חיק : וכו' יש מפרשים אותו בית הזרוע, וכן פירש רבינו סעדיה. וזה בארץ ישמעאל שבתי זרועותיהם רחבים
ונושאים בהם כל דבר אבל בארץ אדום בתי הזרוע שלהם צרים וחוגרים במתניהם על לבושיהם ומה שמעל החגורה תוך הבגדים יקרא חיק.
אוצר החכמה כתב:אולי חיק הוא מקום בו מחמת החיבור בין האיברים נוצר מקום שאפשר להניח בו וזה גם מקום החיבור של הזרוע עם הגוף שיוצר את זה וגם מקום חיבור הרגלים זל"ז ושניהם נקראים חיק
היא שיחתי כתב:זכורני שיש גמ' שנתן גט בחיקה
אברהם כתב:מכל הדוגמאות, הדבר שאני לא מצליח לתאר לעצמי כל כך, הוא מהו 'בורר בחיקו', בפרט אם חיקו היינו בחיק הזרוע.
"ברוך להתעטף בציצית - עטוף לשון חכמים, ומתרגמינן 'שים ידך בחיקך' (שמות ד, ז) 'שוי ידך בעטפך', ואין יכול לתת ידו בחיקו עד שיהיה לבוש, שאם אינו לבוש אין לו חיק. וכל שכן אם יש לו כמו גלימה ויש לו ארבע כנפות יוצא ידי עטוף, שיותר יש לו חיק סתם על ידי הגלימא מעל ידי הטלית העשוי כמין סדין...
"...בלשון רבותינו שהתחתון 'מלבוש' והעליון 'עטוף', וכן תרגם יונתן 'יעטני' (ישעיהו סא, י) 'עטפני', וכתוב נמי בירמי' (מג, יב) 'ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרועה את בגדו', ומתרגמינן 'וידוקון ית ארעא דמצרים כמה דמתעטף רעיא בלבושיה', משמע בגד עליון".
אברהם כתב:ומה מאוד תמהתי שבאור צדיקים סי' כ"ז והביאו בכף החיים סי' ר"מ סקס"ג כתב 'ישכב תמיד במיטה המיוחדת לו ואם צריך לשמש לשם מצות פ"ו אחר גמר השימוש כמו חצי שעה יקום וישוב למיטתו המיוחד לו'. ולכאו' הלא בקרא מפורש שלא זהו הדרך אלא 'אשת חיקך'.
ואולי י"ל דשאני חסידים המקדשים עצמם במותר להם וכו'.
רש"י מפורש בשבת דף יגתוכן כתב:עיין רש"י ברכות אשה מספרת עם בעלה, שכותב: 'דרך האנשים השוכבים יחד', חזינן שדרך האיש לשכב בלילה יחד עם אשתו.
יפתח נא כבודו את הגמרא בשבת שם.אספקלריא כתב:וא"כ צ"ל שמש"כ בשבת "לישן" הוא לשון נקיה, ולאו דוקא.
אבא יודן כתב:שכחו חכמינו שאונקלוס קרא כמה פעמים חקך בקבוץ =קימך [וכמו אשת בריתך סוף מלאכי]. כך בדברים יג ז; כח נד נו.
אין לקבל ששינה ללשון נקי - כדברי רוב המפרשים, שלא מסתבר שרק 3 (!) פעמים בלבד שמר לשונו.
ידעתי בני ידעתי גם אני כמוך כמוני ראיתי בקוסובסקי את כל, ונוכחתי שאונקלוס קרא המילה חיקך כאילו נכתב חֻקך בקבוץ וליתר דיוק בשלש נקודות!מעט דבש כתב:ועתה, היש עוד ספק מה התרגום המילולי של 'חֵיק', ומה התרגום שאינו אלא תרגום המשמעות?
.אבא יודן כתב:שכחו חכמינו שאונקלוס קרא כמה פעמים חקך בקבוץ =קימך [וכמו אשת בריתך סוף מלאכי]. כך בדברים יג ז; כח נד נו.
אין לקבל ששינה ללשון נקי- כדברי רוב המפרשים, שלא מסתבר שרק 3 (!) פעמים בלבד שמר לשונו.
אבא יודן כתב:נוכחתי שאונקלוס קרא המילה חֵיקֶךָ כאילו נכתב חֻקֶּךָ בקבוץ וליתר דיוק בשלש נקודות!
פירוש: אשה מכונה 'אשת חיק', על שם שהיא שקועה בחיק בעלה. כמו כן יסוד בנין מכונה 'חיק', על שם שהוא תקוע בחיק הארץ.חֵיקֶךָ. הַשּׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקְךָ וּמְחֻקָּה (=שקועה) בְּךָ. 'אפיקיידא' (afichiede) בְּלַעַז.
וְכֵן 'וּמֵחֵיק הָאָרֶץ' – מִיסוֹד הַתָּקוּעַ בָּאָרֶץ.
גוראריה כתב:רשי פירש 'אשת חיקך' - השוכבת בחיקך ומחֻקה בך. ולכאורה כרך כאן ב' פירושים.
יאיר1 כתב:לא הבנתי מה שכתוב שם.
כנראה כוונתך לעמוד 7. אבל גם בזה לא הבנתי
יאיר כתב:אברהם כתב:מכל הדוגמאות, הדבר שאני לא מצליח לתאר לעצמי כל כך, הוא מהו 'בורר בחיקו', בפרט אם חיקו היינו בחיק הזרוע.
לפי מה שהביא יגל (בפירוש השלישי) מובן.
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 252#p54638
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים