פורום אוצר החכמה

כח הטענה כתב:

מה שנכון נכון כתב:המלה יזמו כתובה כבר בפרשת נח גבי מגדל בבל.
אך היא מענין שורש זמם, ופירושה מחשבה, ולא במובן תכנון משהו חדש/המצאה כמקובל היום.

גם בשרש זמם משתמשים היום במשמעות של תכנון לעשות (וצודק אפרקסתא שכן גם המשמעות בתנ"ך) אבל בשפת ימינו יזם משמש יותר לניהול של תכניות והרמת פרויקטים ולא רק למחשבה ואולי את השימוש הזה לייטנר מייחס לאב"י. מ"מ א"א לומר שהוא חידש את השורש.

הרוצה להחכים כתב:שכחו לציין כאן לנספחו של הגרב"ש המבורגר שליט"א לספר מנהגי וורמייזא לרי"י שמש. שאת השם יופא צריכים להגיד jozep ומפני שלא השתמשו עם פא דגושה סופית הוסיפו את האלף.

הרוצה להחכים כתב:שכחו לציין כאן לנספחו של הגרב"ש המבורגר שליט"א לספר מנהגי וורמייזא לרי"י שמש. שאת השם יופא צריכים להגיד jozep ומפני שלא השתמשו עם פא דגושה סופית הוסיפו את האלף.

כח הטענה כתב:

מה שנכון נכון כתב:המלה יזמו כתובה כבר בפרשת נח גבי מגדל בבל.
אך היא מענין שורש זמם, ופירושה מחשבה, ולא במובן תכנון משהו חדש/המצאה כמקובל היום.

גם בשרש זמם משתמשים היום במשמעות של תכנון לעשות (וצודק אפרקסתא שכן גם המשמעות בתנ"ך) אבל בשפת ימינו יזם משמש יותר לניהול של תכניות והרמת פרויקטים ולא רק למחשבה ואולי את השימוש הזה לייטנר מייחס לאב"י. מ"מ א"א לומר שהוא חידש את השורש.

לייטנר כתב:

כח הטענה כתב:

מה שנכון נכון כתב:המלה יזמו כתובה כבר בפרשת נח גבי מגדל בבל.
אך היא מענין שורש זמם, ופירושה מחשבה, ולא במובן תכנון משהו חדש/המצאה כמקובל היום.

גם בשרש זמם משתמשים היום במשמעות של תכנון לעשות (וצודק אפרקסתא שכן גם המשמעות בתנ"ך) אבל בשפת ימינו יזם משמש יותר לניהול של תכניות והרמת פרויקטים ולא רק למחשבה ואולי את השימוש הזה לייטנר מייחס לאב"י. מ"מ א"א לומר שהוא חידש את השורש.

טרם הבנתי היכן הוזכרה מילה משורש יז"מ, לפני אב"י.
המילה 'יזמו', היא משורש זמ"מ, כאמור.

משולש כתב:

לייטנר כתב:

כח הטענה כתב:המלה יזמו כתובה כבר בפרשת נח גבי מגדל בבל.
אך היא מענין שורש זמם, ופירושה מחשבה, ולא במובן תכנון משהו חדש/המצאה כמקובל היום.

גם בשרש זמם משתמשים היום במשמעות של תכנון לעשות (וצודק אפרקסתא שכן גם המשמעות בתנ"ך) אבל בשפת ימינו יזם משמש יותר לניהול של תכניות והרמת פרויקטים ולא רק למחשבה ואולי את השימוש הזה לייטנר מייחס לאב"י. מ"מ א"א לומר שהוא חידש את השורש.

טרם הבנתי היכן הוזכרה מילה משורש יז"מ, לפני אב"י.
המילה 'יזמו', היא משורש זמ"מ, כאמור.

לייטנר כתב:סליחה, טעות.
חשבתי שיש קשר בין בין הפורום המכונה 'דקדוק ומסורה' לידיעת הכללים הלשוניים.

לייטנר כתב:שורש העומד בפני עצמו, גם אם אפשר לזהות את מקורו משורש עתיק יותר (דוגמאות בלבד: אבט"ח, תקש"ר) נקרא שורש תנייני.

משולש כתב:

לייטנר כתב:שורש העומד בפני עצמו, גם אם אפשר לזהות את מקורו משורש עתיק יותר (דוגמאות בלבד: אבט"ח, תקש"ר) נקרא שורש תנייני.

לא הבנתי למה "יזמה" הופכת לשורש העומד בפני עצמו ו"יזמו" לא.

לייטנר כתב:

משולש כתב:

לייטנר כתב:שורש העומד בפני עצמו, גם אם אפשר לזהות את מקורו משורש עתיק יותר (דוגמאות בלבד: אבט"ח, תקש"ר) נקרא שורש תנייני.

לא הבנתי למה "יזמה" הופכת לשורש העומד בפני עצמו ו"יזמו" לא.

על קיום השורש יז"מ כמקביל לזמ"מ - חשיבה ותכנון, כבר עמדו ראב"ע ורד"ק שם.
חידושו של אב"י היה פיצול שורש זה לתחום קרוב אבל שונה - 'כושר ליצירת דברים חדשים', כלשון אבן שושן.
על הניסיון להחזיר את הגלגל לאחור ולטעון שמדובר באותו שורש (כפי שכאמור היה במקור), לא ארחיב.
הערתי אחת היתה - אי אפשר לתקוף אותי על שימוש בלשון אב"י, כפי שתקף אותי אב"י [=אבא יודן], תוך כדי שהוא משתמש במילה 'מיזם' שהוא החלופה העברית למילה 'פרוייקט'. היש מישהו שהיה מחליף את המילה פרוייקט במילה 'מזימה'?!

משולש כתב:

לייטנר כתב:על קיום השורש יז"מ כמקביל לזמ"מ - חשיבה ותכנון, כבר עמדו ראב"ע ורד"ק שם.
חידושו של אב"י היה פיצול שורש זה לתחום קרוב אבל שונה - 'כושר ליצירת דברים חדשים', כלשון אבן שושן.
על הניסיון להחזיר את הגלגל לאחור ולטעון שמדובר באותו שורש (כפי שכאמור היה במקור), לא ארחיב.
הערתי אחת היתה - אי אפשר לתקוף אותי על שימוש בלשון אב"י, כפי שתקף אותי אב"י [=אבא יודן], תוך כדי שהוא משתמש במילה 'מיזם' שהוא החלופה העברית למילה 'פרוייקט'. היש מישהו שהיה מחליף את המילה פרוייקט במילה 'מזימה'?!

מילה שמשמעותה השתנתה לא הופך אותה לשורש אחר. זה ש"יזמה" הפך גם ל"כושר ליצירת דברים חדשים" לא הפך את השורש שלה מיזם לזמם.
ומה ששאלת על "מזימה" גם זה שונה בעברית מלשון התנ"ך. האם דובר עברית יבין כראוי את הפסוק "מזמה תשמור עליך"? או "לתת... לנער דעת ומזמה" או "ידעתי כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה".

שורש תנייני (שניוני, משני, שני – מארמית) הוא שורש שנוצר משם עצם או שם פעולה, כאשר לקחו חלק מאותיות השורש הראשוני (המקורי) והוסיפו להן את אחת המוספיות או התחיליות של השם.
לדוגמא: השורש רו"מ במשקל תַקְטֵלָה – תרומה. משם העצם הזה נלקחו אותיות השורש המקורי ר', מ', ונוספה להן האות ת' שהייתה חלק מהתבנית של השם ולא הייתה שייכת לשורש המקורי. כך נוצר השורש: תר"מ ← תרמנו, התרים, וכו.

דוגמאות לשורשים תניינים –

גזרת נחי פ"ו: מוקד (יק"ד) ← לְמַקֵּד (מק"ד)
גזרת נחי עו"י:
תחילה (חל"ל) ← הפועל התחיל (תח"ל). מכאן נוצר גם שורש תנייני כפול (איתחל)
גזרת השלמים - יצירת שורשים תניינים רבועיים (4 אותיות שורש):
מרכז (רכ"ז) ← מירכז (מרכ"ז),
מקצוע (קצ"ע) ← התמקצע (מקצ"ע),
אזכרה (זכ"ר) ← איזכר (אזכ"ר), ◄אבחנה (בח"ן) ← איבחן (אבח"ן)
גזרת נחי ל"י/ה: כמות (כמ"ה) - כימת (כמ"ת)
וגם בתנ"ך יש דוגמה לשורש תנייני:
אבה – במשמעות רצה: אוּלַי לֹא-תֹאבֶה הָאִשָּׁה, לָלֶכֶת אַחֲרַי (בראשית כד ה)
תאב – הפך לפועל בפני עצמו: תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ (תהילים קיט קעד)

