פורום אוצר החכמה

לייטנר כתב:הקשר בין כ' לפ' הוא קשר גרפי בלבד.

מתפעל כתב:ראיתי שאלה על התרגום ירושלמי בפסוק: 'מאלמים אלומים' תרגם: מפרכן פריכן. והנה רש"י באלו מציאות על כריכות ברה"ר מביא: "כריכות. עומרים קטנים כמו מאלמים אלומים ומתרגמינן בירושלמי מכרכן כריכן (בראשית לז)".
והרי בירושלמי כתוב מפרכן עם פ', ואמר הרבי אמרי אמת שאותיות כ' ופ' הם אותיות מתחלפות והוסיף שכך כתוב בספר אוהל יעקב. ספר על דקדוק.

יודל'ה כתב:

לייטנר כתב:הקשר בין כ' לפ' הוא קשר גרפי בלבד.

איך תסביר רש"י בערכין לג. ד"ה קציר שנו"ן ופ"י מתחלפות, נבוכדנצר-נבוכדרצר?

מתפעל כתב:יישר כח

שלח אותי ת"ח אחד לספר: בית אהרן מרבי אהרן מגיד מברוקלין (אודה למי שיתן אינפורמציה עליו)
שם בעמוד תמ"ג הביא סוג ששי של חילופי אותיות וכך כותב שם:

"הסוג הו' הוא חילוף באותיות המצטרפות למספר עשרה והן הזוגות:
א"ט, ב"ח, ג"ז, ד"ו, י"צ, כ"פ, ל"ע,מ"ס, וכולי, עיי"ש.

ואמר לי אותו ת"ח שליט"א שהסימן אטב"ח נמצא כבר במסכת סוכה.

חכם באשי כתב:ב-אטב"ח יש שתי שיטות, אם לחשב את האותיות הסופיות או לא. עי' ב'ערוך' (וכדומני זה צויין בגליון בסוכה שם).
חילוף אטב"ח הובא גם בספר יצירה, כאחד מרל"א שערים.

הבונה כתב:א. ברש"י סוכה שם מובא לחשב את האותיות הסופיות, אולם ברש"ל שם טוען שזו דעת הערוך, ודבריו השתרבבו לרש"י בטעות, והגירסה הנכונה היא שהסופיות לא נחשבות, ומביא ראיה לדבריו, שבכ"מ מחשבים חז"ל את הגימטריא של הסופיות כמו של הלא סופיות, כמו יין שמחשבים ל-70, ולא ל-720. לכן באותיות שערכן מאה ומעלה צריך להשלים ל-500 לא ל-1000 כדעת הערוך.
בקיצור: לדעת הערוך: ק-ץ, ר-ף, ש-ן, ת-ם, ולאות ך' אין בן זוג (כמו ה' נ') ולרש"י בגי' הרש"ל: ק-ת, ר-ש.
ב. אתה בטוח שחילוף אטב"ח מובא בס"י ברל"א שערים? כמדומה שרק אלב"ם לפנינו, (ולא בס"י עצמו אלא במפרשים כגון חכמוני), אמנם מרש"י בשבת קד. נראה שגם אתב"ש ואח"ס בט"ע גי"ף, וכפה"נ כונתו לס' חכמוני מ"מ לפנינו ליתא.
ברור שאם תחפש בטבלה א-ט לבד וכן ב-ח לבד, תמצא, כי כל אות מופיעה עם כל אות, אבל כסידרה תמצא רק את אלב"ם.

הבונה כתב:

מתפעל כתב:יישר כח

שלח אותי ת"ח אחד לספר: בית אהרן מרבי אהרן מגיד מברוקלין (אודה למי שיתן אינפורמציה עליו)
שם בעמוד תמ"ג הביא סוג ששי של חילופי אותיות וכך כותב שם:

"הסוג הו' הוא חילוף באותיות המצטרפות למספר עשרה והן הזוגות:
א"ט, ב"ח, ג"ז, ד"ו, י"צ, כ"פ, ל"ע,מ"ס, וכולי, עיי"ש.

ואמר לי אותו ת"ח שליט"א שהסימן אטב"ח נמצא כבר במסכת סוכה.

חילוף זה לא שייך לאותיות המתחלפות ממופע אחד של מילה למופע אחר, צריך לחפש בכרך של מחברות מנחם שנדפס היום עם עוד ספרים, באחד הספרים שם כתב שיש חילוף בין אותיות שצורתן דומה.

לייטנר כתב:הקשר בין כ' לפ' הוא קשר גרפי בלבד.

בראנסוויל כתב:תעיינו ברד"ק דברי הימים א' פסוק ז' ותמצאו נחת.

אוצר החכמה כתב:אין כאן שום סוד ושום דבר יוצא דופן. אם כוונתך לרמוז שדברי הרד"ק האלה רומזים משהו על שינויי נוסחאות התנ"ך, לא דקדקת בדבריו. הרד"ק כותב שכיוון שבספרי היוחסין היו מתחלפים הכתבים, (למה לא אלו ספרי יוחסים משפחתיים) היו האנשים משתמשים בשמות חילופיים כלומר רגילים לקרא עקב השיבוש רעואל לדעואל. והחליפה התורה את השמות להודיענו וללמדנו ששמות אלה דרכם להשתבש (והיינו שלמעשה היו קוראים לרעואל גם דעואל וא"כ שניהם שמו) ואפילו הכי הכל שם אחד.

מענה לשון כתב:אף אני אביא חלקי
שלענ"ד לא הילכו בה נמושות בשדה זו.

רש"י בויקרא י"ט,טו
כותב "שכל האותיות שמוצאיהם ממקום אחד מתחלפות זו בזו. ב' בפ', ג' בכ', ק' בכ', נ' בל', וז' בצ'"
ועפי"ז מבאר שהלשון הולך "רכיל" הוא מלשון רגל והיינו הליכת הרגל עיי"ש.

ולכאורה מכאן נסתרים דברי רש"י שהביאו למעלה בערכין שנ' ור' מתחלפין, שהרי נ' מוצאו בלשון ור' בגרון?
ואולי ישנם שני מערכות של חילופי אותיות האחד בתורה והאחר בנביאים או שזה בלשון הקודש וזה בארמית?

הכי נמי מסתברא כתב:יש גם גיכ"ק - מהחך
רואים שר' מתחלפת מנ' מכך שיש דגש בכ' של מכולת (וצ"ע אם לרוכל ונוכל יש אותה משמעות)

אחד מעיר כתב:הרב לייטנר, איפה מצאת שהרי"ש היא גרונית?
בספרי ילדים??
זוהי שטות מוחלטת!
לאחרונה למדתי עם כמה אברכים מהספר של ניסן שרוני על מוצאי האותיות
ומישו אמר לי שבנו אמר לו שבביצפר לימדו אותם שאהחער גרוניות!
מי מלעיט ילדי ישראל בשטותים?

לייטנר כתב:כל בר בי רב יודע את קבוצת האותיות לפי מוצאיהם:

האחר"ע, דטלנר"ת, בומ"פ, זסשר"ץ.

בשים לב שהר' מופיעה שלוש פעמים, ותלוי בצורת הביטוי שלה (אינה דומה ר' שמבטא אמריקאי לר' שמבטא ישראלי, ובודאי יוני, מרוקאי או תימני).

בנוסף לקבוצות הנ"ל יש קבוצות נוספות:

למנ"ר, קצ"ט ועוד, אך יש עוד הרבה מה להרחיב בכך.

ידגיש בדל"ת שלא תהא כרי"ש: