פורום אוצר החכמה

בצורתה היסודית מנוקדת ה״א הידיעה בפתח ובעיצור שאחריה מופיע דגש. כאשר העיצור התוכף הוא אחד מן העיצורים א, ה, ח, ע, ר שאינם מקבלים דגש חזק, לא מופיע הדגש, ובמקום זאת משתנה במקרים מסוימים תנועת ה״א הידיעה:

לפני האותיות: א', ר' - בקמץ (הָאִיש);
לפני האות: ע' - בסגול, כאשר היא מנוקדת בקמץ גדול ואינה מוטעמת (הֶעָרִים, הֶעָרוּץ), ואחרת בקמץ (הָעִיר, הָעָם, הָעָרְמָה - בדוגמה השנייה ע' מוטעמת, בדוגמה השלישית היא מנוקדת בקמץ קטן);
לפני האות: ה' - בסגול, כאשר היא מנוקדת בקמץ גדול ואינה מוטעמת (הֶהָרִים), ואחרת בפתח (הַהוּא, הַהָבְנֶה - קמץ קטן);
לפני האות: ח' - בסגול, כאשר היא מנוקדת בקמץ גדול (הֶחָכָם, הֶחָם) או בחטף־קמץ (הֶחֳדָשִים), ואחרת בפתח (הַחוּט, הַחָכְמָה - קמץ קטן).
לדגש החזק שאחרי ה״א הידיעה יש נטייה להישמט כשהוא בא באות שוואית, בעיקר באותיות י', מ', ל' ואחרות (הַיְלָדִים, הַמְדַבְּרִים).

כאשר באה לפני ה״א הידיעה אחת מאותיות השימוש בכ"ל, נבלעת ה״א הידיעה: בַּבַּיִת. היבלעות זו אינה מתרחשת ליד ו"ו החיבור: וְהַבַּיִת, מ"ם השימוש: מֵהַבַּיִת ושי"ן הזיקה: שֶהַבַּיִת.

עזריאל ברגר כתב:מתוך ויקיפדיה העברית ערך הא הידיעה:

בצורתה היסודית מנוקדת ה״א הידיעה בפתח ובעיצור שאחריה מופיע דגש. כאשר העיצור התוכף הוא אחד מן העיצורים א, ה, ח, ע, ר שאינם מקבלים דגש חזק, לא מופיע הדגש, ובמקום זאת משתנה במקרים מסוימים תנועת ה״א הידיעה:

לפני האותיות: א', ר' - בקמץ (הָאִיש);
לפני האות: ע' - בסגול, כאשר היא מנוקדת בקמץ גדול ואינה מוטעמת (הֶעָרִים, הֶעָרוּץ), ואחרת בקמץ (הָעִיר, הָעָם, הָעָרְמָה - בדוגמה השנייה ע' מוטעמת, בדוגמה השלישית היא מנוקדת בקמץ קטן);
לפני האות: ה' - בסגול, כאשר היא מנוקדת בקמץ גדול ואינה מוטעמת (הֶהָרִים), ואחרת בפתח (הַהוּא, הַהָבְנֶה - קמץ קטן);
לפני האות: ח' - בסגול, כאשר היא מנוקדת בקמץ גדול (הֶחָכָם, הֶחָם) או בחטף־קמץ (הֶחֳדָשִים), ואחרת בפתח (הַחוּט, הַחָכְמָה - קמץ קטן).
לדגש החזק שאחרי ה״א הידיעה יש נטייה להישמט כשהוא בא באות שוואית, בעיקר באותיות י', מ', ל' ואחרות (הַיְלָדִים, הַמְדַבְּרִים).

כאשר באה לפני ה״א הידיעה אחת מאותיות השימוש בכ"ל, נבלעת ה״א הידיעה: בַּבַּיִת. היבלעות זו אינה מתרחשת ליד ו"ו החיבור: וְהַבַּיִת, מ"ם השימוש: מֵהַבַּיִת ושי"ן הזיקה: שֶהַבַּיִת.

