פורום אוצר החכמה

דרומי כתב:רציתי לקצר את סגנון השאלה.

אחד המקומות שבהם בולטים שתי הצורות הוא ב'ידיד נפש' - "ידיד נפש אב הרחמן .. ירוץ עבדך כמו איל, ישתחווה אל מול הדרך".

בשינוי נקודות איזה תיבות. ממנהג קריאתם בכל תפוצות ישראל מאליפות מרובבות.

שאלה המנהג הנהוג מימי קדם בכל גלילות איטאליא /איטליה/ כפי מנהג איטלקי שלא לחוש אם נקרא כינוי השם ליחיד זכר נמצא בקמץ ושוא וכן בכנוי הפעלים המחוברים ליחיד זכר נמצא אף בלא הפסק כגון באהבה כמצות רצונך /נ' קמוצה/ כמו שכתבת עלינו בתורתך /ר' ות' קמוצות/ על ידי משה עבדך /ע' פתוחה ד' קמוצה/ וכגון נקדישך /נ' פתוחה ק' בשוא ד' בחיריק ש' קמוצה/ ונעריצך /ו' בשוא נ' ע' פתוחות ר' בחיריק ד' קמוצה/ וכמו שנדפס בכל הסדורים והמחזורים וזהו הנסח השגור בפי כל העם זקנים עם נערים טף ונשים. והנה מקרוב עלה בלב מקצת חזני זמנינו משכילים ומבינים אף בדקדוק לשון הקדש להגיה קריאת כל הכינויים הנ"ל בשוא וקמץ כפי מ"ש החכם כמה"ר יעקב באבאני בספר ישרש יעקב בשם הראב"ע במאזנים דף רי"ד ובשם הרד"ק במכלול בשער השמות בכנוי דברך ובשם ספר בנין שלמה וכפי מה שתקן הרב יעבץ בעמודי ושערי שמים כי גמרו אומר כי כן ראוי על פי חכמת הדקדוק. ולחזנים אחרים קשה עליהם לשנות המנהג שהסכימו בו כמה רבנים ועשו מעשה בעצמם ברדתם לפני התיבה ואם לפי הפשט נראה טעות אפשר שלא יהיה כן לפי הסוד באופן שזה אומר ככה ונותן טעם לדבריו וזה יורד אחריו להתפלל ואומר ככה ונותן אמתלא לדבריו. והמון העם מרננים על זה לאמר תשוו מדותכם אם הנוסח הראשון ישר והגון כלך אחריו ואם הנוסח השני טוב ממנו נלך אחריו כי כלנו חפצים לדבר צחות ע"ד הכון לקראת אלהיך ישראל ונראה בזה כאגודות אגודות ח"ו יורינו המורה דרך זו נלך אם טוב להשוות החזנים שכלם יאמרו בנסח אחד ומי יבטל דעתו מפני דעת חברו ואם יש לכוף על זה ושכמ"ה.

תשובה עטי המדברה עט לחשות כי אני חש בעיני מפני מראית העין דכאיב לי כאיבא. האמנם לא אוכל מלט לכבוד מעלת השואל כי גדול כבודו רצוף אהבה. מי כהחכם ויודע פצר והיתה הפצירה ההשב אשיב הנה מהרה אני בקסתי אפתח פותח יד בתשובה. זאת היתה לי קצרן של דברים ויהי הקצר אמיץ כי קצר מן המצר ונתתי שלום בארץ יהא שלמא רבה.

