פורום אוצר החכמה

וזאת שאלתי, מלת "דלתות" למה בא השווא שתחת הלמד נע? ואם תאמר נח למה התיו רפה?

השו"א לא נח ולא נע אלא מרחף.

דניאל כתב:השו"א לא נח ולא נע אלא מרחף.

נכון.
שו"א מרחף מופיע במקרה שאם לא הייתה המילה נסמכת היתה באות זו תנועה. למשל: ענבי.

אמנם דבר זה שנוי במחלוקת בין ר' זלמן הענא (דס"ל שהוא שב"א נע) ושאר המדקדקים. רוב המדקדקים הכריעו דלא כרז"ה, אבל עדיין יש הסבורים כמותו, והבולט שביניהם הוא סידור תהלת ה' - חב"ד, המצטיין בשיטת השב"אין המיוחד שבו.

תודה רבה

הסרפד כתב:אמנם דבר זה שנוי במחלוקת בין ר' זלמן הענא (דס"ל שהוא שב"א נע) ושאר המדקדקים. רוב המדקדקים הכריעו דלא כרז"ה, אבל עדיין יש הסבורים כמותו, והבולט שביניהם הוא סידור תהלת ה' - חב"ד, המצטיין בשיטת השב"אין המיוחד שבו.

בזכרוני שכל מושג השוא המרחף חודש ע"י רז"ה, האין זה נכון?

יעויין בהרחבה בהקדמה לסידור אשי ישראל (על-פי נוסח הגר"א)

צורת היחיד היא דֶלֶת וצורת הרבים היא דְּלָתוֹת ובסמיכות הטעם העיקרי של הביטוי עובר למילה השנייה ובגלל הריחוק מההטעמה העיקרית הקמץ שבלמד נחטף ואז הצ"ל דְּלְתוֹת, אך מכיוון שאין בעברית שני שוואים נעים רצופים, לכן השווא בדלת הופך לפתח והשווא בלמ"ד, כפי שאמרו, מרחף, ומתקבלת הצורה: דַּלְתוֹת-. שווא מרחף אמנם נהגה כשווא נח אף שמקורו בתנועה, אך מכיוון שמקורו בתנועה, אותיות בגד כפ"ת אינה מקבלות דגש קל כשבאות אחריו אלא רק בשווא שהוא שווא נח ממשי.

הרב יהושוע מונדשיין ז"ל טען בתוקף שחב"ד לא נקטו כרז"ה
וגם ר' שריה דבליצקי ז"ל כתב שבוילנא הדפיסו גם אוצר התפילות וגם תהילת ובשניהם נקטו כרז"ה בלי שום קשר לחב"ד
בתהלה ה' החדשים כבר לט נקטו כרז"ה
שאלה טובה יותר היא למה דלתי ביחיד בדגש בת' ודלתות או דלתותיי בת' רפויה
וכן מלכָּה מלכִּי לעומת מלכֵי בלי דגש
ההסבר הוא שמלכֵי הוא ממלכים; דלתֵי מדלָתות ולכן נשאר רפוי