פורום אוצר החכמה

אוצר החכמה כתב:אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.

(3) עדות כתבי-יד בימי-הביניים והדפוסים

פנקובר בדק עשרות כתבי-יד מימי-הביניים מאזורי מסירה
שונים ומצא, כי הרכב הגרסאות: 'להרג' ו-'בפניהם'
נפוץ בעיקר בכתבי-היד האשכנזיים והאיטלקיים, ואילו
בכתבי-היד הספרדיים הגרסאות הדומיננטיות הן: 'ולהרג',
'לפניהם'.]26[

במקראות הגדולות דפוס ויניציאה רפ"ד-רפ"ה (-1524),
אשר הוגהו ע"י יעקב בן-חיים, מצויות הגרסות: 'להרג',
'בפניהם', שאינן תואמות את נוסח-המסורה. דפוס זה
נסמך בעיקר על כתבי-יד ספרדיים,]27[ ויתכן שבשתי
גרסות אלה סמך על כתבי-יד אשכנזיים, אם כי אין זה
הכרחי להניח כך, שהרי הגרסה 'בפניהם' קיימת גם בכתבי-יד
ספרדיים.

ג. לסיכום:

נוכל עתה לתאר את תהליך התפתחותו של המנהג המאוחר
כך: באשכנז בימי-הביניים היו נפוצות במגילות אסתר
הגרסות: 'להרג', 'בפניהם', והן המשיכו להתקיים גם
בעידן הדפוס, ואף קיבלו חיזוק מהמקראות הגדולות של
בן-חיים, שיצא להן שם של ספר מדויק. הרב יצחקי מונה
כ-30 חילופים במלא וחסר בין המגילות האשכנזיות ובין
נוסח המסורה, אשר שונו במרוצת הזמן כדי להתאימם לנוסח
המסורה ולכתבי-היד המדויקים, אבל לא את החילוף ב'להרג',
'בפניהם'.]28[

בעקבות החיבור של ר' ידידיה מנורצי, 'מנחת שי', אשר
נתפרסם כמאה שנה לאחר שנכתב,]29[ התחילו להתעורר
במאה הי"ט שאלות הלכה למעשה בענייני נוסח, כדוגמת
שני המקומות במגילת אסתר העומדים במרכז דיוננו. המענה
לשאלות, כפי שראינו לעיל, הצביע על שתי גישות שונות
בדרך הטיפול בבעיות הנוסח. מצד אחד, בקהילות אשכנזיות
שונות, מחדשים שלושה פוסקים, שאינם תלויים זה בזה,
מנהג של קריאה כפולה; ומצד שני, בארץ ישראל, שולחים
ספיר וקמחי שליחים לארם צובה כדי להכריע בחילוקי
דעות אלה לפי הכתר. אם כן, ההתלבטויות בענייני נוסח
היו זהות, אך דרכי הפתרון וההכרעה שונות לחלוטין.

לאור הממצאים הנ"ל, העולים מן המסורה ומכתבי-היד
הטברניים המדויקים, אין מקום למנהג האשכנזי המאוחר
של הקריאה הכפולה, כפי שמוכיחים הרב ברויאר, הרב
יצחקי וד"ר פנקובר. יש אפוא לקרוא קריאה אחת בלבד
כפי שביררו ספיר וקמחי, וכפי המקובל בקהילות הספרדיות
ובעדה התימנית, הנכתב במגילותיהן וגם נקרא: 'ולהרג',
'לפניהם'.]30[

אוצר החכמה כתב:ציטוט מן המאמר שהובא ע"י גולשמיד לעיל.

(3) עדות כתבי-יד בימי-הביניים והדפוסים

פנקובר בדק עשרות כתבי-יד מימי-הביניים מאזורי מסירה
שונים ומצא, כי הרכב הגרסאות: 'להרג' ו-'בפניהם'
נפוץ בעיקר בכתבי-היד האשכנזיים והאיטלקיים, ואילו
בכתבי-היד הספרדיים הגרסאות הדומיננטיות הן: 'ולהרג',
'לפניהם'.]26[

במקראות הגדולות דפוס ויניציאה רפ"ד-רפ"ה (-1524),
אשר הוגהו ע"י יעקב בן-חיים, מצויות הגרסות: 'להרג',
'בפניהם', שאינן תואמות את נוסח-המסורה. דפוס זה
נסמך בעיקר על כתבי-יד ספרדיים,]27[ ויתכן שבשתי
גרסות אלה סמך על כתבי-יד אשכנזיים, אם כי אין זה
הכרחי להניח כך, שהרי הגרסה 'בפניהם' קיימת גם בכתבי-יד
ספרדיים.

