פורום אוצר החכמה

לכאורה כפי הדקדוק שפעמים הוא לשון נקבה (פעמים ארוכות) היה צ"ל שלש פעמים ואעפ"כ במשניות הרבה, שלשה פעמים. הא כיצד?

מקרא מלא דיבר הכתוב ..."שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך"

ע' בתוס' (חולין ס:) שאפשר שיהיה דבר שבלשון התורה הוא לשון זכר ובלשון חכמים לשון נקבה.

פעמים הוא בל' זכר ופעמים היא בל' נקבה.

אף בלשון מקרא מצינו לשון זכר 'אך הפעם הזה' (שופטים טז, כח). וע"ע ראב"ע עה"פ 'אל בית הנשים שני' (אסתר ב, יד).

יפה.

ובפס' "וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת."

אפשר לומר שה'זאת' הראשון קאי על האשה כמו השתיים 'זאת' האחרות.

וא"ת דקאי על 'הפעם' מצינו פס' אחר

"ויעקבני זה פעמיים".

פרץ מוצקין כתב:לכאורה כפי הדקדוק שפעמים הוא לשון נקבה (פעמים ארוכות) היה צ"ל שלש פעמים ואעפ"כ במשניות הרבה, שלשה פעמים. הא כיצד?

מתוך עיון במשניות במקומות רבים, נראה לי שאי אפשר לדייק בנדפס (בעניין זכר ונקבה במספרים), כיון שהמעתיקים קצרו פעמים רבות את המספר לאותיות, ופעמים רבות המעתיקים שאחריהם החזירו אותם לכתיבה מלאה, אך לא תמיד היו בקיאים יותר מדי בדקדוק. דוגמא יפה מצאתי במסכת ב"ק שהתוס' דנו בבור עמוק עשר שיש בו כדי להמית, וכל בר בי רב יודע שעשר בלשון הגמ' הוא על עשר אמות. ו'נפלאתי' מאיפה הביאו התוס' חידוש כזה לומר ששיעור מיתה בבור הוא עשר, הרי משנה ערוכה היא ששיעור המיתה הוא בעשרה?...

קהלת ז, כב

כִּ֛י גַּם־פְּעָמִ֥ים רַבּ֖וֹת יָדַ֣ע לִבֶּ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר גַּם־את אַתָּ֖ה קִלַּ֥לְתָּ אֲחֵרִֽים:

אבן עזרא שם

כל פעם בלשון הקדש חובר על לשון זכרים ולעולם הוא לשון נקבה חוץ מן אך הפעם הזה של שמשון

יאיר כתב:"ויעקבני זה פעמיים".

לא הבנתי

צודק. נכתב ללא שימת לב.