זקן ששכח כתב:

עזריאל ברגר כתב:מתוך ויקיפדיה העברית ערך הא הידיעה:

בצורתה היסודית מנוקדת ה״א הידיעה בפתח ובעיצור שאחריה מופיע דגש. כאשר העיצור התוכף הוא אחד מן העיצורים א, ה, ח, ע, ר שאינם מקבלים דגש חזק, לא מופיע הדגש, ובמקום זאת משתנה במקרים מסוימים תנועת ה״א הידיעה:

לפני האותיות: א', ר' - בקמץ (הָאִיש);
לפני האות: ע' - בסגול, כאשר היא מנוקדת בקמץ גדול ואינה מוטעמת (הֶעָרִים, הֶעָרוּץ), ואחרת בקמץ (הָעִיר, הָעָם, הָעָרְמָה - בדוגמה השנייה ע' מוטעמת, בדוגמה השלישית היא מנוקדת בקמץ קטן);
לפני האות: ה' - בסגול, כאשר היא מנוקדת בקמץ גדול ואינה מוטעמת (הֶהָרִים), ואחרת בפתח (הַהוּא, הַהָבְנֶה - קמץ קטן);
לפני האות: ח' - בסגול, כאשר היא מנוקדת בקמץ גדול (הֶחָכָם, הֶחָם) או בחטף־קמץ (הֶחֳדָשִים), ואחרת בפתח (הַחוּט, הַחָכְמָה - קמץ קטן).
לדגש החזק שאחרי ה״א הידיעה יש נטייה להישמט כשהוא בא באות שוואית, בעיקר באותיות י', מ', ל' ואחרות (הַיְלָדִים, הַמְדַבְּרִים).

כאשר באה לפני ה״א הידיעה אחת מאותיות השימוש בכ"ל, נבלעת ה״א הידיעה: בַּבַּיִת. היבלעות זו אינה מתרחשת ליד ו"ו החיבור: וְהַבַּיִת, מ"ם השימוש: מֵהַבַּיִת ושי"ן הזיקה: שֶהַבַּיִת.

עזריאל, הבאת אריכות דברים, אבל אין בהם התייחסות למקרה שהעי"ן מנוקדת בסגול.
עכ"פ ברי הדבר שיש לנקד הה"א בקמץ, וכפי שהבאתי דוגמא אחת, ועל זאת פליאתי שלכאורה יש כאן חריגה מהכללים וטעמא בעי.

לפני האות: ע' - בסגול, כאשר היא מנוקדת בקמץ גדול ואינה מוטעמת (הֶעָרִים, הֶעָרוּץ), ואחרת בקמץ (הָעִיר, הָעָם, הָעָרְמָה - בדוגמה השנייה ע' מוטעמת, בדוגמה השלישית היא מנוקדת בקמץ קטן)

לפני האות: ע' - בסגול, כאשר היא מנוקדת בקמץ גדול ואינה מוטעמת (הֶעָרִים, הֶעָרוּץ), ואחרת בקמץ (הָעִיר, הָעָם, הָעָרְמָה - בדוגמה השנייה ע' מוטעמת, בדוגמה השלישית היא מנוקדת בקמץ קטן)

זקן ששכח כתב:לא דק מר, כי לא הובאה כאן אף דוגמא אחת שהאות עי"ן עצמה מנוקדת בסגול, ועכ"פ אם הגענו להסכמה - מה טוב.

מעט דבש כתב:כשבאה אות ב' המסמנת ידיעה לפני האות ע', היא בדרך כלל בקמ"ץ, כמו 'בָּעֶרֶב' (בראשית יט, א ועוד). ולפי זה היה גם כאן צריך להיות הניקוד 'בָּעֶצֶם', כשאלת פותח האשכול.

מעט דבש כתב:'זקן ששכח' התכוון לציטוט מויקיפדיה, שם לא מפורש על מקרה שהאות ע' בסגו"ל.

זקן ששכח כתב:

מעט דבש כתב:'זקן ששכח' התכוון לציטוט מויקיפדיה, שם לא מפורש על מקרה שהאות ע' בסגו"ל.

צדקת - הרב מע"ד. תודה.
תודה נוספת להעתקה מספר ימשש העור (מחבר בן ימינו?) שמדבריו למדתי כי מדובר ב'יוצא מן הכלל', ללא סיבה הנראית לעין. החריגות בולטת על רקע כך שבמקרים אחרים יש ניקוד של קמץ, וכגון [משלי טז כד] 'צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם'.

אבא יודן כתב:זהו העתק מגליון תורת הקורא על פסוק ימשש העור.