ג. לסיכום:

נוכל עתה לתאר את תהליך התפתחותו של המנהג המאוחר
כך: באשכנז בימי-הביניים היו נפוצות במגילות אסתר
הגרסות: 'להרג', 'בפניהם', והן המשיכו להתקיים גם
בעידן הדפוס, ואף קיבלו חיזוק מהמקראות הגדולות של
בן-חיים, שיצא להן שם של ספר מדויק. הרב יצחקי מונה
כ-30 חילופים במלא וחסר בין המגילות האשכנזיות ובין
נוסח המסורה, אשר שונו במרוצת הזמן כדי להתאימם לנוסח
המסורה ולכתבי-היד המדויקים, אבל לא את החילוף ב'להרג',
'בפניהם'.]28[

בעקבות החיבור של ר' ידידיה מנורצי, 'מנחת שי', אשר
נתפרסם כמאה שנה לאחר שנכתב,]29[ התחילו להתעורר
במאה הי"ט שאלות הלכה למעשה בענייני נוסח, כדוגמת
שני המקומות במגילת אסתר העומדים במרכז דיוננו. המענה
לשאלות, כפי שראינו לעיל, הצביע על שתי גישות שונות
בדרך הטיפול בבעיות הנוסח. מצד אחד, בקהילות אשכנזיות
שונות, מחדשים שלושה פוסקים, שאינם תלויים זה בזה,
מנהג של קריאה כפולה; ומצד שני, בארץ ישראל, שולחים
ספיר וקמחי שליחים לארם צובה כדי להכריע בחילוקי
דעות אלה לפי הכתר. אם כן, ההתלבטויות בענייני נוסח
היו זהות, אך דרכי הפתרון וההכרעה שונות לחלוטין.

לאור הממצאים הנ"ל, העולים מן המסורה ומכתבי-היד
הטברניים המדויקים, אין מקום למנהג האשכנזי המאוחר
של הקריאה הכפולה, כפי שמוכיחים הרב ברויאר, הרב
יצחקי וד"ר פנקובר. יש אפוא לקרוא קריאה אחת בלבד
כפי שביררו ספיר וקמחי, וכפי המקובל בקהילות הספרדיות
ובעדה התימנית, הנכתב במגילותיהן וגם נקרא: 'ולהרג',
'לפניהם'.]30[

המסקנה שלי מהנתונים המובאים כאן היא בדיוק הפוכה. שלא כמו שהוצגו הדברים למעלה אין מדובר פשוט בטעות של דפוס ויניציא אלא שכתבי היד האשכנזים הקדומים וגם חלק מספרדים הכירו את הנוסח הזה כאחת הנוסחאות והדיון הוא איזה נוסח יותר מדוייק וממילא אין מה להזיח ולהזחיח את המחמירים.

בברכה המשולשת כתב:

אוצר החכמה כתב:אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.

כך שמעתי אתמול את הבעל קורא אצלנו (והוא לא קשור לבית מדרשו של הגרא"ק)

אוצר החכמה כתב:מה העובדה בזה שהספרדים נהגו במסורת אחת, וכי אי אפשר שינהגו האשכנזים במסורת אחרת (המנהג האשכנזי לא היה לקרא פעמים אלא לכתב להרג ובפניהם) .
איני יודע מה הנוסחה הנכונה, ואכן הכתר הוא נוסח מדוייק, וצריך לברר מבחינה הלכתית מה כחו כנגד מסורות ולבחון את המסורת כאן
מכל מקום להציג את זה שמדובר כאן בסתם טעות של דפוס ויניציא שהשתרשה, זה לא מה שעולה מן המאמר הנ"ל.

אפרקסתא דעניא כתב:את מגילתי תיקנתי ל"ולהרג" ו"לפניהם", אך בקריאה אני קורא את שניהם. כל עוד אין ודאות של 100 אחוז, יש חשש שלא יוצאים ידי חובה, כי מסתמא יש שינוי משמעות בין בפניהם ובין לפניהם.

אוצר החכמה כתב:חיפוש קטן באוצר, גם יראה שאין הדברים כ"כ פשוטים כפי שהוצגו כאן

ראשית הנוסחא להרוג, נתמכת ע"י המעשה רב סימן רמ"ד, כך שאם הגר"א נהג כן לא קל לדחותו בקנה.

גם מה שכתב שהספרדים אינם יודעים כלל מהעניין אינו כן כנראה, כי אע"פ שהמנהג אצלם לקרא רק ולהרג הרב מאיר מאזוז מעיד על אביו שחשש לזה וקרא פעמיים.

אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.

אוצר החכמה כתב:ראשית הנוסחא להרוג, נתמכת ע"י המעשה רב סימן רמ"ד, כך שאם הגר"א נהג כן לא קל לדחותו בקנה.

למאי_נמ? כתב:http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=26&t=12797

חקר כתב: ב. צודק במאה אחוז שבדברים המפורשים בדברי הפוסקים וכנגד מסורת מאוששת וידועה לא נמשכים אחרי הכתר, והראיה שאפילו בני תימן שמסורתם תואמת ב-99% לכתר לא עשו פרשות פתוחות. [אגב, לדבריך שהיה לו ענין להטעות את הציבור, למה בנקודה זו הוא לא כותב שהגיע הזמן לשנות].

פלא פלאים כתב:דבר כמו פרשות פתוחות זה דבר אחד, אך הנוסח הוא דבר אחר, ויכול להיות שבנוסח אין בכתר דברים נגד הפוסקים ומסורת ידועה.

הוא אינו מומחה לנוסח המקרא יותר מחכמי המסורה

אוצר החכמה כתב:

הוא אינו מומחה לנוסח המקרא יותר מחכמי המסורה

אבל הוא מומחה יותר ממך ומהרב מרדכי ברויאר וגם הוא ראה את דברי חכמי המסורה ואם סבר אחרת מהם, וודאי שדעתו דעה ודעה חשובה ביותר, אם כי כמו בכל התורה כולה רשות ניתנה לחלוק.

ושוב אני ממש משתומם על העניין הזה, הרב מנחת שי שהיה בקי גדול בעניין נוסח המקרא ראה בזה מחלוקת נוסחאות והכריע כדרכו לפי מה שהיה נראה לו יותר עיקרי. איך באים עתה ונגד מה שראה הוא טוענים כי אין נוסח כזה בכלל וכל הנוהג כך אינו אלא טועה.

גם בעניין נוסח הכתר איני מבין את העניין. גם אם הרמב"ם שבחו, האם אי אפשר לחלוק עליו בשום עניין, ראשית גם הרמב"ם לא העיד שעבר על כל כ"ד ספרים, ועל כל פרט ופרט וכולם מדוייקים, וגם לו כתב כן הרמב"ם וכי לא חולקים על הרמב"ם בסוגיות שונות.

פלא פלאים כתב:מה שעולה הוא שנוסח הכתר הוא בדיוק כמו הנוסח לפי המסורה גם לפי המסורה שבחומש ונציה שהדפיס יעקב בן חיים ולפיה בשני מקומות בלבד כתוב "בפניהם" ואף לא אחד מהם במגילת אסתר וכן גם ב"ולהרג" נוסח הכתר כמסורה.
וכשגם נוסח הכתר וגם הנוסח לפי המסורה שווים, אין ספק שזה הנוסח הנכון. ושוב, אפילו במסורה שהביא יעקב בין חיים בחומש ונציה שהדפיס זה שונה מהנוסח שהוא עצמו קבע!
לכן גם לפי האשכנזים יש לומר "לפניהם" ו"ולהרג", זה הנוסח המקובל היום גם על האשכנזים, לכן אין מקום לקריאה הכפולה.

