברי לבעל החיים בעל הדבשת האחת או השתיים, המכונה 'ספינת המדבר'.
בריושמא כתב:הרב זאב ערבות, גם את מילון אבן שושן צריך לדעת לקרוא.
אבל אחרי ככלות הכל - הנצף הזה אינו חשוב כל כך, ולכן לא אמשיך לכתוב עליו מאומה.
עצה טובה: אם באמת אתה רוצה לכתוב על לשון הקודש - למד נא כיצד לקרוא מילונים. זו מלאכה בפני עצמה.
זאב ערבות כתב:לייטנר כתב:בהזדמנות זו אבקש למצוא שם עברי לבעל החיים בעל הדבשת האחת או השתיים, המכונה 'ספינת המדבר'.
זה מתחיל להיות משעשע. ומה עם שפיפון, שפן, תולעת, ארנבת...
לייטנר כתב:זאב ערבות כתב:לייטנר כתב:בהזדמנות זו אבקש למצוא שם עברי לבעל החיים בעל הדבשת האחת או השתיים, המכונה 'ספינת המדבר'.
זה מתחיל להיות משעשע. ומה עם שפיפון, שפן, תולעת, ארנבת...
כנראה לא ירדת לסוף דעתי.
לייטנר כתב:נראה מדבריך שמילים שנכתבו בתנ"ך הן בהכרח בלשון הקודש.
מאידך גיסא, מילים שמקורן משומרית, אכדית וכו', אינן בלשון הקודש.
נשאלת השאלה מה שמו של בעל החיים הנ"ל בלשון הקודש.
לייטנר כתב:אינני סבור ש'גמל' היא מילה באכדית.
עכ"פ, מסתבר שברור לך ששפה, ותהיה זו 'לשון הקודש' יכולה להכיל בתוכה מילים שהגיעו משפות אחרות.
וכאן הבן שואל: מתי נקבע הגבול שממנו מילים הקיימות בשפה, אינן שייכות אליה?
לייטנר כתב:אינני סבור ש'גמל' היא מילה באכדית.
עכ"פ, מסתבר שברור לך ששפה, ותהיה זו 'לשון הקודש' יכולה להכיל בתוכה מילים שהגיעו משפות אחרות.
וכאן הבן שואל: מתי נקבע הגבול שממנו מילים הקיימות בשפה, אינן שייכות אליה?
יקים כתב:לייטנר כתב:אינני סבור ש'גמל' היא מילה באכדית.
עכ"פ, מסתבר שברור לך ששפה, ותהיה זו 'לשון הקודש' יכולה להכיל בתוכה מילים שהגיעו משפות אחרות.
וכאן הבן שואל: מתי נקבע הגבול שממנו מילים הקיימות בשפה, אינן שייכות אליה?
הרב לייטנר, ר' זאב טוען לך - ובצדק - שאנחנו לא מכירים בטענות החוקרים שמילים אלו ואחרות בתנ"ך אינם חלק משפת העברית - לשון הקודש. כי מבחינתנו התורה ניתנה מן השמים, ובהכרח שהיא לשון הקודש שבה נברא העולם, ומכיון שע"פ חז"ל כל השפות מוצאם מלשון הקודש ובשום אופן לא להיפך, בטלה דעת החוקרים מפני דעת חז"ל וחסל.
מה אתה עונה לו על כך?
לייטנר כתב:יקים כתב:לייטנר כתב:אינני סבור ש'גמל' היא מילה באכדית.
עכ"פ, מסתבר שברור לך ששפה, ותהיה זו 'לשון הקודש' יכולה להכיל בתוכה מילים שהגיעו משפות אחרות.
וכאן הבן שואל: מתי נקבע הגבול שממנו מילים הקיימות בשפה, אינן שייכות אליה?
הרב לייטנר, ר' זאב טוען לך - ובצדק - שאנחנו לא מכירים בטענות החוקרים שמילים אלו ואחרות בתנ"ך אינם חלק משפת העברית - לשון הקודש. כי מבחינתנו התורה ניתנה מן השמים, ובהכרח שהיא לשון הקודש שבה נברא העולם, ומכיון שע"פ חז"ל כל השפות מוצאם מלשון הקודש ובשום אופן לא להיפך, בטלה דעת החוקרים מפני דעת חז"ל וחסל.
