עמוד 3 מתוך 8
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ג' יולי 26, 2022 5:50 am
על ידי עקבי
קרית ספר להמאירי כתב:נקראת בתנועת השב"א.
מהי המשמעות? חטף פתח (שב"א נע) או לשב"א עם געיא?
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ג' יולי 26, 2022 10:44 am
על ידי הצעיר שבכהונה
עקבי כתב:קרית ספר להמאירי כתב:נקראת בתנועת השב"א.
מהי המשמעות? חטף פתח (שב"א נע) או לשב"א עם געיא?
היה יותר קל אילו היית מצטט את כל המשפט וכותב את המקור המדוייק ולא רק את שם הספר.
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ד' יולי 27, 2022 2:35 am
על ידי עקבי
קרית ספר להמאירי כתב:ושקה לי השי"ן נקראת בתנועת השב"א והקו"ף קמוצה ועם זה למ"ד של לי דגושה.
מהי המשמעות? שב"א נע, חטף פתח, או שב"א עם געיא?
מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ד' יולי 27, 2022 7:04 am
על ידי יאיר אתמר
עקבי כתב:קרית ספר להמאירי כתב:ושקה לי השי"ן נקראת בתנועת השב"א והקו"ף קמוצה ועם זה למ"ד של לי דגושה.
מהי המשמעות? שב"א נע, חטף פתח, או שב"א עם געיא?
מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?
"תנועת השב"א" = הנעת השווא (ראה אור תורה).
[בכ"א ספרים תבוא געיית שווא רק בראש התיבה, והיא נקראת בתנועה מלאה לפי המאירי (ק"ס איזמיר תרמא ח"ב ד ע"ב); שווא נע רגיל וח"פ שווים לדעתו (שם).]
ועם זה וכו' - אע"פ שהקו"ף קמוצה, ראה שם א סע"ב.
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ד' יולי 27, 2022 7:14 am
על ידי עקבי
תודה.
עקבי כתב:מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?
כנראה זה קשור לדברי ייבין (מסורה למקרא עמ' 244).
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ד' יולי 27, 2022 8:17 am
על ידי יאיר אתמר
עקבי כתב:תודה.
עקבי כתב:מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?
כנראה זה קשור לדברי ייבין (מסורה למקרא עמ' 244).
לא נראה לי. בדקת במקום שציינתי?
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ד' יולי 27, 2022 2:09 pm
על ידי כדכד
אני לא בדקתי אבל נראה לי פשוט שכיוון שיש מקף בין ושקה ל לי הרי שדינם לקראם כאחד מבחינת הדגש ובד"כ דגש בא אחר תנועה קטנה ולא אחר ת"ג ולכן הוא מציין שיש דגש בל' עם זאת שהיא אחר קמץ
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ה' אוגוסט 11, 2022 10:06 pm
על ידי חיים סופר
יזוז זיז כל שהוא או יזיז ?
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ה' אוגוסט 11, 2022 11:09 pm
על ידי במסתרים
חיים סופר כתב:יזוז זיז כל שהוא או יזיז ?
יקום - האדם הקם.
יקים - המקים את אחרים.
ודון מינה.
כמדומני שהוא מלשון בנ"א באידיש ולא סגנון רבני, ואינו יפה מצד הלשון (ובוודאי בכפל).
שאלת כתיבה אינה כ"כ מן הענין כאן.
רהיטנו
פורסם: ג' אוגוסט 16, 2022 2:26 pm
על ידי אור עולם
אשמח לקבל מידע בעניין ניקוד תיבת 'רהיטנו' בסוף פ"א דשיה"ש.
Re: רהיטנו
פורסם: ג' אוגוסט 16, 2022 5:07 pm
על ידי יהושע100
ז"ל הגר"י צוביירי במסורת מדויקת עה"פ:
בכמה כת"י מתימן הרי"ש בפתח ולא בקמץ וכן ניקדו מהר"ש במכללה יופי בפתח עיי"ש. וכן המנהג ידוע בקריאה עכ"ל.
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ש' אוגוסט 27, 2022 10:04 pm
על ידי יעקל
מאיפה נובע הבניין התנכ"י חפץ, שנא במקום חופץ, שונא וכו' ?
כל אשר חפץ עשה (תהילים)
כל תועבת ד' אשר שנא (דברים, פ' ראה)
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ש' אוגוסט 27, 2022 11:35 pm
על ידי מעט דבש
חָפֵץ - לשון עבר.