אבא יודן כתב:

אחד מעיר כתב:ושמעתי שבמקרה של גט הרב מרדכי סאוויצקי ז"ל הורה לכתוב בפ' סופית מלה כמו פיליףּ
על סמך המקרא במשלי

סליחה על הבורות
אך דומה שבלשוננו אין כזה מילה כשם שבמילה פרעה תמיד מבחינים בין דגש לרפוי וכמו מילה אחרת שבלשון הקודש, ולא משנה היותו שם.
ולכן אני תמה בשאר שמות שביודיש המתחילות עם F אשר אין בלשון הקודש למשל פרידא פישל ועוד, שמשפטם פא דגושה, ולכן כידוע היו כותבים ביודיש של פעם עם ו אחד למשל ורידא וישל ובשני ווין לוואלף, להבחין בין פה רפה לויו עיין חלקת מחוקק קכט ד; גט מקושר הובא בפתחי תשובה אצל 'ואלק'.
כיום בעברית המודרנית לא מבחינים בשמות אחר אותיות יהוא, [ולכן בייגל נשאר עם דגש גם במשפט "תן לי בייגל" שבלשון הקודש במקרה זה היה רפה.]
ולכן תמוה לי פסק הנל לכתוב ף דגושה דממ"נ או פיליפ כעברית המודרנית או פיליף ורפה כבלשון הקודש.

זקן ששכח כתב:ב. מ"ש ששמות אחר אותיות יהוא אמורים להיות רפויים, אין זה מדוייק. הן מפאת כך שיש מלים רבות כאלה בתורה הק' שהן דגושות, אבל יותר מכך, לפי שככל הזכור לי יש ויכוח בין המדקדקים, האם כל הכללים חלים רק על הנכתב בתוה"ק או אפילו על סדר התפלה, למשל. כך שלקבוע שסתם מלים יהיו רפויות אחרי אותיות יהוא היא קביעה רחוקה, וכנראה גם לא מוסכמת.

אבא יודן כתב:

זקן ששכח כתב:ב. מ"ש ששמות אחר אותיות יהוא אמורים להיות רפויים, אין זה מדוייק. הן מפאת כך שיש מלים רבות כאלה בתורה הק' שהן דגושות, אבל יותר מכך, לפי שככל הזכור לי יש ויכוח בין המדקדקים, האם כל הכללים חלים רק על הנכתב בתוה"ק או אפילו על סדר התפלה, למשל. כך שלקבוע שסתם מלים יהיו רפויות אחרי אותיות יהוא היא קביעה רחוקה, וכנראה גם לא מוסכמת.

אפילו שמך שכחת?
וברצינות אדרבא תן דוגמא- ולוא אחת, ונוכחה.

זקן ששכח כתב:

אבא יודן כתב:

זקן ששכח כתב:ב. מ"ש ששמות אחר אותיות יהוא אמורים להיות רפויים, אין זה מדוייק. הן מפאת כך שיש מלים רבות כאלה בתורה הק' שהן דגושות, אבל יותר מכך, לפי שככל הזכור לי יש ויכוח בין המדקדקים, האם כל הכללים חלים רק על הנכתב בתוה"ק או אפילו על סדר התפלה, למשל. כך שלקבוע שסתם מלים יהיו רפויות אחרי אותיות יהוא היא קביעה רחוקה, וכנראה גם לא מוסכמת.

אפילו שמך שכחת?
וברצינות אדרבא תן דוגמא- ולוא אחת, ונוכחה.

ברכת שלא עשני עבד, האם לנקד האות ע' בסגול או כפי שמנקדים בתורה בסוף פסוק בקמץ.

אבא יודן כתב:

הרוצה להחכים כתב:שכחו לציין כאן לנספחו של הגרב"ש המבורגר שליט"א לספר מנהגי וורמייזא לרי"י שמש. שאת השם יופא צריכים להגיד jozep ומפני שלא השתמשו עם פא דגושה סופית הוסיפו את האלף.

אולי יש להוריד פה הדברים ככתבן
ושכרו כפול מן השמים.

