פורום אוצר החכמה

בשבת שעבר מצאתי בפיוטים (כאשר מתפללים ביחידות, או בחוץ, מתנחמים בפיוטים)

יש ווארט חסידי נחמד אף על זה
שהסיבה שקוראים לו צדיק הגם ששמו הוא רק צד"י, משום שנושא על גביו א "יו"ד" היינו 'יהודי', שיש כמין יו"ד על גג הצד"י.
ואם תאמר, הרי האל"ף יש לה הרי גם 'יהודי' על גבה?
מכל מקום, הרי האל"ף גם דורכת על 'יהודי'...

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בשבת שעבר מצאתי בפיוטים (כאשר מתפללים ביחידות, או בחוץ, מתנחמים בפיוטים)

צדי.PNG (17.87 KiB) נצפה 4533 פעמים

אי-דיוק קלאסי.
אבל כאן -

אישצפת כתב:ובדרך אגב בספר מחברת התיג'אן לחד מקמאי (בערך בתקופת הרד"ק) קורא אותה אות צא"ד

פשוט ככה זה בערבית.

לי יש את המחזור כל בו בבית, לכן ראיתי אותו שם. איפוא מצאת את שלך?

סתם גזרתי מאוצר החכמה, אבל תחפש במחזורים ישנים וכתבי יד.

לענין כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בשבת שעבר מצאתי בפיוטים (כאשר מתפללים ביחידות, או בחוץ, מתנחמים בפיוטים)

צדי''ק.jpg

אי-דיוק קלאסי.
אבל כאן -

צדי.PNG

אני לא מבין הרי תוכן הפיוט מלמד שההגה הוא בקוף דהרי כתב מלמד דרך צדק וכו' ואם צדי בלי קוף מה כל זה קשור לאות זה?

ונתנו ידידים כתב:

לענין כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בשבת שעבר מצאתי בפיוטים (כאשר מתפללים ביחידות, או בחוץ, מתנחמים בפיוטים)

צדי''ק.jpg

אי-דיוק קלאסי. אבל כאן

אני לא מבין הרי תוכן הפיוט מלמד שההגה הוא בקוף דהרי כתב מלמד דרך צדק וכו' ואם צדי בלי קוף מה כל זה קשור לאות זה?

האות צ' מרמזת על הצדיק בלי קשר לקוף שבסופה.
למשל כאן -

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קד עמוד א
צד"י כפופה וצד"י פשוטה - צדיק כפוף צדיק פשוט.

לענין כתב:

ונתנו ידידים כתב:

לענין כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בשבת שעבר מצאתי בפיוטים (כאשר מתפללים ביחידות, או בחוץ, מתנחמים בפיוטים)

צדי''ק.jpg

אי-דיוק קלאסי. אבל כאן

אני לא מבין הרי תוכן הפיוט מלמד שההגה הוא בקוף דהרי כתב מלמד דרך צדק וכו' ואם צדי בלי קוף מה כל זה קשור לאות זה?

האות צ' מרמזת על הצדיק בלי קשר לקוף שבסופה.
למשל כאן -

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קד עמוד א
צד"י כפופה וצד"י פשוטה - צדיק כפוף צדיק פשוט.

נו מאי טעמא?

למה קו"ף זה קדוש?
(בגמ' שם)

רבינו העטרת צבי זללה״ה מאריך כאן שיש שני בחינת צדיק אחד עם קו״ף ואחד בלי קו״ף

בלת"ק:
יש להעיר מספר "קסת הסופר", שמלבד מה שהוא כותב תמיד צדי"ק, הוא כותב ג"כ תמיד אלו"ף במקום אל"ף.

אישצפת כתב:ובדרך אגב בספר מחברת התיג'אן לחד מקמאי (בערך בתקופת הרד"ק) קורא אותה אות צא"ד

האם יש עוד מקורות לזה או עוד עדות בישראל שקראו לאות צא"ד? (להבדיל גם העבריים קוראים האות המקבילה לצ' צא"ד).

ר_חיים_הקטן כתב:

אישצפת כתב:ובדרך אגב בספר מחברת התיג'אן לחד מקמאי (בערך בתקופת הרד"ק) קורא אותה אות צא"ד

האם יש עוד מקורות לזה או עוד עדות בישראל שקראו לאות צא"ד? (להבדיל גם הערביים קוראים האות המקבילה לצ' צא"ד).

מחה"ת אינה אלא עיבוד של הדאיה אלקאר. בחיבורים בערב"י הדבר די שכיח (כך למשל במהדורת כאן של ההדאיה שו' 966, ברסאלה, בפי' ס"י לרס"ג, אצל ר"י אבן בלעם, ר"י חיוג, ריב"ג ועוד; הדבר נמצא גם בחיבורים מאוחרים יותר).
ובאותו עניין, יש מקורות מעניינים לשמה של האות, בספר The Origins of the West Semitic Alphabet in Egyptian Scripts עמ' 208 והלאה.