פורום אוצר החכמה

המהדיר כתב:ספר העונה על כל השאלות בנושא: י' יבין, המסורה למקרא, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית.

טעמי מסורת המקרא כתב גם המהרם מרוטנבורג.

איש_ספר כתב:כמו שכבר כתבו כאן, ברור שבעלי המסורה לא היו פרשניים, ואת הרישום הם עשו לצורך העמדת הנוסח, השאלה צריכה להתמקד האם יש קשר בין הופעות של תיבות שוות וכו'.
ובכן בן אחיו של ר' בצלאל הכהן מווילנא כתב בשמו שהיה לו בזה שיטה נפלאה ליישב אלפי ! עניניים לפי שווין התיבות שבמסורה. וגם בהגהות מראה כהן של ר' בצלאל יש בכמה מקומות ביאורים נפלאים מאד בדרך זו. בהמשך אביא מקורות. מתוך החוברת לקט ביאורים לר"ב הכהן מווילנא, ליקווד תשע"ב.

יורה דעה כתב:מה הוא זה ואיזה הוא ספר "מסורה גדולה", אשר נזכר בספרי הקדמונים? ומה הוא לעומתו, ספר "מסורה קטנה", האם מחבר אחד להם?

יגלו החכמים את האבן מעל פי הבאר, וישקו את העדרים ממעיינות החכמה.

מן הסתם כתב:גם אני מצטרף להנ”ל
פונעם פירוש הטור איז ברור אז מהאט גע’דרש’נט די מסורות. איז פארהאנן ערגעץ וואו מקען איינהאנדלען די ספרים מסורה גדולה וקטנה? איז דאס געוועזן פון איין בעל מחבר? אדער א ליקוט פון אסאך ספרי בכלי מסורה במשך הדורות? אויב יא וועלכע ספרים פון בעלי מסורה קען מען היינט געפונען?

תורה נביאים כתובים (חוברת דידן הוא רק על פרשת בראשית) עם המסורה גדולה וקטנה נמסרים על פי דרכי הסופרים קדמונינו אנשי כנסת הגדולה והסופרים הבאים אחריהם, אשר על משעולם ומסלולם דרכנו בציון אותיות תלויות וקטנות וגדולות ועקומות, ונקוד שרבה על הכתב, וכתב שרבה על הנקוד, וסתומות ופתוחות, ונכתב ולא נקרא, ונקרא ולא נכתב, ואותיות מנוזרות. כל אלו מוגהים עם רב העיון. (מנוסח השער וינציה רפ"ד)
פרשת בראשית תשרי תש"פ - הדפסה שניה
המסורה נדפס על פי דפו"ר וינציה דפ"ד עם הוספות מדפוס ש"ז ותיקונים מדפוס באזיליה שע"ח ומתוך כתבי יד מוגה ומתוקן עם מראה מקומות והערות עם הקדמת המו"ל של דפו"ר

ישבב הסופר כתב:חסידי אשכנז נהגו להטעים רמזים להראות קשר בין סימני המסורה.

הַהוּא גַּלְגַּלָּא כַּד אִתְפְּשַׁט בּוּצִינָא לְמִשְׁחָתָא, נָפְקָא אֲוִירָא דַּכְיָא דְּלָהִיט בְּאִנּוּן תְּלָת אֲוִירִין דְּקָאָמְרָן, וְלַהֲטִין כַּחֲדָא. וּמֵהַהוּא לְהִיטוּ נָפְקָא גַּלְגַּלָּא דָּא דְּאַסְחַר וּלְסַלְקָא וְנַחְתָּא. וְכַד מִשְׁחָתָא דְּבוּצִינָא נַפְקָא וּמָדִיד מֵעֵלָּא לְתַתָּא, הַאי גַּלְגַּלָּא כָּנִישׁ כָּל מַשִּׁרְיָן. וְכַד שָׁארָא מִשְׁחָתָא הַאי גַּלְגַּלָּא נָהִים בִּנְעִימוּ וְאַפִּיק אַתְוָן נְצִיצִין דַּקִּיקִין לְפָרְשָׁא בְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא וּכְדֵין אִקְּרֵי מָסֹרֶת. מֵהַאי גַּלְגַּלָּא לָהִיט אָחֳרָא תַּתָּאָה, וְאִתְפְּשַׁט וְלָהִיט אַתְוָן אָחֳרָנִין לְפָרְשָׁא וְלֹא כְּאִנּוּן קַדְמָאֵי וְאִקְּרֵי מָסֹרֶת זְעֵירָא. אִלֵּין תְּרֵין גַּלְגַּלִּין אִקְּרוּן מָסֹרֶת זְעִירָא וּמָסֹרֶת רַבְרְבָא. אִלֵּין תְּרֵין מָסֹרֶת אִתְמְסָרוּ לִידוֹי דְּרָעֲיָא מְהֵימָנָא, לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא, עַד דְּנַחְתּוּ אַתְוָן וְאִתְחֲקָקוּ עַל לוּחֵי אַבְנִין.