פורום אוצר החכמה

יש הרבה כתבי יד מנוקדים. ופעם ראיתי שכתבי יד הופקו, בדרך כלל, ע"י שני אנשים: מעתיק ונקדן. אחד העתיק את הטקסט והשני ניקדו.
איני זוכר היכן ראיתי את הדברים ואודה למי שישיב לי אבדתי.

בסיני עט במאמר על משפחת טרבוט, מביא שם על לוי בן נתנאל שהיה מעתיק ונקדן

ככה אומרים על ה'כתר' שהניקוד לא נעשה בידי הסופר.
שם הסופר היה שלמה בן בויעא, או משהו בסגנון. הניקוד והטעמים והמסורת נעשו בידי בעל המסורת אהרן בן אשר מטבריה.
כשהייתי במוזיאון הבחנתי שהדיו של הטעמים והניקוד הוא בצבע כהה יותר.

המציאות יורה על זה שיש הרבה כת"י (מחזורים וסידורי תפילה וכדו') שהחלק מנוקד והחלק בלתי מונקד !

שבטי, זה אינו ראיה כ"כ, שהרי יש ליישב שהכותב התחיל לכתוב ולנקד, והתעייף. או שתחילה כתב ואח"כ ניקד, וכשניקד לא הספיק לגומרו. עכ"פ מזה שלא נגמרה המלאכה אין כ"כ ראיה.

תיקון טעות:
היפוך הדברים - הניקוד והטעמים הם בצבע יותר שחור, משא"כ האותיות עצמם כהו קצת.
עיין כאן.
http://www.aleppocodex.org/newsite/index.html

בכת"י רבים הדיו של הניקוד שונה מהדיו של האותיות, אז מתחילים להבין שזה נעשה על ידי שני אנשים. ולא רק זה, אלא גם ניקוד התורה והטעמים נעשו על ידי אנשים שונים, ולפיכך לפעמים סותרים אחד את השני, וכמו שכתב על זה יוחנן ברויאר.

תודה לך ידידינו התוכן. האם ניתן לראות את דברי ברויאר בזה?
מה כוונתך, שהניקוד והטעמים סותרים זא"ז? באילו כת"י? ואיך הם סותרים זא"ז, מקרא סופרים אֶרץ אָרץ במקום שאין טעם מפסיק, או ההיפך?

תודה רבה למשיבים הרבים. אני מחפש בעיקר מתקופות קדומות, והדוגמא מכתר ארם צובה מצויינת עבורי. היכן נכתב על כך?

תוכן,
היכן כתב בענין יוחנן ברויאר?

עכשיו ראיתי שבנוגע ל'כתר' כתב על כך: א' שמוש, הכתר, עמ' 11.

לא הבנתי,
גם על הדיו אפשר לומר שבאמצע החליף אותו אדם את צבע הדיו?!

לא מדובר בצבע דיו אלא סוג של דיו. ומ"מ לכאורה צודק שבטי שהמחזורים שמנוקדים בחלקם נעשו ע"י שני אנשים, אבל הדיו הוא ראיה חזקה יותר. יש לזכור שכל האותיות בכתר השלם נכתבו בדיו הכהה, וכל הטעמים והנקודות נכתבו בדיו השני.
בכלל, היו שני משרות: 'סופר', ו'נקדן'.

עכשיו ראיתי את מאמרו של מ' בר-אשר, 'על משוגות הניקוד בכתב יד קאופמן של המשנה', שם גם עמד על 'מחלוקות' שבין המעתיק למנקד (פרט המעניין אותי במיוחד, ואודה למי שיוסיף בענין).
שתי המשרות השונות - מעתיק ונקדן (ופעמים גם נקדן-מסרן) היה מקובל באשכנז וצרפת, בתקופה יותר מאוחרת (המאות ה13-12), ראה: א' ריינר, 'אבן שכתוב עליה: תוארי הנפטרים על מצבות בית העלמין בווירצבורג 1346-1147', תרביץ, עח (תשסט), עמ' 135-134.

כרגע אני מוצא רק את זה: מחלוקת ניקוד וטעמים בחלוקת פסוקים, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר א (תשנב) 191-242. אבל זכרוני שכתב בענין זה גם בספר יובל או זכרון נוסף (ספר עבה) שראיתי תוך כדי רפרוף באקדמון, וכרגע שמו פרח מזכרוני.