חוֹפֵץ - לשון הווה.
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: א' אוגוסט 28, 2022 3:28 am
על ידי יעקל
"האני אשביר ולא אוליד יאמר ד' " אמר ישעיהו הנביא.
רוב המפרשים אומרים שאשביר מלשון משבר - מושב היולדת.
איפה אפשר לברר למה מושב היולדת נקרא "משבר", מה נשבר שם ?
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: א' אוגוסט 28, 2022 5:30 am
על ידי מעט דבש
רבנו בחיי שמות א, טו
נקרא משבר על שם שאבריה משתברים, וכן תרגומו (שמות א, טז): "מתברא"
טעם משני בלי טעם עיקרי
פורסם: ב' אוגוסט 29, 2022 9:39 pm
על ידי עקבי
יש מקומות בספרי אמ"ת שיש טעם משני בלי טעם עיקרי ובא מתג\געיא במקומו (תהלים א:א, ז:ו, יז:יד, מ:ט, מו:ד ועוד רבים) עי' טעמי המקרא להרב מרדכי ברויאר (פרק ט 28-31 עמ' 231-233).
שמעתי שבמקרים אלו יש לשים עיקר ההטעמה במקום המתג והטעם שלפניה אינה אלא טעם משני.
האם יש מסורה או מקור בספרים לקריאה כזו?
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ב' ספטמבר 05, 2022 6:45 pm
על ידי יעקל
רוב הביטויים בלשונות חז"ל במ"ע ובל"ת מגיעים מהמקרא שבהקשר.
ישיבת סוכה - ישבו בסוכות
משוא פנים - אשר לא ישא פנים
מיקח שוחד - ולא ייקח שוחד
אחד המקיף ואחד הניקף - לא תקיפו
אונאה - לא תונו
תקיעת שופר - ותקעתם תרועה
עיר הנידחת , מודח - וידיחו
מוסת - כי יסיתך
עדי מסירה/ חתימה כרתי - ספר כריתות
ייבום - וייבמה
חליצה - וחלצה נעלו
מאיפה מגיע לשון זיקה - היבמה נזקקת ? אין כזה לשון במקראות הייבום והחליצה (לפע"נד) ...
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ב' ספטמבר 05, 2022 10:02 pm
על ידי עזריאל ברגר
יעקל כתב:מאיפה מגיע לשון זיקה - היבמה נזקקת ? אין כזה לשון במקראות הייבום והחליצה (לפע"נד) ...
הלשון "זיקה" מופיעה רבות בחז"ל.
בויקימילון ערך זקה כתבו על מקור מילה זו שהיא לשון חז"ל מהשורש המקראי זק (לאסור מלכיהם בזקים).
כנראה שחז"ל חיפשו מילה שמבטאת את הקשר שבין היבם ליבמה, ובחרו במילה זו שמבטאת כבלים שקושרים אדם
נגד רצונו והוא מעוניין להשתחרר מהם.
כנלפענ"ד.
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ב' ספטמבר 05, 2022 10:42 pm
על ידי יעקל
יש"כ הרב עזריאל, הסבר יפה. יפה ומדוייק.
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ד' ספטמבר 07, 2022 6:02 pm
על ידי כדכד
יעקל כתב:רוב הביטויים בלשונות חז"ל במ"ע ובל"ת מגיעים מהמקרא שבהקשר.
נטילת לולב.
נטילת ידים?
הנחת תפילין?
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ד' ספטמבר 07, 2022 9:13 pm
על ידי יעקל
גם שאלה, למה לא לקיחת לולב -ולקחתם, רחיצת ידיים, קשירת האות, הוויית הטוטפת, שם תפילין בכלל - מבטן מי יצא ?
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ה' ספטמבר 08, 2022 6:24 pm
על ידי כדכד
לא באתי לשאול
באתי לערער על הנחת היסוד של מר שרוב הביטויים בלשון חכמים מקורם בלשון המקרא
לגבי רוב הדוגמאות שהבאתי יש התייחסות לכך בפוסקים בהקשרים השייכים (או"ח תרנא לגבי לולב ובהל' נט"י לגבי נט"י. דומני שגם בקשר לתפלין יש דיון בפוסקים מדוע תקנו בלשון זה)
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ו' ספטמבר 09, 2022 12:13 am
על ידי יעקל
למה לערער אם אפשר לחזק ?
לא מצא הקב"ה וכו' אלא השלום...?!
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: א' ספטמבר 11, 2022 12:04 pm
על ידי כדכד
למה לחזק
\אם המקורות שהבאתי מראים שיש לערער ולא לחזק
והאמת והשלום אהבו
בפסוק זה האמת נזכרה לפני השלום
ויש לדון בזה הרבה
ומכל מקום נתכונתי להנחה שהעלה ולא חלילה אל מר אישית
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: א' ספטמבר 11, 2022 5:18 pm
על ידי יעקל
הכל טוב...!
בכל אופן מעניינא דיומא, מאיפה חז"ל מצאו את הביטוי ווידוי גבי ביכורים ? הרי לא מופיע לנו במקרא ...
גם ווידוי קשור לעוונות ופחות להבאת מנחה לא-ל ית'...
אנו רגילים לקשר את ה"והתוודו" עם "חטאתם"...
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: א' ספטמבר 11, 2022 5:23 pm
על ידי כדכד
כנראה כוונת מר ל"ווידוי מעשר" כי האמירה עם הבכורים נקראת "מקרא בכורים".
הווידוי הוא אמירת דברים שמודים בהם (כמו מודה על האמת) לפני ה' ולאו דוקא חטאים ועוונות
בכל אופן וידוי מעשר נאמר אחרי זמן ביעור המעשרות וענינו שהאדם מודה לפני ה' ומתוודה על כך שנתן כל מעשרותיו
הדבר מקביל בדיוק לוידוי שמתודה על חטאתיו רק שכאן מתוודה על מצוותיו
ואיני מבין מה קשה כאן
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: א' ספטמבר 11, 2022 5:29 pm
על ידי יעקל
אמת, שכחתי לגמרי שיש הבדל בין וידוי למקרא.
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: א' ספטמבר 11, 2022 9:46 pm
על ידי באמונתו
עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:מאיפה מגיע לשון זיקה - היבמה נזקקת ? אין כזה לשון במקראות הייבום והחליצה (לפע"נד) ...
הלשון "זיקה" מופיעה רבות בחז"ל.
בויקימילון ערך זקה כתבו על מקור מילה זו שהיא לשון חז"ל מהשורש המקראי זק (לאסור מלכיהם בזקים).
כנראה שחז"ל חיפשו מילה שמבטאת את הקשר שבין היבם ליבמה, ובחרו במילה זו שמבטאת כבלים שקושרים אדם
נגד רצונו והוא מעוניין להשתחרר מהם.
כנלפענ"ד.
לענ"ד, "נגד רצונו" לאו דווקא, אלא "זיקה" היא שייכות, תלות וקשר, בלא זיקה לרצונו, ורצונו בלתי רלוונטי, כי הקשר קיים מצד עצמו.
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: א' ספטמבר 11, 2022 9:50 pm
על ידי יעקל
באמונתו כתב:לענ"ד "נגד רצונו" לאו דווקא, אלא "זיקה" היא קשר בלא זיקה לרצונו, ורצונו בלתי רלוונטי, כי הקשר קיים מצד עצמו.
אבל כת"ר לא מסביר למה שנו רז"ל היבמה נזקקת ולא נקשרת ?
א"ו כדברי הר"ר עזריאל דבעינן לישנא שמבטא את האיסור (מלשון אסיר) והכבל של העניין של לא תהיה אשת וגו', הלאו דלא תהיה וגו' עושה את היבמה
אסירה.
להיות נמצא במצב מסויים נגד רצוני - זה נקרא שאני אסיר או אסור, ולא בהכרח בתוך תא של בית כלא או בית סוהר.
רז"ל רצו כאן לבטא משהו יותר חזק מ
קשר בעלמא...
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: א' ספטמבר 11, 2022 10:55 pm
על ידי באמונתו
מפורש במנחות מה, ב:
אמר ר' יוחנן: הכל מודים [דף מו עמוד א] שאם הוזקקו זה לזה שמעכבין זה את זה, ואיזה הוא זיקה שלהן? שחיטה. אמר עולא, בעו במערבא: תנופה עושה זיקה או אינו עושה זיקה? פשוט ליה מדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: שחיטה עושה זיקה, מכלל דתנופה אינו עושה זיקה! דר' יוחנן גופא קא מיבעיא ליה, מיפשט פשיטא ליה לרבי יוחנן דשחיטה עושה זיקה ותנופה אינו עושה זיקה, או דלמא שחיטה פשיטא ליה ותנופה מספקא ליה? תיקו...
