פורום אוצר החכמה

אתה באמת גר בצפת?
לא המקראית כמובן.

אחד מעיר כתב:אתה באמת גר בצפת?
לא המקראית כמובן.

אמת.

אם כן אולי נתקלתי בך
אני נמנע משלוח דברים
ומלקבל דברים ב'אישי'
חזקה שתמצא דרך [או אולי מצאת] ליצור קשר יותר אישי

כדכד כתב:לכאורה, השורש של "ידמו" בד' דגושה הוא נדם ולא דממ שכן בדממ המ היא צריכה להיות דגושה ולא הד

רד"ק מביא שני האופנים
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=77

בתקליטור התורני DBS יש את ספר השורשים בוורד

עקב עט
סליחה על האיחור

ורשעים בחשך ידמו גם הד' דגושה וגם המ ולכן זה יכול להיות דממ אבל ישבו לארץ ידמו רק הד דגושה ומה לי בזה שהוא יודע את שאני אומר

כדכד שמשותייך!

שותא דמור (דמר) לא ידענא!
ידמו ללא דגש מתפרש שזקני בת-ציון דומים למשהו (?)
להבנה זו אין כל מובן
הצורה ידמו בדגש במ"ם היא צורת הפסק
יש גם ידמו בד' פתוחה ודגש במ' וזה כנראה בניין התפעל
אגב בפסוק כמו ברבים אחרים באיכה אין לעצור במלה 'ישבו' בראש הפסוק
והרבה טועים בזה

ראה עט
לקראת חודש הרחמים והסליחות

אחד מעיר כתב:כדכד שמשותייך!

שותא דמור (דמר) לא ידענא!

וכן למר!
קבלתי דברי מר בענין ה"ידמו" ללא דגש בד' שהוא מל' דמיון.
מה שאני טוען כעת הוא ש"ידמו" בד' דגושה ושווא נע הוא אמנם מלשון דממה אך לא משורש דממ כדברי מר כי אם משורש נדם.
מר הביא מקודם לראיה את הפסוק "ורשעים בחשך ידמו" ועל כך כתבתי ששם יש דגש גם במ' ולכן יתכן שזה מלשון דממ אך כאן שאין דגש במ' אלא בד' הרי שזה כאילו "ינדמו" ולא כאילו "ידממו"ומה שמר כותב ש"ורשעים בחושך ידמו" הוא מבנין התפעל - אין הכי נמי ובגללל זה שם יש דגש גם בד' וכאילו "יתדממו"- ידוממו עצמם.

לגבי ההבטים לשוניים של פרשת ראה - צויין כמה פעמים ש"מצןך" בכ' דגושה וכןל הוא באמת. רציתי לשאל מדוע בפרשות קודמות כתוב "מצוך" בכ' רפה ומה טעם ההבדל ביניהם?

שופטים עט
כתיבה וחתימה טובות

נמשיך בתפילת קיום דברי הנביא וְאָשִׁ֤יבָה שֹׁפְטַ֙יִךְ֙ כְּבָרִ֣אשֹׁנָ֔ה וְיֹעֲצַ֖יִךְ כְּבַתְּחִלָּ֑ה אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן יִקָּ֤רֵא לָךְ֙ עִ֣יר הַצֶּ֔דֶק קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָֽה: צִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה:

לכדכד
יש צורה יתנגפו בירמ' יג טז
אתה יכול לטעון שידמו הוא קיצור כעין ותנשא מלכותו
לי יותר נוח עם דמם

לעניין דיגוש כ' בסוף מלה יש על זה בספר הדקדוק 'עץ-חיים' של ר' חיים מפרידבורג בעל ספר החיים
נדמה לי שאין הגדרה שתכלול את כל המלים להך גיסא ולאידך

עי' בסדור עבודת ישראל של זליגמן בר שבהפעיל שלמים עתיד אין דגש כמו השביעך בפרשת ויחי
או אשביעך במזמור יום חמישי
ויש סידורים וספרי תהלים שעדיין מתעקשים להדגיש שם
ומצווה לתקן
אני מבקש שוב אני לא מקבל הודעות כשיש כאן תגובה (אולי צריך לתקן בהגדרות)
ולכן נא להודיעני באימייל.

אחד מעיר כתב:לכדכד
יש צורה יתנגפו בירמ' יג טז
אתה יכול לטעון שידמו הוא קיצור כעין ותנשא מלכותו
לי יותר נוח עם דמם
.

לא הבנתי דבריך אלו מראשיתם לסופם.
,יש צורה יתנגפו" היינו אף שבבנין התפעל שורש המתחיל בנ' בדרך כלל נעלם הת' והנ' מודגשת כאן זה לא כך - איך זה קשור ל"ותנשא מלכותו" ואיך זה קשור ל"ידמו זקני בת ציון".

