פורום אוצר החכמה

כ' הגר''א בפירושו על ספר יצירה (ס''פ ב' - דף י''ד א')-
'וכל מוצא האותיות באות בתנועות גדולות (ר''ל אלף וכו' דלית וכו' חית וכו' יוד וכו' בסוד פיתוחי חותם) כידוע'.
דהיינו, כאשר הוגים את שמות האותיות, כל הברה ראשונה הינה תנועה גדולה.
האם שמענו למי שנהג בכך? האם הנוהגים כהגר''א עושים כן?

לגבי סמ"ך נדמה לי שזה באמת הניקוד המקובל

בויליאמסבורג נהוג לבטא זין בקמץ אבל סמך ועין בפתח
השאלה היא אם אותיות הם כמו בסוף פסוק (בעי׳ן וזי׳ן)

התעוררתי שזה אולי קשור למה שהרבה תבות שהם בקמ''ץ הוגים אותם האשכנזים כמו פתח - מאן, נמי, כאן, ועוד.
היה מדובר ע''ז לאחרונה בפורום, ומישהו הבטיח ע''ז בקרוב מאמר של לויפר. אם יש כאן מישהו שיודע את המייל שלו, אולי בבקשה שיעורר אותו לענין.

לענין כתב:התעוררתי שזה אולי קשור למה שהרבה תבות שהם בקמ''ץ הוגים אותם האשכנזים כמו פתח - מאן, נמי, כאן, ועוד.
היה מדובר ע''ז לאחרונה בפורום, ומישהו הבטיח ע''ז בקרוב מאמר של לויפר. אם יש כאן מישהו שיודע את המייל שלו, אולי בבקשה שיעורר אותו לענין.

בפשטות זה מגיע מן הסתם כשיריים מההגייה הקדומה של האשכנזים, שלא הבדילו בין קמץ לפתח, וזה מה שמן הסתם יכתוב הרב לויפר במאמרו.

לענין כתב:התעוררתי שזה אולי קשור למה שהרבה תבות שהם בקמ''ץ הוגים אותם האשכנזים כמו פתח - מאן, נמי, כאן, ועוד.
היה מדובר ע''ז לאחרונה בפורום, ומישהו הבטיח ע''ז בקרוב מאמר של לויפר. אם יש כאן מישהו שיודע את המייל שלו, אולי בבקשה שיעורר אותו לענין.

מנין שתיבות אלו הן אכן בקמץ ולא בפתח

עיין בדברי ידידנו הרב פלגינן שבשולי האשכול 'קריאת שם הנביא מלאכי', ואנו תקוה בס'' כי בהתרחב היריעה נחכים גם בזה.
אין אצלכם בביהכנ''ס מי שאומר בקדיש 'ועל כל מאן דעסקין באורייתא' בקמץ?

לענין כתב:כ' הגר''א בפירושו על ספר יצירה (ס''פ ב' - דף י''ד א')-
'וכל מוצא האותיות באות בתנועות גדולות (ר''ל אלף וכו' דלית וכו' חית וכו' יוד וכו' בסוד פיתוחי חותם) כידוע'.
דהיינו, כאשר הוגים את שמות האותיות, כל הברה ראשונה הינה תנועה גדולה.

שוב מצאתי עוד

לענין כתב:התעוררתי שזה אולי קשור למה שהרבה תבות שהם בקמ''ץ הוגים אותם האשכנזים כמו פתח - מאן, נמי, כאן, ועוד.
היה מדובר ע''ז לאחרונה בפורום, ומישהו הבטיח ע''ז בקרוב מאמר של לויפר. אם יש כאן מישהו שיודע את המייל שלו, אולי בבקשה שיעורר אותו לענין.

ראה כאן (ובפרט הע' 2), וכאן. ובצרופות. לאחרונה כתב ר"י לויפר מאמר ארוך בעניין, המסכם את דבריו במאמריו הקודמים, בקובץ חצי גבורים יא, וראה בהפניות שם הע' 4. (אקח את ההזדמנות להעיר על המובא שם: 'במאמר זה (עמ' רלז, גרמניה) טוען הכותב שיהודי גרמניה הגו את הקמץ "הממוצע", ולא היתה אצלם כפתח ממש...', המעיין במאמר הנזכר יראה שלא הוכיח אלא שהיה קיים סוג של קמץ הממוצע בין חולם ופתח, אבל אין הוכחה שהגיית הקמץ הזה היתה כהגיית ה'קמץ הממוצע' (כביכול) של הספרדים, שלדברי ר"י לויפר קרוב מאוד לפתח עד שכמעט אי אפשר להבחין בהבדל שביניהם, וראה שם ליד ובהע' 15 שה'קמץ הממוצע' הוא כ-U שבמילים SUN, UNDER, ושבספר דקדוקי שי כתוב שהוא נהגה כך בחו"ל, וכל דובר אנגלית יידע שאין דמיון כלל בין קמץ כזה ופתח, ומסתבר שר"ש מנדלבוים מחבר ספר דקד"ש, שהוא אמריקאי, התכוון לקמץ הממוצע בין פתח וחולם אמריקאי. וראה גם כאן. הערה נוספת, למה אין התייחסות לשיטתו של מאקס ווינרייך? וראה גם פה.)
וראה עוד פה.