ושחיטה עושה זיקה? ורמינהי... ואי ס"ד שחיטה עושה זיקה, כיון דהוזקקו זה לזה בשחיטה איפסיל ליה לחם, תיפסל נמי תודה! שאני תודה, דרחמנא קרייה שלמים, מה שלמים קרבים בלא לחם, אף תודה קרבה בלא לחם.
א"ר ירמיה, אם תמצא לומר: תנופה עושה זיקה, אבד הלחם [דף מו עמוד ב] אבדו כבשים, אבדו כבשים אבד הלחם; ואם תמצא לומר: תנופה אינה עושה זיקה, הביא לחם וכבשים והונפו ואבד הלחם והביא לחם אחר, אותו הלחם טעון תנופה או אינו טעון תנופה?...
השאלה "למה שנו רז"ל היבמה נזקקת ולא נקשרת"? לענ"ד טעות, שהלא חז"ל לא מדברים ב"עברית" מודרנית. שורש "קשר" בחז"ל מתפרש קשר ממש, ע"ד מלאכת קושר בשבת.
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: א' ספטמבר 11, 2022 10:59 pm
על ידי יעקל
אבל לדעת כת"ר, למה קורים לעניים "נזקקים" ? האם לא בגלל שהם אסירים במצב בו הם נמצאים ?
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ג' ספטמבר 13, 2022 5:00 pm
על ידי יעקל
אפר-סק
אפר-סמון
יש פה שורש משותף. מישהו יודע מה הוא ומאיזה שפה עתיקה ? ואיפה כדאי לחפש ?
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ג' ספטמבר 13, 2022 5:22 pm
על ידי באמונתו
יעקל כתב:אבל לדעת כת"ר, למה קורים לעניים "נזקקים" ? האם לא בגלל שהם אסירים במצב בו הם נמצאים ?
פלא עליך. לשאול שאלות מעברית מודרנית?!!
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ג' ספטמבר 13, 2022 5:24 pm
על ידי יעקל
זהו, לא בטוחני ש"נזקקים" הינו ביטוי אליעזר-בן-יהודאי לחלוטין, יכול להיות שכן...
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ו' ספטמבר 16, 2022 4:56 am
על ידי יעקל
מה השורש של המילה "ארשת" , כמ"ש בתהילים "וארשת שפתיו בל מנעת סלה" ?
זכר או נקבה ?
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ב' ספטמבר 19, 2022 11:56 pm
על ידי יעקל
ארור מטה משפט גר-יתום ואלמנה
איפה יש חיבור שמדבר על דקדוקי המסורה ? לא זכיתי להבין למה יש מקף בין גר ויתום, כאילו מדובר בגר שהוא גם יתום...
בפשטות, מדובר פה בגר, ביתום ובאלמנה בנפרד, בגלל ששלשתם חלשים וללא משען בחברה (כפשט האב"ע)
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ג' ספטמבר 20, 2022 12:30 am
על ידי במסתרים
יעקל כתב:ארור מטה משפט גר-יתום ואלמנה
למה יש מקף בין גר ויתום
תיבה שאין בה מטעמי המקרא משום סיבה (המלה קצרה וכו') מחוברת במקף לתיבה שלאחריה לדבר זה (נגינת הטעמים) בלבד ואינו ענין כלל לפירוש הפסוק.
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ג' ספטמבר 20, 2022 12:31 am
על ידי יעקל
ייש"כ, מעניין אבל מינא הני מילי ?
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ג' ספטמבר 20, 2022 7:35 am
על ידי במסתרים
יעקל כתב:מינא הני מילי ?
זיל קרי בי רב הוא.
Re: ◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆
פורסם: ג' ספטמבר 20, 2022 4:10 pm
על ידי כדכד
במסתרים כתב:יעקל כתב:ארור מטה משפט גר-יתום ואלמנה
למה יש מקף בין גר ויתום
תיבה שאין בה מטעמי המקרא משום סיבה (המלה קצרה וכו') מחוברת במקף לתיבה שלאחריה לדבר זה (נגינת הטעמים) בלבד ואינו ענין כלל לפירוש הפסוק.
לא לפירוש הפסוק אבל יש לה גם השלכה על ניקוד מלים אלה ועל קריאתן ברצף