זכורני שהעיר על כך י"צ פיינטוך, במאמרו על כ"י פארמה (נמצא בקובץ מאמריו).

כנראה כוונתך למאמר הזה:
פינטוך, ישראל צבי ‬ ‫ משהו על כתב-יד פארמה (דה רוסי 831) ‬ ‫ בר-אילן יח/יט (תשמא) 196-217 ‬

בברכה,
קיבלתי את מאמרו של פיינטוך (באדיבותו של ר' אבישי אלבוים מספריית הרמב"ם ויישר כוחו), ושם אין מדובר על 'מסורת' נקדן שהורכבה על מסורת המעתיק. אלא שהמעתיק עצמו, תוך כדי שהעתיק מאב-טקסט שעמד לפניו זכר נוסחאות אחרות ושילבן בתוך העתקתו (בעיקר ב'ממלאי השורות'). עיי"ש.

חכם באשי הראשון לציון, כל אשר תאווה נפשך תמצא במאמרו של מרדכי גלצר, מלאכת הספר
בכתר ארם צובה והשלכותיה, ספונות יט (תשמ"ט), עמ' 167 - 276.
שם תמצא על המעתיק שלמה בן בויאעא, והנקדן-מסרן-מגיה אהרן בן אשר.
מאמר מאלף שממנו אפשר ללמוד כיצד ללמוד את מלאכת המעתיק ואת מלאכת הנקדן, המסרן והמגיה.
שם מוכיח כי אפרים בן אשר ניקד, מיסר והגיה את כתב יד לנינגרד.
ועוד ועוד.

רוב תודות!!

בריושמא כתב:חכם באשי הראשון לציון, כל אשר תאווה נפשך תמצא במאמרו של מרדכי גלצר, מלאכת הספר
בכתר ארם צובה והשלכותיה, ספונות יט (תשמ"ט), עמ' 167 - 276.
שם תמצא על המעתיק שלמה בן בויאעא, והנקדן-מסרן-מגיה אהרן בן אשר.
מאמר מאלף שממנו אפשר ללמוד כיצד ללמוד את מלאכת המעתיק ואת מלאכת הנקדן, המסרן והמגיה.
שם מוכיח כי אפרים בן אשר ניקד, מיסר והגיה את כתב יד לנינגרד.
ועוד ועוד.

מי יביאנו מאמר הלזה? תודה.
אפרים בן אשר? כוונתך לאהרן בן אשר? הרי מהקולופון מבואר שהוא צעיר מכתר ארם צובה בכמה עשורים, וגם נעשה בארץ מצרים.
באמת אימא, שככל שהתרשמתי, כת"י לנינגרד הינו חידה סתומה. לע"ע לא מצאתי הרבה אודותיו, ואאל"ט מקורו לוטה בערפל, ופירקוביץ לא גילה פרטים רבים מאיפה לקחו. האם אני טועה בזה? כמובן, שמבחינת תיאום, הוא הקודקס הכי תואם לכתר ארם צובה ולשיטת בן אשר, עם מספר שינויים זעירים מאוד - יחסית לספרים כאלו [כ200?].

כתר לנינגרד להורדה
http://www.seforimonline.org/seforimdb/pdf/264.pdf

ישבב,
אשלח אליך את המאמר בשבוע הבא. עכשיו אני צריך לזוז.

תודה לך!

חכם באשי כתב:בברכה,
קיבלתי את מאמרו של פיינטוך (באדיבותו של ר' אבישי אלבוים מספריית הרמב"ם ויישר כוחו), ושם אין מדובר על 'מסורת' נקדן שהורכבה על מסורת המעתיק. אלא שהמעתיק עצמו, תוך כדי שהעתיק מאב-טקסט שעמד לפניו זכר נוסחאות אחרות ושילבן בתוך העתקתו (בעיקר ב'ממלאי השורות'). עיי"ש.

אני יודע. אבל יש הערת שוליים אחת במאמר בו הוא מעיר גם על נקודה זו.

חכם כחכם באשי מסתמא התכוון למבוא לערוגת הבושם עמוד 62 http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=76

תודה רבה!
(לקח לי קצת זמן כדי עבור מה בכלל נצרכתי לעניין..)