פורום אוצר החכמה

במסורה פר' פנחס עה"כ האשה המוכה המדינית נמסר ב' קמצין ובטעם תביר בענין, וכן הוא להלן שם עה"כ כזבי בת נשיא מדין אחותם המוכה ביום המגפה. (במסורה דפוס ורשא אין תחת הב' כי אם סימן הקמץ, אך בדפוסים ישנים יש שם גם סימן תביר.)

אך לא מצאתי שום דפוס בו המוכה ביום המגפה הוא בטעם תביר, ובכל הדפוסים שראיתי הטעם מרכא טפחא, ומטעם זה האות ב' במלה ביום המגפה רפוייה. (כן מוכח גם בהעתק הללי [נמצא באוצר], שאף שאין שם טעמים, יש על הב' סימן הרפוי.) אם יש למאן דהו אלו ידיעות בענין, כגון דפוס בו טעמי המקרא תואמים למסורה זו, או דפוס בו נוסח המסורה שונה, אבקשנו להודיעני על כך.

מכתב הרב אליהו לוין:

בתחילת פרשת פינחס (קריאת שני וחמישי) בפסוק יח כתוב: הַמֻּכָּה בְיוֹם המגפה. המלה המכה מוטעמת במרכא שהוא טעם מחבר, ולכן הב' במלה ביום רפויה ללא דגש.

כן הנוסח בכל הספרים המדויקים הידועים לנו. וכן אצל ברויאר קורן והיידנהיים. יש חומשים שבעקבות דברי המסורה כאן ולעיל בפסוק טו הבינו שצ"ל המכה בטעם תביר, וממילא הב' דגושה, כי תביר הוא טעם מפסיק.

המסורה הקטנה בפסוק טו על המלה הַמֻּכָּה: ב' קמצין ובטעם תביר בענין. ע"כ. כלומר, בכל המקרא מופיעה מלה זו פעמיים בלבד בניקוד זה ושניהם בעניננו- בתחילת פינחס. המלים בטעם תביר עולות רק על הפעם הראשונה בפסוק טו ולא על פסוק יח. תנ"ך לטריס, מסורת הקריאה, חומשים העמק דבר ותורה תמימה, השתבשו בזה. וכן בתיקוני סופרים הבנויים על לטריס.

ולמסקנה: הַמֻּכָּה במרכא בְיוֹם הב' רפויה.

בחומשים ישנים (ויניציאה, באזיליה) גם בפסוק י"ח מצויין במסורה טעם תביר, וא"כ אלה שתקנו כן לא השתבשו. (בכלל מוזר לומר שכוונת המסורה "ב' קמצין ובטעם תביר בענין" היא רק שב' קמצין. אילו היתה זו הכוונה היה הנוסח ב' קמצין בענין ובטעם תביר.) תודה על הציון להעמק דבר, רציתי לבדוק שם ושכחתי.

התורת הקורא מביא את דבריי
כללית יש לי ויכוח עם מסורת הקריאה ועם היידנהיים
וכמה חכמי זמננו
אם כוונת המסורה בטעם תביר בשני המקומות
לענ"ד ברור כחמה שכוונת המסורה בתביר רק לפעם הראשונה.

שוב, הרי מלשון המסורה לא נראה כדבריך, ובדפוסים הישנים שציינתי נמסר במפורש טעם תביר בשתי המקומות. אין לנו אלא לומר שמסורה זו משובשת היא (וכבר ציין בתורת הקורא שבהרבה כתבי יד לא נמסר אלא 'ב'', ובענין הטעם לא נמסר כלום).

מודעת זאת שהמסורה ניתנה לפירושים שונים
אבל היה לי ויכוח על זה גם עם למשל ישראל עציון המטפל בתנ"ך חורב ע"פ ברויאר.
על משמרתי אעמודה
וכמו שאני רגיל לומר
הגענו לנקודה שאיש לא ישנה את דעת רעהו והבוחר יבחר

המנורת שלמה כתב שניהם בתביר (בחומש דובראוונא תקס״ד) וכ״ה בחומש העמק דבר שהעתיק מהחומש הנ״ל כידוע.

מתוך "תורת הקורא":

וישב מצרף כתב: כן מוכח גם בהעתק הללי [נמצא באוצר]

לא מצאתי?!