זקן ששכח כתב:

אבא יודן כתב:

זקן ששכח כתב:ב. מ"ש ששמות אחר אותיות יהוא אמורים להיות רפויים, אין זה מדוייק. הן מפאת כך שיש מלים רבות כאלה בתורה הק' שהן דגושות, אבל יותר מכך, לפי שככל הזכור לי יש ויכוח בין המדקדקים, האם כל הכללים חלים רק על הנכתב בתוה"ק או אפילו על סדר התפלה, למשל. כך שלקבוע שסתם מלים יהיו רפויות אחרי אותיות יהוא היא קביעה רחוקה, וכנראה גם לא מוסכמת.

אפילו שמך שכחת?
וברצינות אדרבא תן דוגמא- ולוא אחת, ונוכחה.

ברכת שלא עשני עבד, האם לנקד האות ע' בסגול או כפי שמנקדים בתורה בסוף פסוק בקמץ.

זקן ששכח כתב:כמה דוגמאות אתה רוצה?

זקן ששכח כתב:בראשית מז ט: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם.
בראשית מט טו: וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד.

אחד מעיר כתב:[ולזקן, בני בתיה בת- בתיה דגש; בת רפי לפי כללי יהוא]

הכהן כתב:

אחד מעיר כתב:[ולזקן, בני בתיה בת- בתיה דגש; בת רפי לפי כללי יהוא]

למה בתיה דגש? בני בלהה רפי

אחד מעיר כתב: כמודומה שבכמה ספרים חסר הדגש בף' הזו של אל תוסף.
ובכלל רבים לא ידעו מזה

לייטנר כתב:הערתי אחת היתה - אי אפשר לתקוף אותי על שימוש בלשון אב"י, כפי שתקף אותי אב"י [=אבא יודן], תוך כדי שהוא משתמש במילה 'מיזם' שהוא החלופה העברית למילה 'פרוייקט'. היש מישהו שהיה מחליף את המילה פרוייקט במילה 'מזימה'?!

משולש כתב:

הכהן כתב:

אחד מעיר כתב:[ולזקן, בני בתיה בת- בתיה דגש; בת רפי לפי כללי יהוא]

למה בתיה דגש? בני בלהה רפי

כי בני מוטעם בפשטא מפסיק (בגד כפת הסמוך לאהוי רפוי בר ממפיק מפסיק דחיק ואתי מרחיק).

זקן ששכח כתב:

משולש כתב:

הכהן כתב:כי בני מוטעם בפשטא מפסיק (בגד כפת הסמוך לאהוי רפוי בר ממפיק מפסיק דחיק ואתי מרחיק).

בעקרון אתה צודק, וכפי שגם הזכיר 'אחד מעיר' דברי רש"י בפרשת ראה.
אולם דברי רש"י (דהי"א ד יח): ואלה בני בתיה בת פרעה - הוי"ו מפרדת בין בני יהודיה ובין בני בתיה'.
ולכאורה יש להבין ממנו שההפסק הוא על ידי הוי"ו ולא בפשטא, שלכאורה אי אפשר להבין פסוק זה אם יש בו שני הפסקים רצופים.

לייטנר כתב:טרם הבנתי היכן הוזכרה מילה משורש יז"מ, לפני אב"י.
המילה 'יזמו', היא משורש זמ"מ, כאמור.

משולש כתב:מה סתירה ביניהם? גם הואו מפסקת בין בתיה ליהודיה, וגם הפשטא מפסיק בין בני לבתיה.

זקן ששכח כתב:

משולש כתב:מה סתירה ביניהם? גם הואו מפסקת בין בתיה ליהודיה, וגם הפשטא מפסיק בין בני לבתיה.

אין זו סתירה, אלא שקצת קשה להבין את הפסוק באופן שמגיע פסיק אחרי 'בני', שאז יהיה משמע שמי הם הבנים? 1. בת פרעה 2. ...

משולש כתב:ההפסקה בין "בני" ל"בתיה" היא בין ההפסקות הנמוכות. ואם ננסה להציג את זה בכלי הפיסוק המודרנים העלובים יצא בערך כך:
ואלה. בני, בתיה בת פרעה. אשר לקח, מרד:

הכהן כתב:לא הייתי קורא לזה פסיק, אלא עצירה לענות על שאלת מי? מה? מתי וכו'