איני פנוי כרגע לענות,
אולי אחד החברים יסביר
אני מקווה לשוב בהקדם

אמרתי שידְּמו זקני ציון הוא לשון דממה שורש דמם
אפשר גם לומר שורש נדם
אם משמיטים דגש וקוראים בשווא נח הגענו למשמע של דמיון
והוא שורש אחר ד.מ. ה
עברנו לבחושך ידמו שאם זה נפעל של נדם צריך להיות יִנָּדְּמוּ והמ' כמובן ללא דגש כמו יִכָּתְבוּ
לכן זה התפעל
בהתפעל האות דלי"ת נבלעת למשל בסוף נשוא מִדַּבֵּר הוא במקום מתדבר
לכן יִדָּמּוּ מעיד שפ' הפועל הוא דלי"ת ולא מ'
אני מקווה שעתה יותר מובן

כבר כתבתי שבענין "בחשך ידמו" אני מסכים עם מר שזה התפעל וזה דממ שהרי גם המ' דגושה
כל הויכוח שלי היה על שרש המלה "ידמו, ב"ידמו זקני בת ציון" לאחר שכת"ר כבר שיכנע אותי שבלי דגש בד' היה לשון דמיון ואני טענתי שהשורש הוא "נדם" ולא "דממ" משום שהד' דגושה ולא המ'.
ראיתי שמר טוען שעיתכן שאני צודק ש"ידמו זקני בת ציון" הוא משורש "נדם" אך לו יותר נוח עם דממ אולם לא הבנתי איך יתכן דממ אם יש רק מ' אחת ואינה דגושה וגם מדוע דגושה הד' שלשיטתי זה מפני השלמת הנ' מפ' הפועל אבל לשיטתו מפ' הפעל לא חסר וחסר רק ע' או ל' הפעל

כדכד כתב:לגבי ההבטים לשוניים של פרשת ראה - צויין כמה פעמים ש"מצןך" בכ' דגושה וכןל הוא באמת. רציתי לשאל מדוע בפרשות קודמות כתוב "מצוך" בכ' רפה ומה טעם ההבדל ביניהם?

כבר בקשו חשבונות רבים על ניקוד ך' שאחרי סגול בפִעַל.
עכ"פ לגבי מצוך/אצוך: הכ"ף דגושה תמיד באתנחתא וסוף פסוק, ורפה בטעם סגול. ומזה יש להבין שהדגש בא רק בהפסק גדול.

יישר כח
בדקתי וזה אכן כך
יש להוסיף שההבחנה בין הפסק גדול כסוף פסוק או אתנחתא להפסק פחות גדול כמו הטעם סגול ולא למקומות שאין הפסק או הפסק פחות מסגול היא משום שרק בהפסקים כאלו הו' מנוקדת בסגול ואילו כשאין הפסק כזה הו' נקודה בשווא וודאי שלא יהיה דגש בך' שאחריה

לכדכד
לא תמיד דגש הוא 'במקום הנכון'
למשל מלינים לשון תלונה הדגש הוא משום מה בל'
כשבפועל לא צריך שם דגש
אא"כ בא להבדיל ממשמע לינה
קשה לי להזכר בדוגמאות אבל זה די מצוי בכפולים
כמו יֻכַּתּוּ פ"א הפועל לא צריך שם דגש
או וַיּסֵּב מה פתאום הס' דגושה והשורש אינו נסב (אני חושש שתטען שכן...)

לא נראה לי שהשורש הוא נסב אלא סבב אבל אולי הדגש בס' בנמקום בב שבה היה צריך להיות כדי להשלים את הב' השניה אך אין מסתדר שם דגש ולעומת זה"ידמו" היה בהחלט מסתדר לכתוב שם "ידמו" עם דגש במ' כמו הרשעים שבחושך ידמו שהביא מר בהתחלה ומהדגש בד' מוכח כמו שכתבתי שזה משורש "נדם".

כדכד כתב:הרשעים שבחושך ידמו שהביא מר בהתחלה ומהדגש בד' מוכח כמו שכתבתי שזה משורש "נדם".

הדגש היה ידוע גם לבעלי שתי השיטות ברד"ק שהובא לעיל ובכל זאת נחלקו בו. איך תכריע כאחד הצדדים כאשר אין לך הוכחה חדשה.
[וכן קשה על המכריעים באשכול אחר במלת ולא ימס את לבב אחיו.]

א. הכרעה כאחד הצדדים כי מסתבר לי כמותו אינה חשובה הכרעה בעיני מר? כמובן איני יכול לחייב אף אחד לסבור כמוני אבל אני יכול לומר ששיטה אחת צודקת.
ב. בעניי לא מצאתי ברד"ק שם שהביא מר שתי שיטות אלא רק את שיטת אביו שהוא משורש נדם וכנראה הדיון מתחיל לפני החלק שהעלה מר

כי-תצא עט

אינני אומר קבלו דעתי
לעניין ידמו אני חייב להתריע כי יש שינוי משמע
לעניין השורש
אני מציע מה שאני יודע מי שרוצה להתווכח או להביא דעות אחרות
יהי לו אשר לו
אני כמובן מוכן לשנות את דעתי
אני מחליף את הקובץ בגלל תיקון פרט בלהציל ערוה

יסלח לי מר קולין מהגליון, הבא במחתרת נהרג כדי למנוע ממנו להרוג, לא בכדי למנוע ממנו לגנוב. הוא גם השאיר תמיהתו על זה ללא מענה.