ואני אענה דהגם דזמנין דמשכחת גורעין או מוסיפין או משנין איזה תיבה או תיבות ויש להם על מה שיסמוכו וכמ"ש מרן בתשו' חדשות מעתה הוא ספר אבקת רוכל בסימן כ"ח על קריאת אנא השם או אנא בשם וז"ל יש לומר שהפוסקים שכתבו אנא השם לא לפסוק הלכה שיאמרו כן נתכוונו ולדחות דברי רבי חגי והתוספתא שאין זה תלוי בפסק הלכה כיון שאין אסור בדבר ואעפ"י שהם כתבו שיאמר אנא השם מי שירצה לומר אנא בשם כר' חגי הרשות בידו עכ"ל. ומכאן מוכח דיש רשות לשנות איזה תיבה או תיבות וכמו שכתבתי אני עני בקונטריס טוב עין סימן ז' עיין שם באריכות. מ"מ נדון שלנו שרוצים לשנות התיבות התדיריות והמורגלות בפי כל המון ישראל אנשים ונשים וטף ולשנות נקודתן שינוי מורגש וכל העם מקצה יחדיו ירננו מרננו אבתרייהו ונעשה הדבר חוכא ואיטלולא והם משתררים גם השתרר ופערו פיהם שכל ישראל המה וחכמיהם ורבניהם טעו במדבר לא ידעו לקרות התיבות. הא ודאי אינהו הוא דקטעו בנקודות הקצף עושי חדשות ומזלזלים לאלפי רבבות ישראל ויש לבטל דעתם ולכופם לכבוד ה' ותורתו וכבוד גדולי ישראל ראשונים ואחרונים רבים ועצומים מאריות גברו חשיבי דרומאי אשר קטנם של תלמידי תלמידיהם עבה ממתניהם של אלו המשנים. ועדותי זו כי בעה"ק ירושלם /ירושלים/ ת"ו ששם הורתי ולידתי וגדולי מן הארץ ובעה"ק חברון ת"ו אשר גרתי בה. ועברתי בארץ מצרים ואגפיה ובקושטנדינה רבתי עם רבתי בדעות ואיזמיר עיר המהוללה ותונס מתא מחסיא ובכל ערי איטאליא ואמשטרדם ושאר עיירות וכלם עונים ואומרים נקדישך וכיוצא כמנהג קדום. ובכל העיירות האלה מעיד אני גדולה ראיה ושמיעה. וידענו נאמנה שבשאר ערי טורקיאה וארם צובה וארם דמשק וערי פרס וערי מערב הפנימי כלם אומרים כן כנדפס בסדורים. וכבר נודע דבערי איטאליא היו רבנים גדולים ומדקדקים עצומים ולא שינו המנהג ובפרט בעיר מנטובה יע"א שם היו הרב הגדול הרמ"ז ז"ל והרב הכולל מהר"י בריאל ז"ל שחיברו ספרים בדקדוק והחזיקו במנהג העולם.

והני חזני הבאים ישרש יעקב אגיד להם כי זה עני ר"י באבאני הנדפס קונטריס ישרש יעקב על שמו אינו המחבר אלא מדקדק אחד ירא להזכיר שמו ונתן הכסף לרי"ב שידפיסנו על שמו וזה אמת וצדק. ובו בפרק שנדפס קונטריס ישרש יעקב היה בחיים חיותו הרב הכולל כמהר"ר בנימין איספינוזא זלה"ה שהיה מדקדק גדול ועשה חיבורים על פירושי הראב"ע ז"ל בנביאים וכתובים מלבד חכמתו בתלמוד ושאר חכמות. וקנא לה' וחיבר קונטריס גדול שמו יסוד הקיום לשרש שרשיו של קונטריס ישרש יעקב הנז' וכתב שאין לסמוך עליו והוא רצה לשרש סדר התפלות ואין ישרש יעקב לר' יעקב באבאני אלא הוא מאחרים ועשה כמה שינויים שעלה מספרם מ"ב וגם יד ה' היתה בם להומם ולאבדם והאריך מאד על כל דבריו ועל נקדישך ונעריצך וכו' כתב וז"ל בקצור הקבצו ושמעו וכו' ההיתה כזאת בימיכם לחשוב כל עדת ישראל טועים בדבר שבקדושה וראוי לגעור בו בנזיפה ופוק חזי מ"ש רז"ל בענין הלל הזקן עם בני בתירא על קרבן פסח שדוחה שבת וכו' ואמר הנח להם לישראל שאם אינם נביאים הם בני נביאים וכו' וכמה הלכתא גברוואתא איכא למשמע מהאי עובדא וכו' על כן כל דבר שהוא מורגל בפי הצבור ראוי לסמוך עליו כאלו הם דברי נביא דודאי סירכייהו נקטי ואולי שכן הלל הזקן סמך עליהם ולבסוף נמצא שכך היא ההלכה א"כ צריך לומר נקדישך ונעריצך בקמץ ושבא והוכיח מדברי רד"ק כן כמנהג העולם זהו קיצור תורף דבריו במה שנוגע לעניננו. ושם הסכימו עמו כמה רבנים רבני תונס ורבני ליוורנו והרב המובהק כמה"ר יוסף ן' סאמון ז"ל.

וכבר נודע שהגאון הרב תוספת יום טוב כתב שיאמרו חי העולמים בצירי על פי הדקדוק ואני הדל הן כל יקר ראתה עיני תשובת רבנים מדקדקים שהסכימו להפך לומר חי פתח בברכות כפי המנהג.

ועל אלה אני בוכיה על דור יתום שמניחין העיקר ולוקחים הטפל ובפיהם ירצו שהם ידעו מה שלא ידעו הקדמונים וכל ישראל טועים והם ידעו האמת ולבי בוער באש והלך בצערות ואולם דק קנה זה יעצור עצרת הדברות יהא רעוא קורא הדורות ישוב ירחמנו לפקוח עינים עורות והיו למאורות.

ולולא כי איני כדאי הייתי גוזר גזירה דרב"ה על אלו המשנים שיחזרו למנהג כל ישראל ולא יסמכו על עצמם כי הם יורדי ים הדקדוק יותר מהראשונים. ומי שיש לו לב אם בעל נפש הוא ינהג ככל ישראל ואל יוציא עצמו מן הכלל ושומע לנו ישכון בטח ישמע אל ויענם והיה זה שלום מאת הצעיר וזעיר חיים יוסף דוד אזולאי ס"ט.

ועתה אמת אגיד כי בהגיע זה כתב ידי יד כהה על ריב בני ישראל ועל נצותם למעלת השואל הרצה דברי לפני גדולים ראשי ישראל ואינהו משפירי להודיע חיבתם. קיימו וקבלו והסכימו שיחזרו הכל למנהג כל ישראל זאת לדורותם. דלא להשנאה והיתה הרוחה אור במושבותם. וגם ה' יתן הטוב יהי שלום בחילם שלוה בארמנותם. ונעתור להם משובצים זהב במילואותם ותפארת בנים על אבותם. בני עליה זרעא מעליא בני שם למשפחותם. והשקט ובטח עד עולם בחצריהם ובטירותם. כי"ר.

דרומי כתב:מנסיוני הדל - יותר קל מבחינה טכנית לומר ברצף (ובמהירות יחסית) את המלים הללו כשהאות האחרונה אינה קמץ

איש_ספר כתב:סבי זצ"ל גם בהושענות וכן בעשה למען אמיתך/בריתך שבסליחות, היה אומר הכל בקמץ.

איש_ספר כתב:ועוד מדברי הס"ק זצ"ל על "למענך אלדים חיים"

למענך.jpg

עזריאל ברגר כתב:

איש_ספר כתב:ועוד מדברי הס"ק זצ"ל על "למענך אלדים חיים"


נראה שחסרה תיבה: הנון בשוא והכף בקמץ.
הלא כן?

סליחות כתב:אכן אין אפילו מקור אחד מהראשונים שתומך בנקדישך בקמץ?
האם יש ראיה על כך שחז"ל אמרו לָךְ?
(היה לי דיון עם אדם ששאל אותי את השאלה הזאת ולא היה לי מה לומר).

יאיר אתמר כתב:

נקדישך ונעריצך.pdf

סליחות כתב:האם יש ראיה על כך שחז"ל אמרו לָךְ?

לבי במערב כתב:

דרומי כתב:פעם פתחתי אשכול בנושא הניקוד הנכון בכל ענינים אלו במדור 'דקדוק ומסורה'

וציין אליו לעיל הרב 'מה שנכון נכון'.