אוצר החכמה כתב:אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.

אוצר החכמה כתב:גם בעניין נוסח הכתר איני מבין את העניין. גם אם הרמב"ם שבחו, האם אי אפשר לחלוק עליו בשום עניין, ראשית גם הרמב"ם לא העיד שעבר על כל כ"ד ספרים, ועל כל פרט ופרט וכולם מדוייקים,

"וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר
הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה
ממנו הספרים ועליו היו הכול סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו
פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו

אוצר החכמה כתב:הפוך. אם כך אין בכלל ראייה מהרמב"ם. רק הרמב"ם מספר שבמקומו היה נחשב ספר זה לספר המדוייק והיו לזה ידים מוכיחות ולכן סמך עליו. משל למה הדבר דומה למנהג ימינו לסמוך על תיקון דוידוביץ שנחשב מדוייק ואיכותי. וגם אם היה כותב הרב אלישיב זצ"ל לדוגמא ובספר תורה שכתבתי השתמשתי בתיקון המדוייק והידוע דוידוביץ. הכי לא יוכלו להיות מנהגים אחרים שאולי צודקים יותר רק שבמקומו של הרמב"ם היה נחשב ספר מדוייק ואין לו לאדם אלא מה שבמקומו ובזמנו.

תמיד בשמחה כתב:

אוצר החכמה כתב:הפוך. אם כך אין בכלל ראייה מהרמב"ם. רק הרמב"ם מספר שבמקומו היה נחשב ספר זה לספר המדוייק והיו לזה ידים מוכיחות ולכן סמך עליו. משל למה הדבר דומה למנהג ימינו לסמוך על תיקון דוידוביץ שנחשב מדוייק ואיכותי. וגם אם היה כותב הרב אלישיב זצ"ל לדוגמא ובספר תורה שכתבתי השתמשתי בתיקון המדוייק והידוע דוידוביץ. הכי לא יוכלו להיות מנהגים אחרים שאולי צודקים יותר רק שבמקומו של הרמב"ם היה נחשב ספר מדוייק ואין לו לאדם אלא מה שבמקומו ובזמנו.

הוא כותב גם הסיבה שסמכו עליו: "לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות", והוא היה דקדקן ומגיה מהמוסמכים ביותר אם לא המוסמך ביותר, ללא קשר לעדות הרמב"ם על הכתר, ולכן זו בהחלט ראיה לעליונות הכתר על כתבי יד אחרים של התנ"ך. יש לציין שדפים שלו פזורים בעולם וחלקו נשרף ומה שנותר ככתב יד אחד הוא מתיבת "משארתך" (דברים כ"ח, י"ז) ועד תיבת "ציון" (שיה"ש ג', י"א), אולם כל הנשאר בציון והנותר בירושלים, קדוש יאמר לו (מהמילים "תיבת 'משארתך" זהו ציטוט מדברי הרב ברויאר בסוף תנ"ך ברויאר בדבריו על המהדורה - לא כתוב שנה אלא "מהדורה חדשה" שיצאה בהוצאת חורב).

אוצר החכמה כתב:חיפוש קטן באוצר, גם יראה שאין הדברים כ"כ פשוטים כפי שהוצגו כאן

ראשית הנוסחא להרוג, נתמכת ע"י המעשה רב סימן רמ"ד, כך שאם הגר"א נהג כן לא קל לדחותו בקנה.

גם מה שכתב שהספרדים אינם יודעים כלל מהעניין אינו כן כנראה, כי אע"פ שהמנהג אצלם לקרא רק ולהרג הרב מאיר מאזוז מעיד על אביו שחשש לזה וקרא פעמיים.

אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.

אוצר החכמה כתב:

תמיד בשמחה כתב:

אוצר החכמה כתב:הפוך. אם כך אין בכלל ראייה מהרמב"ם. רק הרמב"ם מספר שבמקומו היה נחשב ספר זה לספר המדוייק והיו לזה ידים מוכיחות ולכן סמך עליו. משל למה הדבר דומה למנהג ימינו לסמוך על תיקון דוידוביץ שנחשב מדוייק ואיכותי. וגם אם היה כותב הרב אלישיב זצ"ל לדוגמא ובספר תורה שכתבתי השתמשתי בתיקון המדוייק והידוע דוידוביץ. הכי לא יוכלו להיות מנהגים אחרים שאולי צודקים יותר רק שבמקומו של הרמב"ם היה נחשב ספר מדוייק ואין לו לאדם אלא מה שבמקומו ובזמנו.

הוא כותב גם הסיבה שסמכו עליו: "לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות", והוא היה דקדקן ומגיה מהמוסמכים ביותר אם לא המוסמך ביותר, ללא קשר לעדות הרמב"ם על הכתר, ולכן זו בהחלט ראיה לעליונות הכתר על כתבי יד אחרים של התנ"ך. יש לציין שדפים שלו פזורים בעולם וחלקו נשרף ומה שנותר ככתב יד אחד הוא מתיבת "משארתך" (דברים כ"ח, י"ז) ועד תיבת "ציון" (שיה"ש ג', י"א), אולם כל הנשאר בציון והנותר בירושלים, קדוש יאמר לו (מהמילים "תיבת 'משארתך" זהו ציטוט מדברי הרב ברויאר בסוף תנ"ך ברויאר בדבריו על המהדורה - לא כתוב שנה אלא "מהדורה חדשה" שיצאה בהוצאת חורב).

זה רק ראייה להיפך. זה שדקדק בו פעמים רבות זה רק מוכיח שאין בו טעויות סופר כי דקדק בו הרבה. אבל איפה יש כאן ראייה שהמסורות שעליהן נסמך היו עדיפות על מסורות אחרות.

אביאסף כתב:

אוצר החכמה כתב:חיפוש קטן באוצר, גם יראה שאין הדברים כ"כ פשוטים כפי שהוצגו כאן

ראשית הנוסחא להרוג, נתמכת ע"י המעשה רב סימן רמ"ד, כך שאם הגר"א נהג כן לא קל לדחותו בקנה.

גם מה שכתב שהספרדים אינם יודעים כלל מהעניין אינו כן כנראה, כי אע"פ שהמנהג אצלם לקרא רק ולהרג הרב מאיר מאזוז מעיד על אביו שחשש לזה וקרא פעמיים.

אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.

יש כמה דברים הצריכים לי בירור בדעת הגר"א בענין זה:
הנה ז"ל המעשה רב סי' רמ"ד: במגלה ח' פסוק י"א אשר נתן המלך ליהודים גו' להשמיד להרג ולאבד גו' להרג בלא ו' ועיין במנחת שי עכ"ל.
ואני שואל:
א. מה פשר הציון ועיין במנחת שי, האם בכל מקום המעשה רב מביא דעת החולקים על הגר"א? שמא הכוונה שהגר"א נהג בזה כמנהג אשכנז ולא שיש כאן הכרעה?
ב. הרי המנחת שי מכריע גם לענין לפניהם דלא כמנהג אשכנז ולמה לא הביא המע"ר מנהג הגר"א בשאלה זו?
ג. במגלת אסתר עם ביאור הגר"א שנדפסה בורשה תרצ"א ע"י הר"ש לוריא יש הגה"ה מתחת לתיבת להרג וז"ל: בס"ס כ"י ולהרג בוי"ו ונ"מ לדינא עכ"ל. איני יודע מי בעל ההגה"ה ומפני מה מצא לנכון הר"ש לוריא להדפיסה נגד האמור לכאורה במעשה רב.

רב טקסט כתב:

אביאסף כתב:

אוצר החכמה כתב:חיפוש קטן באוצר, גם יראה שאין הדברים כ"כ פשוטים כפי שהוצגו כאן

ראשית הנוסחא להרוג, נתמכת ע"י המעשה רב סימן רמ"ד, כך שאם הגר"א נהג כן לא קל לדחותו בקנה.

גם מה שכתב שהספרדים אינם יודעים כלל מהעניין אינו כן כנראה, כי אע"פ שהמנהג אצלם לקרא רק ולהרג הרב מאיר מאזוז מעיד על אביו שחשש לזה וקרא פעמיים.

אגב ראיתי שהנהגות הגר"א קוטלר שמובא שם שהיו חוזרים גם על באמרם אליו כאמרם אליו. וזה חדש בעיני שלא ראיתי שנוהגים כן במקומות שהתפללתי בהם מעולם.

יש כמה דברים הצריכים לי בירור בדעת הגר"א בענין זה:
הנה ז"ל המעשה רב סי' רמ"ד: במגלה ח' פסוק י"א אשר נתן המלך ליהודים גו' להשמיד להרג ולאבד גו' להרג בלא ו' ועיין במנחת שי עכ"ל.
ואני שואל:
א. מה פשר הציון ועיין במנחת שי, האם בכל מקום המעשה רב מביא דעת החולקים על הגר"א? שמא הכוונה שהגר"א נהג בזה כמנהג אשכנז ולא שיש כאן הכרעה?
ב. הרי המנחת שי מכריע גם לענין לפניהם דלא כמנהג אשכנז ולמה לא הביא המע"ר מנהג הגר"א בשאלה זו?
ג. במגלת אסתר עם ביאור הגר"א שנדפסה בורשה תרצ"א ע"י הר"ש לוריא יש הגה"ה מתחת לתיבת להרג וז"ל: בס"ס כ"י ולהרג בוי"ו ונ"מ לדינא עכ"ל. איני יודע מי בעל ההגה"ה ומפני מה מצא לנכון הר"ש לוריא להדפיסה נגד האמור לכאורה במעשה רב.

א. אצלם היה מצוי רק הנוסח להרג, לזאת הוצרך לציין שבמנחת שי הביא נוסח אחר.
מש"כ שמא אין כאן הכרעה אלא שנהג כך, לכאורה כוונת המעשה רב שהגר"א נהג כך ביודעו שבמנחת שי לא כתב כן.

ב. ולמה לא הביא הכרעות הגר"א על כתיבת ומשלח מלא או חסר, ועוד דברים?
האמת שנוסח בפניהם יש לו הרבה יותר על מה לסמוך מהנוסח להרג, במנחת שי הביא שכן נראה מהתרגום, ונראה מדברי המנחת שי שכן היה כתוב מתחילה בהללי, (ע"ע בהמסרה גי' ח"ד עמ' קלא שהביא חילופים שבין ספר מוגה לספר הללי שבמוגה כתוב בפניהם ובהללי הוגה לפניהם), וכן הכריע בעל עין הקורא. וכבר הובא במ"ג וויניציא רע"ח על הגליון.
(והב"י בסי' תרצ"ב העתיק לשון הארחות חיים ומביא שם הספוק ג"כ בבי"ת).

ג. הרי רבינו הגר"ח מוואלאזין ג"כ חשש לזה והנהיג לקרא פעמיים כשהראה לו הגרי"ז מסאלאנט את דברי המנחת שי, כמש"כ הגרי"ז במכתב.

תמיד בשמחה כתב:ל"אוצר החכמה": כפי שאתה רואה, מהר"י מינץ ובן הרמב"ם הבינו ההפך ממך ודברי הרמב"ם הם אכן ראייה לכך שמסורת הכתר היא המדויקת ביותר.

אדג כתב:הנה המאמר, הרב מרדכי ברויאר ז"ל:

ר' יעקב ספיר, יליד צפת ואיש ירושלים, שנתפרסם - בין השאר - בזכות ספרו הגדול אבן ספיר. בספר זה הוא מתאר את מסעותיו בעולם כשליח קהילת הפרושים שבירושלים, ויש שם תיאור מעמיק ומרתק של יהדות תימן, אורחותיה ומנהגיה בקודש ובחול. ר' יעקב ספיר היה תלמיד חכם מובהק, בעל אופקים רחבים ובקי בהוויות העולם. משום כך הרי זה מובן, שלא הניח ידו גם מאותם מקצועות התורה, שאינם במרכז ההתעניינות של רוב תלמידי חכמים - כגון שאלות הנוגעות לנוסח המקרא. מסתבר, שבעיות אלה הדריכו אותו מנוחה. ולפיכך רשם לפניו כ-550 שאלות, הנוגעות לנוסח התורה, ההפטרות ומגילת אסתר. ובשנת תרי''ז (1857) שלח את השאלות האלה מירושלים לארם צובה על-ידי שליח בשם יעקב זאב. שם הוגשו השאלות אל ר' מנשה סיתהון, והלה בדק בגוף הכתר ורשם את נוסח הכתר בצד השאלה שהובאה לפניו בכתב.