אחד מעיר כתב:כי-תצט עט

אינני אומר קבלו דעתי
לעניין ידמו אני חייב להתריע כי יש שינוי משמע
לעניין השורש
אני מציע מה שאני יודע מי שרוצה להתווכח או להביא דעות אחרות
יהי לו אשר לו
אני כמובן מוכן לשנות את דעתי

לא הבנתי שינוי המשמעות לענין השורש אם זה נדם או דמם או רק ההדגשה המקורית שהוא לשון שקט ואינו לשון דמיון ולכן להקפיד לקרוא בדגש ובשווא נע כפי שכתב מר בהתחלה?

יש הבנה בדבריי שיש הבדל בין שורש נדם לשורש דמם?
כל ההתרעה שלי שזה לא שורש דמה

כדכד כתב:בעניי לא מצאתי ברד"ק שם שהביא מר שתי שיטות אלא רק את שיטת אביו שהוא משורש נדם וכנראה הדיון מתחיל לפני החלק שהעלה מר

רד"ק עומד בשרש דמם ומביא פסוקים שהם משרש זה, ועל קצתם מביא דעת אביו שחולק ואומר שהם משרש נדם

נכון אך אני לא ראיתי זאת בחלק שהעלה מר ולכן כתבתי שכנראה העלה הדברים מהאמצע

כי-תבוא עט
תכלה שנה וקללותיה

למען אחיי ורעיי
שנת עט וברכותיה לא תמה עדיין
ואנו מתכוננים לשנה הבאה ולברכותיה
גליון נצבים כולל בתוכו את הדקדוקים בקריאות ראש השנה ובהפטרותיו
אנא שלחו את הערותיכם על הנאמר כאן, ואני מודה בזה על ההערות שאני מקבל מדי פעם,
וכן הערות וגם שאלות בענינים לשוניים דקדוק המקרא לרבות מסורה פרשנות תרגומים וטעמים
ספרות חז"ל, ואף ספרות הקודש של ימינו
ויהי רצון שכולנו נכתב ונחתם לשנים רבות נעימות וטובות
סוף וקץ לגלותנו תחלה וראש לפדיון נפשנו
ואז צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברנה יגילו.
וכל הרשעה כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ

שנה טובה וחתימה טובה
לכל עם ישראל

יום הכיפורים תשף
שנה טובה וחתימה טובה

האזינו עט
שבת שלום
נערך בחיפזון
שלחו הערות
עדיף גם אלי אישית מלבד ההצבה כאן

לחג הסוכות ושמיני עצרת
קוהלת ופרשת וזאת הברכה
והקריאות וההפטרות
חג שמח!

בראשית תשף
יהי רצון ששנה זו תהיה שנת גאולה וישועה, תחילה וראש לפדיון נפשנו

אוסיף כאן מה ששלחתי לקבוצת המקבלים במייל
למען אחיי ורעיי
בעזרת ה' ובחסדיו אנו פותחים שנת פרשת השבוע חדשה
ואני חוזר על הבקשה הקבועה
קודם כל אם יש הערות על תוכן קובץ זה, אל תמנעו אותם מלשלוח אלי
שנית אם יש לאי מי שאלות או הערות לשוניות בלשון המקרא לרבות תרגומים מסורה טעמים ופרשנות (גם פרשנות מאוחרת) נא להפנות אליי
אינני מבטיח כמובן שאני יכול לענות לכל שאלה, אבל אני יכול להפנות למביני דבר ותשועה ברוב יועץ (אם התשובה מתמהמהת יתכן שלא הבחנתי בשאלה, ורצוי לשלוח תזכורת)
בנוסף אני מצפה לכל הערה או שאלה בענינים לשוניים תורניים, ובלשון רבותינו כולל ספרות רבנית חדשה
הערות ושאלות מתקבלות גם באנגלית, אני משיב בעברית אבל במקרה הצורך אוכל בע"ה לענות גם באנגלית

האם השנה יהיו הוספות או שזה חוזר על עצמו?
עכ"פ האם ניתן לקבל את כל שכבר יצא עד עתה בקובץ אחד?

פרשת נח תשף

אני משתדל להביא כל שנה דברים חדשים
אם יש חזרות זה בשביל סיבה
דוק ותשכח

לעניין קובץ אחד
טרחה גדולה ולקח הרבה זמן

לא הבנתי למה כדכד הד' בשווא נח והכ' השניה רפויה.
עד עכשיו חשבתי שהשווא בד' נע בכלל המתג ולכן הכ' רפה

לעניין כדכד
יש לנו שני כללים
א לא כל שווא נח מדגיש בגדכפת שאחריו
ב לא כל געיא מראה ששווא אחריה הוא שווא נע