נסיעה - נשיאה

[לענין]

במהלך קריאת שמו"ת נתתי את לבי לכך -

פרשת בהעלותך
(כא) וְנָסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י הַמִּקְדָּ֑שׁ וְהֵקִ֥ימוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד־בֹּאָֽם: ס

תרגום אונקלוס במדבר פרק י פסוק כא
(כא) ונטלין בני קהת נטלי מקדשא ומקימין ית משכנא עד מיתיהון:

מה הפשט שנסיעה ונשיאה מתתרגמים שניהם לאותה הלשון?
האם שייך זה לחילופי ש' שמאלית עם ס', וא' עם ע'?

[משה אסקוט]

במהלך קריאת שמו"ת נתתי את לבי לכך -

פרשת בהעלותך
(כא) וְנָסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י הַמִּקְדָּ֑שׁ וְהֵקִ֥ימוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד־בֹּאָֽם: ס

תרגום אונקלוס במדבר פרק י פסוק כא
(כא) ונטלין בני קהת נטלי מקדשא ומקימין ית משכנא עד מיתיהון:

מה הפשט שנסיעה ונשיאה מתתרגמים שניהם לאותה הלשון?
האם שייך זה לחילופי ש' שמאלית עם ס', וא' עם ע'?

נראה שכן.

המובן הנפוץ של סע = לשון תנועה, ושל שא = לשון עלייה.
אז ניתן לשער אם באמת, סע = מין עלייה או שא = מין תנועה (או שניהם?)

וחוץ מזה, מעניין שסע ושא נמצאים באותו פסוק בארבע מקומות אחרות:
- (שמות יד:י) וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל הֽ'
- (במדבר ד:טו) וְכִלָּ֣ה אַֽהֲרֹן וּ֠בָנָ֠יו לְכַסֹּ֨ת אֶת הַקֹּ֜דֶשׁ וְאֶת כׇּל כְּלֵ֣י הַקֹּ֘דֶשׁ֮ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶה֒ וְאַחֲרֵי כֵ֗ן יָבֹ֤אוּ בְנֵי קְהָת֙ לָשֵׂ֔את וְלֹֽא יִגְּע֥וּ אֶל הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵ֑תוּ אֵ֛לֶּה מַשָּׂ֥א בְנֵֽי קְהָ֖ת בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד
- (במדבר י:יז) וְהוּרַ֖ד הַמִּשְׁכָּ֑ן וְנָסְע֤וּ בְנֵֽי גֵרְשׁוֹן֙ וּבְנֵ֣י מְרָרִ֔י נֹשְׂאֵ֖י הַמִּשְׁכָּֽן
- (יהושע ג:יד) וַיְהִ֗י בִּנְסֹ֤עַ הָעָם֙ מֵאָ֣הֳלֵיהֶ֔ם לַֽעֲבֹ֖ר אֶת הַיַּרְדֵּ֑ן וְהַכֹּהֲנִ֗ים נֹ֥שְׂאֵ֛י הָאָר֥וֹן הַבְּרִ֖ית לִפְנֵ֥י הָעָֽם

והנה לשונות טל ושא סמוכות זל"ז:
(ישעיהו סג:ט) בְּֽכׇל רָתָ֣ם לא צָ֗ר וּמַלְאַ֤ךְ פָּנָיו֙ הוֹשִׁיעָ֔ם בְּאַהֲבָת֥וֹ וּבְחֶמְלָת֖וֹ ה֣וּא גְאָלָ֑ם וַֽיְנַטְּלֵ֥ם וַֽיְנַשְּׂאֵ֖ם כׇּל יְמֵ֥י עוֹלָֽם

וכנראה, יש עוד מקרה:
(יונה א:יב) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם שָׂא֙וּנִי֙ וַהֲטִילֻ֣נִי אֶל הַיָּ֔ם וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעֲלֵיכֶ֑ם כִּ֚י יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי כִּ֣י בְשֶׁלִּ֔י הַסַּ֧עַר הַגָּד֛וֹל הַזֶּ֖ה עֲלֵיכֶֽם

ודרך אגב...האם אפשר לומר שלשון סער בא מדבר שגורם תנועה?

נראה מלמעלה בס' יונה, שטל = לשון ירידה ולהלו נראה כלשון עלייה:
(דניאל ד:לא) וְלִקְצָ֣ת יֽוֹמַיָּא֩ אֲנָ֨ה נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר עַיְנַ֣י לִשְׁמַיָּ֣א נִטְלֵ֗ת וּמַנְדְּעִי֙ עֲלַ֣י יְת֔וּב ולעליא וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת וּלְחַ֥י עָלְמָ֖א שַׁבְּחֵ֣ת וְהַדְּרֵ֑ת דִּ֤י שׇׁלְטָנֵהּ֙ שׇׁלְטָ֣ן עָלַ֔ם וּמַלְכוּתֵ֖הּ עִם דָּ֥ר וְדָֽר

אז אפשר לומר שאין בתנועה של טל שום הבחנה בין ירידה לעלייה והעיקר הוא שיש איזה תנועה? ומזה לומדים גם לסע ולשא??

אבל כאן האם המשמעות של טל היא שאבן כבד מניע את החול הקל או שהאבן מנשא את החול?
(משלי כז:ג) כֹּֽבֶד אֶ֭בֶן וְנֵ֣טֶל הַח֑וֹל וְכַ֥עַס אֱ֝וִ֗יל כָּבֵ֥ד מִשְּׁנֵיהֶֽם

[יאיר אתמר]

ראה פרשגן בראשית כד סג ור"פ מסעי.
(וע"ע ח' ילון, פרקי לשון עמ' 478-9.)

[יאיר אתמר]

רוחב לשון