כתב-היד הכולל את השאלות והתשובות האלה קרוי ''מאורות נתן''. החלק הנוגע לספר בראשית ושמות כבר נתפרסם לפני כ-125 שנה בכתב העת ''הלבנון'' . העתק של כתב-היד כולו נתגלה בדורנו על-ידי פרופ' משה גושן-גוטשטיין, והוא תואר על ידו בכתב-העת טקסטוס, 2, עמ' 53 ואילך. ומסתבר, שעוד לפני כן נתגלה כתב-היד על-ידי דודי, ר' אליעזר אלינר ז''ל, יקיר ירושלים . כתב-יד זה יצא לאור בימים אלה ממש על-ידי מר רפי זר בכתב-העת לשוננו . והנה מתברר, שר' יעקב ספיר כבר שאל על נוסח הכתר ביחס לשני הפסוקים הנדונים כאן. ונביא כאן את לשון השאלה והתשובה, כפי שהיא כתובה בכתב-יד מאורות נתן.

השאלות
התשובות

יא להשמיד ולהרג ולאבד
כן, בואו

ט ואיש לא עמד לפניהם בלמד
כן


ר' שלום שכנא ילין, אביו של ר' אריה ליב, בעל יפה עיניים על הש''ס וספרים אחרים. הייתה זו משאת נפשו לנסוע לארם צובה כדי לפשוט מהכתר את כל ספקותיו ביחס לנוסח המקרא. וכבר היה בידיו גם כתב שליחות מרבני ירושלים לרבני ארם צובה, כדי שהללו ירשו לו לעיין בכתר. אולם מסיבות שונות לא עלה בידו להגשים את חלומו. ובסוף ימיו, כאשר כבר היה זקן מופלג, העביר את השליחות לידי חתנו, ר' יהושע קמחי. וכך נסע ר' יהושע קמחי לארם צובה; בידיו הייתה מהדורה קטנה של תנ''ך מודפס, שחותנו, ר' שלום שכנא ילין, רשם בה בגיליון את הערותיו ואת ספקותיו ביחס לנוסח המקרא.

המעיין ברשימותיו של ר' יהושע קמחי ימצא, שהוא מסר את נוסח הכתר בכל אותם המקומות, שבהם חותנו העיר הערה על נוסח המקרא. וכך אנחנו מוצאים בשני המקראות הנדונים כאן: בגופו של התנ''ך מודפס הנוסח המשובש של יעקב בן חיים; על האות הראשונה של התיבה מסומן עיגול, ובגיליון רשומות הערות החותן וחתנו:

התיבה המודפסת
הערות ר' שלום שכנא ילין
הערת ר' יהושע קמחי
להרג

לפי המ''ש צ''ל ולהרג בוא''ו

כן
בפניהם
לפי המ''ש צ''ל לפניהם בלמ''ד
כן
וכך נמצאה עדותם מכוונת: גם שליחו של ר' יעקב ספיר וגם שליחו של ר' שלום שכנא ילין העידו, שנוסח הכתר היה: ולהרג, לפניהם; ועל פי שניים עדים יקום דבר!

.

ישראל אליהו כתב:

אדג כתב:האם מישהו יכול למצוא את שני הקטעים הללו של ר' ספיר, ושל ר' קמחי?
אודה לו על כך.

פלא פלאים כתב:עובדה היא שבקהילות הספרדים אין ולא הייתה קריאה כפולה וכן לפי המסורה וכתר אר"צ הנוסח הנכון הוא בוי"ו החיבור ו"לפניהם" כפי שבנוסח לפנינו, ולכן זה לא חומרה אלא מעיקרא אין מקום לקריאה הכפולה.