מה אתה עונה לו על כך?
שבהנחה שמוצא כל השפות הוא מלשון הקודש, כל מילה בעולם שייכת ללשון הקודש...
לייטנר כתב:יקים כתב:לייטנר כתב:אינני סבור ש'גמל' היא מילה באכדית.
עכ"פ, מסתבר שברור לך ששפה, ותהיה זו 'לשון הקודש' יכולה להכיל בתוכה מילים שהגיעו משפות אחרות.
וכאן הבן שואל: מתי נקבע הגבול שממנו מילים הקיימות בשפה, אינן שייכות אליה?
הרב לייטנר, ר' זאב טוען לך - ובצדק - שאנחנו לא מכירים בטענות החוקרים שמילים אלו ואחרות בתנ"ך אינם חלק משפת העברית - לשון הקודש. כי מבחינתנו התורה ניתנה מן השמים, ובהכרח שהיא לשון הקודש שבה נברא העולם, ומכיון שע"פ חז"ל כל השפות מוצאם מלשון הקודש ובשום אופן לא להיפך, בטלה דעת החוקרים מפני דעת חז"ל וחסל.
מה אתה עונה לו על כך?
שבהנחה שמוצא כל השפות הוא מלשון הקודש, כל מילה בעולם שייכת ללשון הקודש...
יקים כתב:2. כמובן שלשון משובשת ומעוותת אינה נחשבת כאותה הלשון, ובאמת מכך שכל השפות אינן נחשבות לשה"ק עקב השיבוש, מוכח שגם שפת העברית של היום (המורכבת בחלק ניכר מעיוות הלשון המקורית) אינה יכולה להיחשב כלשה"ק.
חגי פאהן כתב:יש תיעוד של יחזקאל הנביא ששמע את ה' משתמש במילה שהוא עצמו כנראה לא היה רגיל אליה:
יחזקאל י פסוק ו: "וַיְהִי בְּצַוֹּתוֹ אֶת הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים לֵאמֹר קַח אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַגַּלְגַּל מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד אֵצֶל הָאוֹפָן". פסוק יג: "לָאוֹפַנִּים לָהֶם קוֹרָא הַגַּלְגַּל בְּאָזְנָי".
משולש כתב:האם לומר שלשון הקודש התפתחה מאכדית ושומרית זה כמו לומר שפרשת משפטים זה שכלול של חוקי חמורבי (ח"ו)?
יקים כתב:משולש כתב:האם לומר שלשון הקודש התפתחה מאכדית ושומרית זה כמו לומר שפרשת משפטים זה שכלול של חוקי חמורבי (ח"ו)?
מבחינת אמונה וכפירה כמובן שיש לחלק, וקשה לקרוא לזה ממש כופר. אבל זוהי בפירוש כפירה בדברי חז"ל.
משולש כתב:האם לומר שלשון הקודש התפתחה מאכדית ושומרית זה כמו לומר שפרשת משפטים זה שכלול של חוקי חמורבי (ח"ו)?
משולש כתב:צריך להגדיר באמת מהו לשון הקודש ומהי רוממותו (התעוררתי על זה לאורך כל החגים שעברו עלינו אמרנו כארבעים ותשע פעמים "ורוממתנו מכל הלשונות" רק בשלושת השבועות האחרונים, כולל חזרות הש"ץ).
ואז לפי זה נחליט מה הקדושה של מילים מחודשות ע"י בשר ודם.
משולש כתב:הדוגמא שהבאת במילה מקרר לפי דעתי זה לשון הקודש. כי זה באמת המשמעות האמיתית בלשון הקודש להפוך דבר לקר. אמנם יתכן שזה לא השם האמיתי של המכשיר בלשון הקודש אלא כינוי.
מצד שני אם אתה ממציא שורש משלך (בהנחה שלא "קלעת" במקרה לשורש שבאמת קיים בלשון הקודש) למה שיקרא לשון הקודש יותר מכל מילה אנגלית או צרפתית אחרת? וכי אם אכתוב אנגלית באותיות עבריות זה יהפוך ללשון הקודש?
חגי פאהן כתב:יפה שקוראים לעברית 'שפה חיה' וללשון הקודש 'שפה מתה'.
זאב ערבות כתב:משולש כתב:הדוגמא שהבאת במילה מקרר לפי דעתי זה לשון הקודש. כי זה באמת המשמעות האמיתית בלשון הקודש להפוך דבר לקר. אמנם יתכן שזה לא השם האמיתי של המכשיר בלשון הקודש אלא כינוי.
מצד שני אם אתה ממציא שורש משלך (בהנחה שלא "קלעת" במקרה לשורש שבאמת קיים בלשון הקודש) למה שיקרא לשון הקודש יותר מכל מילה אנגלית או צרפתית אחרת? וכי אם אכתוב אנגלית באותיות עבריות זה יהפוך ללשון הקודש?
לפי אלה המתנגדים לכל התחדשות כלשהיא - מקרר כלול באיסור ולא משנה מי חשב על המלה, בן יהודה או האקדמיה ללשון או כל אדם אחר כיון שאינה קיימת במקורות הנחשבים לשיטתם לשון הקודש. ואכן רוב אלו הנקראים מחדשי הלשון מנסים לקחת שרשים המבטאים את מהות המלה, כגון טלפון - שח רחוק. אך יש מן סוג מלים עבריות שמשום מה הציבור החליט לשנותם. יום אחד אני משוחח עם משולח ובתוך השיחה הוא אומר שואל אותי ומה הצפי? בקשתי ממנו לחזור על דבריו כיון שסברתי שלא שמעתי היטב ושוב חזר: ומה הצפי? שאלתי אותו מה זה צפי? כשגדלתי בארץ היו אומרים מה הצפיות! אז האם צפי זו מלה מחודשת?
לייטנר כתב:הנוטים לחשוב שעיקר מלאכתו של בן יהודה ביצירת המילים היא המצאת מילים יש מאין, טועים.
כמובן, יש לתהות האם השינוי שעשה ביחס למילה 'אקדח', שבמקורה היתה אבן טובה, ובלשונו של בן יהודה 'כלי נשק' (וכן היא המידה ביחס ל'חשמל'), ראוי ונכון.
האם יש משמעות לתהייה זו אחרי שמילים אלו נשתקעו בשפה?
בעיני, דווקא הקפדתו של בן יהודה (וחבריו) להשתמש במילים מן המקורות היתה בעיה, יותר מאשר לו היה ממציא מילה חדשה יש מאין.
'צפי' היא מילה ששורשה ברור, כמו גם משקלה (השווה ל'בכי'). היחס בין 'צפי' ל'ציפיות', הוא כמו היחס בין 'בכי' ל'בכיות', ואידך זיל גמור.
זאב ערבות כתב:משולש כתב:הדוגמא שהבאת במילה מקרר לפי דעתי זה לשון הקודש. כי זה באמת המשמעות האמיתית בלשון הקודש להפוך דבר לקר. אמנם יתכן שזה לא השם האמיתי של המכשיר בלשון הקודש אלא כינוי.
מצד שני אם אתה ממציא שורש משלך (בהנחה שלא "קלעת" במקרה לשורש שבאמת קיים בלשון הקודש) למה שיקרא לשון הקודש יותר מכל מילה אנגלית או צרפתית אחרת? וכי אם אכתוב אנגלית באותיות עבריות זה יהפוך ללשון הקודש?
לפי אלה המתנגדים לכל התחדשות כלשהיא - מקרר כלול באיסור ולא משנה מי חשב על המלה, בן יהודה או האקדמיה ללשון או כל אדם אחר כיון שאינה קיימת במקורות הנחשבים לשיטתם לשון הקודש. ואכן רוב אלו הנקראים מחדשי הלשון מנסים לקחת שרשים המבטאים את מהות המלה, כגון טלפון - שח רחוק. אך יש מן סוג מלים עבריות שמשום מה הציבור החליט לשנותם. יום אחד אני משוחח עם משולח ובתוך השיחה הוא אומר שואל אותי ומה הצפי? בקשתי ממנו לחזור על דבריו כיון שסברתי שלא שמעתי היטב ושוב חזר: ומה הצפי? שאלתי אותו מה זה צפי? כשגדלתי בארץ היו אומרים מה הצפיות! אז האם צפי זו מלה מחודשת?
זאב ערבות כתב:איש אינו מליץ יושר על בן יהודה ועל "כוונותיו", אך משום מה מזימתו התקיימה וצ"ע האם זה היה מעשה שטן או רצון ההשגחה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים